"אנחנו לא ערבים-ישראלים, אלא פלשתינים"

באמנה חדשה קוראים אנשי רוח ערבים לעיתונאים ערבים בישראל לא לקבל את "מושגי השלטונות"

איתמר ענברי | 26/5/2007 16:57

סדר יום תקשורתי-פלשתיני חדש: בכנס מיוחד בנצרת השיק ארגון "אעלאם" אמנה העוסקת בחובות המקצועיות המוטלות על העיתונאים הערבים בישראל, אשר רובן ככולן קשורות לזיקה לעם הפלשתיני. "על העיתונאים להדגיש הצורך להיאבק במדיניות ההרג והדיכוי ולהפסיק להשתמש במושגי השלטונות הישראלים", נכתב באמנה. "זה לא סיקור מגויס, אלא הצגה כנה של מציאות לא מאוזנת", מבהירה מנהלת "אעלאם", חנין זועבי.

ארגון "אעלאם" מוגדר כמרכז תקשורת לחברה הערבית הפלשתינית בישראל. לצורך כתיבת המסמך גייס הארגון מומחים ואנשי רוח בחברה הערבית לעבודה מרוכזת שנמשכה שנה. במרכז האמנה, שהוצגה היום בכנס שנערך בנצרת, עומדת הקביעה לפיה התקשורת הערבית בישראל היא חלק מעולם תקשורת פלשתיני וערבי.

"אסור שהעיתונאי יתחמק מלהדגיש שיש פה עוול, אי צדק ושיש פה כיבוש", אמרה ל-nrg מעריב חנין זועבי, מנהלת "אעלאם". על טענות בדבר סיקור לא הוגן היא השיבה כי ההיצמדות לעובדות עולה בקנה אחד עם אמונה בזכויות אדם. "העיתונאים היהודים חושבים שכדי שנהיה ניטרליים אסור לנו אפילו להשתמש במילה כיבוש", ציינה.

אולם לדבריה, לא מדובר בעיתונאות מגויסת, אלא במציאות לא מאוזנת. "המציאות מצביעה על כך שהקורבן הוא הפלשתיני", מבהירה זועבי. "ההשקפה העולמית מדברת על כיבוש ואם יש קונצנזוס להשתמש במילה כיבוש זה מקצועי ולא מגויס".

מושגים של זהות

באמנה ניתן דגש גם על מסגרת המושגים, שעיקרו קריאת תיגר על המונחים ש"השלטונות הישראליים מייצרים וממשיכים לייצר, כמו 'ערביי ישראל' ו'ערבים ישראליים'".

לדברי זועבי, שלא מקבלת את ההגדרה הרווחת, "זה מושג של זהות ולכל אחד יש זכות לתת זהות לעצמו". היא הסבירה כי "ציונים זו הגדרה שאני מתייחסת אליה בצורה שלילית, אבל בעיני מרבית היהודים היא נחשבת חיובית. ולהבדיל, מרבית היהודים לא מקבלים את הקונצנזוס בקרב הערבים בישראל, שמגדירים את עצמם כפלשתינים-ערבים אזרחי ישראל, למרות שההגדרה הזו מבוססת על תרבות, על היסטוריה ועל לשון".

האמנה מבקשת לקבוע סדר יום מסוים, שבמרכזו יעמדו הנושאים המאפיינים את ה"אני מאשים" הפלשתיני נגד ישראל. בהקשר זה

מדגישים מחבריה את "המלחמה נגד קיומנו ומולדתנו", לצד "הפרת זכויותינו הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות, סילוף זהותנו ומצור על תנועתנו הלאומית". נושאים נוספים שעולים נוגעים ל"המשך כפיית הכיבוש על עמנו בגדה המערבית וברצועת עזה, מדיניות הרג, דיכוי וגירוש, גזילת האדמות, בניית התנחלויות, חומות ומחסומים".

אנשי התקשורת הערבים נקראים להעלות את המודעות בנושאים לאומיים הקשורים לסכסוך הישראלי-פלשתיני, ולהבליט את המימד האנושי במאבק של הפלשתינים. בנוסף, מוזכר התפקיד העיתונאי של שמירה על הזיכרון הלאומי הקולקטיבי, שמתבטא באזכור מועדים ותאריכים היסטוריים ולאומיים, וכן בחיזוק הקשרים המשותפים עם העם הפלשתיני, בכל מקום שבו הוא נמצא.