דני יתום, שלום
שי ודרור במכתב פתוח לדני יתום, בניסיון להבין איך למרות הכל – הוא עדיין לא הצליח להיבחר
למרות הפוטנציאל העצום, משהו התפקשש בדרך.
אנחנו מנסים ומנסים, אבל מתקשים להבין את הסיבות לחוסר ההצלחה שלך בפריימריז. הרי היה לך הכל, ובכל זאת נכשלת. כבר שנים (אולי דורות) לא ראינו מתמודד מתאים ממך לתפקיד יושב ראש העבודה ובהמשך לראשות הממשלה. ובכל זאת, הכישלון הכה בך באכזריות. מדוע? למה?
כריזמה - יש לך בשפע. חוכמה - כמו בור שאין לו תחתית. יופי - עוצר נשימה. דרכך - דרך נכונה כל כך, שונה כל כך מכל מה שהכרנו. מורשת - אי אפשר שלא להזכיר את מורשת יתום שחקוקה בכל אחד מאיתנו. נאומים - נאומיך חוצבי הלהבות הלהיטו את ההמונים בכיכרות. גם בעידן הטלוויזיה ידעת לדבר אל האדם, לרגש את כולנו עד דמעות.
ובכל זאת נכשלת. דווקא אתה, שהיית סמל להצלחה, למצוינות, לניצחון - נפלת. נכשלת. והשארת אותנו יתומים ממנהיג אמיתי.
בדיחת ננסי ברנדס
ראינו בך תקווה לעתיד חדש. לחיים טובים יותר. דמיינו את ישראל בעידן יתום, ישראל טובה יותר, חזקה יותר, מקום שכיף לחיות בו. אבל אתה אכזבת. או אולי אנחנו אכזבנו אותך.
אה, אגב, אנחנו מקווים שלא באמת חשבת שאנחנו רציניים. אם כן, אתה חסר מודעות עצמית. שבוי בדמיונות
תגיד, בעצם: איך, מכל האנשים בעולם, מצאת לעצמך דווקא את ננסי ברנדס שיתמוך בך? שיודיע בפומבי שהוא מאמין בך? ומה חשבת, שאם ננסי ברנדס אומר - אז אנחנו מיד נרוץ ונצביע?
האמת היא שמכל הבדיחות של ננסי ברנדס, זאת הבדיחה הכי טובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
