בבריטניה הכריזו חרם אקדמי על ישראל
האוניברסיטאות בבריטניה החליטו הערב להטיל חרם אקדמי על ישראל בשל מדיניותה "בשטחים הכבושים ומול העם הפלשתיני", שיכלול איסור על השתתפות בכנסים. יולי תמיר: זהו צעד תמוה
ההחלטה נתקבלה על ידי ארגון הגג של הסגל האקדמי של האוניברסיטאות בבריטניה (UCU), והיא קובעת כי אנשי אקדמיה בריטים לא ישתפו פעולה עם אנשי סגל מאוניברסיטאות ומכללות בישראל, וכמו כן יחרימו את כל הכנסים הבינלאומיים שייערכו בארץ. בהצבעה שנערכה הערב בכנס של הארגון בדרום מזרח אנגליה הצביעו 158 נציגים בעד ההחלטה, 99 התנגדו, ו-8 נמנעו.
בכינוס שבו נתקבלה ההחלטה הערב נכחה יו"ר ארגון הגג של הסטודנטים היהודים בעולם, תמר שחורי, שתיארה אולם עמוס במרצים המתנגדים לישראל. "בכל פעם שנשמע נאום נגד מדיניות הממשלה בשטחים, היו מחיאות כפיים סוערות מצד רוב מוחלט של המרצים שישבו באולם. אף פעם לא ראיתי עוינות שכזו כלפי מדינת ישראל", סיפרה.
ביחד עם כמה מרצים, סטודנטים יהודיים ונציגים משגרירות ישראל בבריטניה, ניסתה שחורי לשכנע את המרצים להתנגד לחרם. היא וחבריה אף הקימו דוכן במקום. אך ממולם עמדו עשרות פעילים של הליגה הערבית וארגונים פלשתינים שתרמו לקבלת ההחלטה.
שרת החינוך, יולי תמיר, תקפה את ההחלטה. "מדובר בצעד תמוה שלא תואם את המציאות", אמרה. "אני מתכוונת לקיים שיחות עם ראשי המוסדות האקדמיים בבריטניה כבר בימים הקרובים, וביחד עם ראשי המוסדות בישראל נפעל לנטרל את החרם ולמזער את הפגיעה. אני מאמינה שכמו בעבר נצליח גם הפעם לגרום לכך שההחלטה לא תהיה תקפה בפועל".
השר יצחק (בוז'י) הרצוג, הממונה על המאבק באנטישמיות, פרסם הודעת גינוי חריפה במיוחד לחרם האקדמי. "מטרידה העובדה שההחלטה התקבלה במדינה הנחשבת ידידותית לישראל כבריטניה", אמר הרצוג. "אפנה לשגריר בריטניה בישראל ואביע את מחאתי החריפה בפניו. מדובר בהחלטה שערורייתית, מפלה וחד-צדדית אשר מצביעה על אטימות מוחלטת להיסטוריה של העם היהודי. ניאבק בהחלטה זו בכל דרך אפשרית". הודעתו של הרצוג תואמה עם לשכת אולמרט, ומהווה את תגובת ממשלת ישראל.
יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב, הביע זעם על ההחלטה להחרים את האקדמיה הישראלית. "שוב ושוב מגמות אנטישמיות וגזעניות מרימות ראש ודוחקות את השפיות והמוסר לפינה", אמר. "על מדינות העולם להיאבק בכל ניסיון להטיל חרם על מוסדות חינוך ישראלי בניגוד לכל ערך מוסרי ואקדמי". אורלב הודיע כי ידרוש לקיים דיון דחוף בנושא במליאת הכנסת כבר בימים הקרובים.
יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא
שר הקליטה זאב בוים (קדימה), הנמצא בלונדון בביקור עבודה, אמר הערב כי הניסיונות להטיל עלינו חרם הם לא חדשים. לדברי בוים, "גדולי שונאי ישראל הם כנראה ישראלים עצמם. התופעה הפוסט-ציונית, שלילת הלגיטימיות של מדינת ישראל. מה שחמור הוא שהמאבק הזה, הניסיון להטיל חרם על האקדמיה הישראלית, מתקיים גם על ידי אנשי אקדמיה ישראלים. למשל אבי שליים ואילן פפה".
יו"ר מרצ, ח"כ יוסי ביילין, שלח הערב מכתב לראש ממשלת אנגליה טוני בלייר, בו הוא קורא לו לפעול נגד החרם. "במידה ולא תגנה את החרם, תסיים את תפקידך בטון צורם במיוחד ביחסיך עם האזור", כתב ביילין. "במקום לסייע בתיווך בין ישראל לשכנותיה כדי לקדם את היוזמה הערבית, פעולתך נותנת העדפה לצעד מסוכן ובלתי הוגן של החרמה, שרק תרחיק את הסיכוי לשלום.
שורת ההחלטות שהתקבלו הערב מגנות את מדיניותה של ישראל, וקוראות לדיון במוסדות אקדמיים בבריטניה בחרם על מוסדות אקדמיים ישראלים. הארגון קרא לחבריו לפתוח במערכה נגד ישראל באיחוד האירופי, ולהשעיית פרויקטים אקדמיים וחקלאיים במימון האיחוד.
ההחלטה מגנה את "מניעת זכויות החינוך מהפלשתינים בפשיטות, הסגרים, מחסומים, ירי ומעצרים של מורים מרצים וסטודנטים". הוועידה גם קראה לכל חברי הארגון "לשקול את ההשלכות המוסריות של קשרים קיימים ומוצעים עם מוסדות אקדמיים ישראלים", ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם אקדמאים פלשתינים.
בהחלטה נפרדת קרא הארגון לחבריו לנהל מערכה לחידוש הסיוע הבינלאומי לרשות הפלשתינית, נגד שידרוג מעמדה של ישראל באיחוד הארופי ובעד "השעיית שיתוף הפעולה המחקרי והתרבותי באמצעות האיחוד הארופי ובמימון קרן המדע הארופית, עד שישראל תבצע את החלטות האו"ם".
להחלטות אלו אין משמעות מעשית, בעיקר לאור העובדה שהאיחוד הארופי דחה בעבר קריאות דומות להפסקת שיתוף הפעולה עם האקדמיה הישראלית. אולם, החלטות אלו הינן בעלות משמעות הצהרתית, ויתנו מידה מסויימת של גיבוי לאקדמאים שהיפלו לרעה ישראלים. עם זאת, ראשי מוסדות אקדמיים, שהביעו את התנגדותם לחרם, יוכלו להמשיך ולמנוע אפליה נגד ישראלים.
זוהי הפעם הרביעית בשנתיים האחרונות בה המרצים בבריטניה מטילים חרם על ישראל, או לפחות שוקלים את קיומו. החרם הראשון הוטל על אוניברסיטאות חיפה ובר-אילן בחודש אפריל לפני שנתיים, בנימוק כי האחרונה מעבירה קורסים במכללת יהודה שומרון ואריאל ובכך הוכיחה כביכול את ''מעורבותה בכיבוש השטחים הפלשתינים בניגוד להחלטת האו''ם''.
בעקבות מחאות של חברי התאחדות המרצים שהזדעזעו מהטלת החרם, ובעקבות לחץ בינלאומי, התכנסו ראשי הארגון לדיון מיוחד וקיימו הצבעה חוזרת שביטלה את החרם. גם בחודש מאי לפני שנה הצביע ארגון המרצים הבריטי בעד הטלת חרם אקדמי בשל מה שכינו "מדיניות האפרטהייד הציונית". בהצעת ההחלטה נכתב כי "הוועידה מזהה את המשך מדיניות האפרטהייד של ישראל, כולל בניית חומת ההפרדה והאפליות החינוכיות".
בהכנת הידיעה השתתפו אורי יבלונקה ודפנה ורדי, לונדון
נא להמתין לטעינת התגובות
