מדריך לאנרכיסט: כך תילחם במשטרה ובכיבוש
ארגוני שמאל המתכננים שורה של מחאות לציון 40 שנה לכיבוש הפיצו חוברת המדריכה אנרכיסטים טריים כיצד להיאבק בכוחות הביטחון, לחסום כביש, לייצר פצצות סירחון ולהתחמק משוטרים
מאחורי החוברת עומדים גורמים בשמאל הקיצוני שהתארגנו לקראת יום השנה ה-40 לציון מלחמת ששת הימים תחת השם "כיבוש 40". במסגרת ההתארגנות, קוראים חברי ארגונים בשמאל הרדיקלי כמו "אנרכיסטים נגד החומה", "פרופיל חדש", תעאיוש", "זוכרות", "גוש שלום", "יש גבול" ומפלגת חד"ש, לשבש את אורח החיים בישראל כדי "לעמת את תושביה האדישים עם המציאות המסתתרת אי-שם מעבר לקו הירוק – מדינת ישראל כובשת, מענה, רוצחת, מונעת חופש תנועה, חופש עיסוק, חופש דת, תרופות, חשמל, מים וחינוך ממיליוני בני אדם".
כחלק מההתארגנות, הוכרזו התאריכים 5-11 ביוני כשישה ימים של "פעולה ישירה", שבהם "קבוצות ואינדיבידואלים יהפכו את המרחב הציבורי הישראלי לזירת המאבק בכיבוש ויצרו בעיה ממשית לכל אלה אשר מרוויחים מאדישות הציבור". חלק מהפעילויות הן מתוכננות, וכוללות למשל מסע אופניים שיחסום כבישים במרכז תל-אביב, אך ראשי קואליציית "כיבוש 40" מעוניינים להשאיר פעילויות גם ליד הדמיון הטובה של הפעילים.
קבוצות האנרכיסטים הכינו והפיצו חוברת הדרכה לפעילים שנועדה לסייע להם להכין את צעדי המחאה מחד, ולהתחמק משלטון החוק מאידך. החוברת בת 40 העמודים, שמופצת לפעילים תחת השם "מה עושים כשיש שריפה? מידע וכלי עזר לפעולה ישירה", כמו נשאבה מספרות מהפכנית רדיקלית, והמונחים שבה מזכירים במידה לא מבוטלת מונחים שבהם משתמשות תנועות מחאה ברחבי העולם, בעיקר כאלה המתנגדות לגלובליזציה ולקפיטליזם.
במוקד החוברת ניצב המונח "פעולה ישירה", המשמש ארגוני שמאל רבים ברחבי העולם לתיאור פעולות יזומות שתכליתן ברוב המקרים לשבש את הסדר הציבורי ולעורר הד תקשורתי. "פעולה ישירה היא פעולה ללא מתווכים", מסבירים מנסחי החוברת. "בכל פעם שאנחנו לוקחים את המציאות לידיים במקום לעתור לרשויות שישנו אותה בשבילנו, זוהי פעולה ישירה – התערבות בשטח כדי לעצור אי-צדק, הרס ואלימות, כמו הפרעה להקמת הגדר, התבצרות בבית שעומד להיהרס, או גרימת נזק כלכלי לתאגידים המרוויחים מהכיבוש".
לפי מיטב המסורת של תנועות מחתרתיות עממיות, שמעשיהן מהווים לא פעם הפרה של החוק, מתבקשים הפעילים לנקוט אמצעי זהירות כדי להתחמק מידן הארוכה של השלטונות
בהמשך החוברת מפורטים הסברים כיצד להוציא את המונח "פעולה ישירה" הלכה למעשה, וכיצד לבצע צעדי מחאה. אחת הדרכים הפשוטות להעביר מסר, כך מוסבר בחוברת, היא תליית באנרים במקומות המוגדרים אסטרטגיים כמו בנייני משרדים. גם "שכונות מגורים של גנרלים למיניהם, או גשרים", נחשבים למקומות מועדפים לתליית שלטי מחאה, מה גם שמדובר ב"מטרות נוחות", ש"סיכון המעצר בהן נמוך בהרבה".
אם חשקה נפשכם להכין פצצות צבע, עליכם לדעת כי שתי השיטות המועדפות להכין "תחמושת" מהסוג הזה הן נורות וכדורי שעווה. בחוברת מופיעים הסברים מפורטים לשתי השיטות. גם מי שרוצה ללמוד להדביק מנעולים יוכל למצוא הסבר בחוברת. גם אלה המבקשים לעורר תשומת לב ציבורית ולמחות בגנות "הסירחון" שפשה בחברה הישראלית, יוכלו למצוא תועלת בחוברת כיוון שהיא כוללת "מתכון" להכנת פצצות סירחון.
אחת הדרכים היעילות לעורר מחאה ציבורית, כפי שיכולים להעיד על כך גם אנשי הימין שמחו נגד תוכנית ההתנתקות, היא חסימת כבישים. אולם, גם במקרה זה יש כללים, שיטות ו"הסברים מלומדים" כיצד לשבש את התנועה.
"חסימות כבישים מתחלקות לשני סוגים עיקריים: חסימה פומבית ופתוחה (הפגנה שעוברת מן המדרכה אל הכביש), וחסימות 'פגע וברח'", מוסבר בחוברת. "לדרך הראשונה ערך הצהרתי גבוה בהרבה, אבל דרושים לה אנשים רבים והסיכוי למעצר גבוה בהרבה. בארץ הוגשו כבר כתבי אישום רבים מספור נגד אנשים שחסמו את הכביש באופן פומבי.
"חסימות 'פגע וברח': אפשר לבצע בקבוצות קטנות בהרבה, באופן מפוזר ובספונטניות רבה יותר. אמנם ישנם סיכויים טובים יותר לחמוק ממעצר, אבל במקרים רבים ההשלכות של מעצר יהיו חמורות יותר". מנסחי החוברת ממליצים לחוסמי הכבישים להיעזר בתצפיתנים, שתפקידם להזהיר מנוכחות משטרתית. כמו כן ממליצים להצטייד מראש במתקני נעילה לידיים מצינורות פלסטיק או ברזל. "לשוטרים הרבה יותר קשה לפנות גוש של אנשים שמחובר יחד, מאשר כל אחד לחוד", נכתב. "כשמתחברים למשהו, זה מסבך את כל עניין הפינוי אפילו עוד יותר".
גם בריקאדות, מתרסים בוערים, הן דרך "מצוינת" לשבש את התנועה. "חסימת כביש על ידי בריקאדות מוגבלת אך ורק על ידי הדמיון", נכתב. "ניתן כמעט תמיד להשתמש בחפצים זמינים לשם שיבוש התנועה, אך חשוב להיזהר שכאשר מניחים משהו על הכביש הוא יהיה גלוי וברור, ולא יגרום לתאונות. אבנים גדולות הן אמצעי יעיל, אך לעיתים יהיה קשה לנהגים להבחין בהן על הכביש. פח אשפה שנגרר למרכז הכביש יהיה יעיל ביותר לעצירת התנועה, וייהפך ליעיל עוד יותר כאשר תכולתו עולה באש".
לאלה המבקשים למקד את פעילותם דווקא בשטחים, "מנדבת" החוברת עצות כיצד לפרק מחסומים וגדרות וכיצד לפגוע בבסיסי צבא. "על הכוונת" של ארגוני השמאל נמצאים גם חברות מסחריות ש"מרוויחות מהכיבוש". החוברת מדריכה את הפעילים כיצד להערים על מאבטחים, כיצד לתעתע במערכות אזעקה, כיצד לחתוך גדרות המקיפים חניונים של כלים השותפים בבניית גדר ההפרדה וכיצד לפגוע בגדר ההפרדה ולשבש את בנייתה.
למרות אמצעי הזהירות שפעילי השמאל מתבקשים לנקוט, עליהם לקחת בחשבון גם אפשרות שייעצרו. אם תסריט זה מתממש, עומד לרשותם של הפעילים שנעצרו "קו חם לסיוע משפטי".
מלבד זאת, כוללת החוברת "טיפים" כיצד להתנהג בזמן מעצר ובמהלך חקירה משטרתית. כדי להימנע מהאשמת תקיפה נגד שוטרים, מומלץ לפעילים "להתנגד למעצר בצורה פסיבית, אבל זה לא אומר לעשות לשוטרים חיים קלים. הטיית משקל הגוף כלפי מטה תגרום להם להזיע ולהשקיע יותר מאמץ וכוח אדם בכל מעצר, מה שיקשה על פיזור ההפגנה. תיק גב יכול לעזור מאוד במקרה שגוררים אותך, ובכל מקרה כדאי להביא מראש כמה דברים למקרה שתיעצר".
במהלך החקירה המשטרתית, מתבקשים הפעילים לציית לפתגם שלפיו "שתיקה שווה זהב". "ההמלצה הבסיסית והחשובה ביותר היא לשמור על זכות השתיקה. לא מדובר בפריבילגיה אלא בזכות חוקית", נכתב. "בכל מקרה, ראוי לחשוב טוב טוב לפני שפותחים את הפה וההמלצה הבסיסית היתה ונשארה – לשתוק!".
נא להמתין לטעינת התגובות
