מבזקים

"קוף לפני האדם"

לקראת דיון בכנסת שיתקיים מחר על "ניסויים בקופים בישראל", חוזרת אורנה בנאי אל חוות מזור המגדלת קופים למטרות אלה ומבקשת מאיתנו לא להישאר אדישים לגורלם

אורנה בנאי | 4/6/2007 12:44

כבר הרבה זמן שאני מתעוררת בבוקר ויש לי הרגשה רעה, אני פותחת עיתון וההרגשה שלי מתאמתת – תאונות, אבטלה, רעב, פשע, עוולות, רוע אנושי. לתאונות הדרכים כבר פיתחנו אדישות נוראית, האבטלה היא כבר חלק מהשגרה, הפשע שורה כמעט בכל פינה, ואוזלת הרשויות המטפלות כבר חצתה את הקו האדום.

עוולות עושים כאן איש לרעהו השכם וערב, כי הרי "עשרת הדיברות" כבר עברו שינוי במהלך השנים, יחד עם התפתחותו של עם ישראל, וכבר מה ששנוא עליך – הפך ל"עשה לחבריך". אבל מה כל אלה, לעומת הרוע האנושי אותו אנחנו מאמצים בנושאים רבים, באופן המוביל את חיינו, דבר שלא מסתדר לי עם היותנו "עם סגולה", עם שדואג לחלשים ולנפגעי אסונות אפילו בחו"ל.

כחלק מהאכזריות והרוע האנושי, הוקמה "חוות מזור", חוות קופים בהנהלתם של ד"ר בושמיץ ואלי הולצמן (מנכ"ל אינטרנט זהב), שבה כלואים כ-1200 קופים, מפוחדים, אחוזי אימה. אותם קופים כלואים שם למטרות ייצוא למעבדות ניסויים בארץ ובעולם. הם עוברים במעבדות אליהן הם נשלחים סבל בל יתואר, על סף הזעזוע והחלחלה. בניסויים שמבצעים בהם מקרקפים את ראשם של הקופים, קודחים חורים בגולגולותיהם והזוועה עוד רבה. מרבית הקופים אינם שורדים את אותם ניסויים.

בחוות מזור מנצלים את הקופים התמימים, שכמובן אינם יכולים לעשות דבר וחצי דבר על

מנת להגן על עצמם. כבר לפני מספר שנים, צחי הנגבי, לשעבר השר לאיכות הסביבה, ראה סוף סוף את מה שברור לכל בן אנוש, את הניצול והסבל שמעוללים בני אדם רעים, בלי מרכאות ובלי כל הגזמה. הדבר הביא אותו להגיש המלצה לסגור את החווה ולהפסיק את הניצול הציני בחיות המתבצע רק לשם כסף, כסף, כסף.

כן, בחוות מזור מגדלים את הקופים, כולאים אותם, שולחים אותם לניסויים למטרות כסף בלבד.

הגיעה השעה להשמיע כל צעקה גדולה, את הצעקה של אותם קופים אשר לא יכולים להגן על עצמם, את הצעקה שתביא בסופו של דבר לסגירתו של המקום הארור הזה, שבשנות ה-2000 אין לו מקום עלי אדמות.

הגיע הזמן שנתחיל לחשוב שהקופים האלה הם כמו הילד והילדה של כל אחד מאיתנו, שלא היינו רוצים שיהיו שפני ניסיון וקורבנות שווא. זה הזמן להפוך את סדר המילים במשפט "קוף אחרי בן אדם" ולשים אותו לפנינו - "קוף לפני האדם", אולי ככה ישתנה יחסינו, ובפרט יחסם של אותם מוגי לב.

לא פעם, אני תופסת את עצמי אומרת כי אסור לי לשקוע באדישות, אסור שהשגרה הנוראית הזו תהפוך אותי לאפאטית, לקרה, למנוכרת. אסור לי, לך, לכם לעצום את העיניים. היחס שלנו לאותם קופים, אם נודה בכך ואם לאו, דומה ליחס שאנחנו בני האדם נוהגים גם האחד כל פי השני.

אני פונה אליכם בקריאה נרגשת - אל תישארו אדישים!

מלבד היותה שחקנית מוכשרת, אורנה בנאי היא גם חברת מועצה בעיריית תל אביב – יפו מטעם מפלגת הירוקים ויושבת ראש הוועדה להגנה על בעלי חיים בעיריה