ניפוץ הסטטוס קוו
על הפוליטיקאים הדתיים להפסיק ולהגן על האינטרסים הצרים של בתי הדין הרבניים, אותם בתי דין שעל מינוי הדיינים בהם הם זעקו רק לפני חודשים ספורים. עליהם להבין כי המאבק העיקרי הוא להציל את הדת ואת הקשר שלה למדינת ישראל. לא ניתן יותר לשחק משחק כפול. רעות אונא צמרת
הציבור יודע שהבעיה קיימת אבל מעדיף להביט על הדברים הבולטים מחוץ למים – עיצוב רשות הרבים, שבת, חמץ וכשרות.
מבלי לזלזל בבעיות אלו, לא אפריז אם אומר שאלו הם הדברים הפשוטים לפתרון בסוגיית הדת והמדינה. בעיית סרבנות הגט ונושא הגירושין הם אלו המעצבים יותר מכל את מראה פניה של מדינת ישראל, והם אלו שבהם טמונה הסכנה הגדולה מכל- איבוד הציבור ועיצוב דמותה היהודית של המדינה.
כחברה במבוי סתום, אחד הארגונים הפועלים למען מסורבות הגט, נדמה לי שהבעיה ידועה בציבור הרחב ורק הפתרון אינו ברור ואחיד לכולם. לאחרונה הייתי שותפה במפגש עם עוד 35 אנשים, כולם פעילים בארגונים חברתיים, אכפתיים, מעורבים חברתית – שאינם יודעים.
אינם יודעים שנישואים אזרחיים לא יפתרו את הבעיה במהותה, אינם יודעים שהתנהגות בתי הדין הרבניים ותפיסת עולמם השמרנית והקיצונית של הדיינים הם אלה שמחמירים בצורה משמעותית את הבעיה, אינם יודעים שהפתרון אפשרי, ושבכוחה של הכנסת לפתור את הבעיה ולהקל על מצוקתן של מסורבות הגט.
התנהגות הכנסת בהקשר בעיית סרבנות הגט היא לא פחות משערורייתית. הססמא הנשמעת בהקשר זה, "שמירה על הסטטוס קוו" - משולחת מהפה לחוץ, ואין לה משמעות מהותית. לאחרונה עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק המרחיבה את סמכות בתי הדין הרבניים ומאפשרת להם לדון על פי דין תורה בלבד, בהסכמת הצדדים.
מתן סמכויות שיפוט לבתי הדין הרבניים בהליכי גירושין ירע באופן משמעותי את מצבן של הנשים והילדים בישראל. כשההתדיינות בבית הדין כפויה עליהם, ספק רב אם הצדדים יכולים להסכים באופן חופשי ואמיתי להקנות סמכות לבית הדין ולקבוע כי הדין שיחול יהיה דין תורה.
בין השותפים להגשת הצעת חוק זו היו חברי הכנסת הציונים דתיים. אלו, שאני מאמינה, שבאמת אכפת להם ממראה דמותה היהודית של המדינה. אלו שרואים בהפרדת הדת מהמדינה את הסכנה העיקרית. עליהם להתעורר, ולראות כיצד הפעולות להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים תגרום לניתוק מוחלט בין הציבור והממסד הדתי. חלקים מן הציבור החלו כבר בתהליך ההתרחקות. מידי שנה יורד מספר הזוגות הנישאים למרות שמספרה של האוכלוסייה עולה.
על הפוליטיקאים הדתיים להפסיק ולהגן על האינטרסים הצרים של בתי הדין הרבניים, אותם בתי דין שעל מינוי הדיינים בהם הם זעקו רק לפני חודשים ספורים. עליהם להבין כי המאבק העיקרי הוא להציל את הדת ואת הקשר שלה למדינת ישראל. לא ניתן יותר לשחק משחק כפול.
גם על הרבנים מוטלת אחריות ציבורית. רבנים בעלי מבט רחב, המבינים את דחיפותה של הסוגיה והצורך לפתור אותה בהקדם האפשרי. בכנס הקרוב של ארגון
עלינו לפעול על מנת להכניס את בעיית סרבנות הגט לתוך שיקולי המפלגות, לעורר מודעות לבעיה ולכך שהיא אינה "בעיה של דתיים", ליצור לחץ על כל המפלגות שיתמודדו באופן גלוי עם הבעיה ועם התנהלותם של בתי הדין הרבניים. על כל המפלגות לתת לנו תשובה ברורה כיצד ינהגו ולאן ילכו. על חברי הכנסת והממשלה להביא לפתרון בעיית סרבנות הגט. זוהי אחריותם וסמכותם. לא ניתן עוד להתכסות באמתלות של "סטטוס קוו" ולא ניתן עוד למכור אותנו דרך הסכמים קואליציוניים שמוותרים בראש וראשונה על הנשים בבית הדין הרבני.
אין לנו מנוס אלא להקים בתי דין אחרים. בתי דין שיוכיחו כיצד הרבנים וההלכה יכולים לפעול למען הציבור. בתי דין מתונים יותר, שהולכים לקראת הנשים ופועלים על פי ערכי השוויון והצדק
רעות אונא– צמרת היא חברת ארגון מבוי סתום למען מסורבות הגט