פשיסט שמאלני
בן דרור ימיני סבור כי בורג ביצע דמוניזציה ודה-הומניזציה של ישראל והיהדות
כדי להצדיק את עצמם נזקקים הפשיסטים לכלי הישן והידוע של דה-הומניזציה. ולכן, הערבים בכלל, והפלשתינים בפרט, הם חבורה של חיות אדם. כולם. בתור שכאלה, אין להם זכויות. בוודאי לא זכות להגדרה עצמית במדינה משלהם.
והנה, כמו תמונת ראי, מול הפשיזם הימני יש פשיזם שמאלני. הם לא רק דומים. הם תאומים. כל מה שאומר הפשיסט הימני על הערבים, אומר הפשיסט השמאלני על הישראלים או על היהודים. הוא עושה להם דמוניזציה ודההומניזציה. הוא הופך אותם לנאצים. או כמעט נאצים. הוא שולל את זכותם להגדרה עצמית במדינה משלהם.
הפשיסטים משמאל קיבלו שחקן חיזוק. אברום בורג. הוא כבר לא רק פוסט-ציוני. הוא אנטי-ציוני. הוא נגד מדינה יהודית. הוא כמובן בעד מדינה פלשתינית. כנראה שתיים. כי זה הגיונו של הפשיסט: מוסר כפול. מה שמגיע לצד שאתה תומך בו לא מגיע לצד האחר. אל תטעו בבורג. העובדה שהוא שולף את אחד העם וג' ורג' סטיינר לצדו לא הופכת אותו לפשיסט פחות. את אחד העם הוא מסלף, כדרכם של פשיסטים. סטיינר גדול עליו, אבל אפשר להבין מדוע הוא נאחז בו.
סטיינר, הוגה חשוב ופורה, רואה את עצמו כאזרח העולם. היהדות שלו היא הגלותיות. ולמעשה, קוסמופוליטיות רדיקלית. היהודי הנודד הוא האידיאל שלו. הטקסטים הם המולדת שלו. אבל סטיינר, למרות הביקורת הנוקבת שלו על הציונות, גם מצא לה הצדקות. סטיינר התקרב להאשמת היהודים באנטישמיות. אולי גם חצה את הקו האדום. ולא, לא מפני שהם עשו משהו. "אשמתם החפה מפשע", הוא אמר על היהודים, כדי להסביר, אולי להצדיק, את האנטישמיות. וכל מה שאמר סטיינר, לא תמיד בהצלחה, מנסה בורג לדקלם ברדידות עלובה.
לא במקרה השתמש בורג בהיטלר בשם של ספרו. סטיינר הקדים אותו. גם הוא שם את היטלר בכותרת אחד מספריו: "הובלתו של א.ה. לסן-כריסטובל" (א.ה. הוא אדולף היטלר). העלילה פחות חשובה. בסיום הספר שם סטיינר נאום הגנה בפיו של היטלר.
בורג מנסה להעתיק את סטיינר. התוצאה עלובה. סטיינר יצר קשר בין הרצל לבין הלאומנות של ביסמרק. בורג, החקיין הקטן, טוען שהלאומנות הישראלית היא טרום-נאצית. לא שהמקור נכון, אבל החיקוי-אוי לחרפה. במאמר קודם, לפני שלוש שנים, הצדיק את השאהידים הפלשתינים והאשים את הישראלים. לשווא תחפשו עובדות. לשווא תחפשו נתוני ממש על אותו היטלריזם שמחלחל בנו. זו הדה-הומניזציה בשיא תפלצתה. זה הפשיזם.
אנחנו עושים כבוד רב מדי לבורג כאשר אנו מצרפים אותו לסירה אחת עם סטיינר. סטיינר הוא איש של סתירות. הוא גם ידע לסייג את עצמו. הוא אפילו הודה בשנה שעברה שהאנטיציונות היא תירוץ לאנטישמיות. אבל הנה, הוא הצמיח גידול פרא שמתיימר ללכת בשביליו.
שנים רבות של עלילות, של שטיפות מוח, של דה-הומניזציה, של דמוניזציה, יצרו את היהודי המהווה, בעצם קיומו, סכנה לשלום העולם.
שנים של עלילות, של שטיפת מוח, של דההומניזציה, של דמוניזציה, יצרו את ישראל המהווה, בעצם קיומה, סכנה לשלום העולם.
זה בדיוק מה שעושים הפשיסטים השמאלנים, שקוראים לעצמם אנטי-ציונים. זה בדיוק מה שעושים האיסלאם הקיצוני והחמאס. וזה בדיוק התהום שאליה הידרדר בורג. הוא גם יוצר דההומניזציה-על מדינה יהודית המסכנת את שלום העולם-וגם מגיע למסקנה היחידה והמתבקשת, שאין לאותה ישראל זכות קיום. הפשיזם הוא היפוכו של ההומניזם. אם ההומניזם הוא הכרה בזכויות, הרי הפשיזם הוא שלילת זכויות. והוא מעז, בורג החוצפן, לקרוא לעצמו הומניסט.
והעובדות? מה איתן? האם יש שמץ של אמת בעלילות בורג ודומיו? בעולם של ימינו מבוצעים פשעי מלחמה איומים ונוראים. אין להם שום קשר לציונות, לישראל או ליהודים. אפשר, צריך ומותר לבקר את ישראל. אבל כדאי גם לשים דברים בפרופורציה. רוב הביקורת נגד ישראל מושמעת בגינו של "הכיבוש". אז כדאי לומר את האמת על הכיבוש הזה. במשך 40 שנות כיבוש נהרגו פחות מ-6,000 פלשתינים . רובם הגדול, המוחלט, בפעולות מלחמתיות. רק בודדים מתוך האלפים נהרגו בפעולות שאפשר להגדירן כפשע מלחמה. בודדים.
כל מוקד אחר בעולם גובה מספר גבוה לאין שיעור של קורבנות וגורם לפגיעה גדולה הרבה יותר באוכלוסיות אזרחיות. בשבוע אחד בסרברבניצה שבמרכז אירופה, נטבחו יותר מוסלמים מאשר ב-40 שנות כיבוש. בשבוע אחד בקונגו נרצחים יותר אזרחים מאשר ב-40 שנות כיבוש. מדי חודש בחודשו, בעיראק של סדאם, עם 10,000 נרצחים בממוצע, נקטלו יותר אזרחים מאשר ב-40 שנות כיבוש. בחודשים בודדים של פעולות והפצצות נאט"ו נגד סרביה של מי לושביץ' היו הרבה יותר נפגעים חפים מפשע, באופן יחסי, מאשר בכיבוש הישראלי.
כלומר אין עוד קונפליקט לאומי שמייצר מספר קטן כל כך של נפגעים. ולא שכל מעשי ישראל כשרים. זו לא הטענה. אבל בסקאלת הפשעים נגד האנושות שבוצעו על פני כדור הארץ במאה האחרונה, אם היטלר יתפוס את המקום הראשון, ישראל, בכל בדיקה רצינית, תתפוס את אחד המקומות האחרונים, אם לא את המקום האחרון.
אבל אל נא נבלבל את בורג ואת דומיו עם העובדות. הם אחוזים בדיבוק הדמוניזציה. העלילה היתה לחם חוקם של האנטישמים בימים ההם. העלילה היא לחם חוקם של שונאי ישראל בימים הללו. הם אינם יכולים בלעדיה.
כך, למשל, רוב הישראלים, לפי הסקרים, מתנגדים לכניסה קרקעית לעזה, למרות הקסאמים. אבל, לפי בורג, הישראלים תומכים בכניסה לעזה. אגב, גם אם רוב הישראלים היו תומכים בכניסה לעזה, זו היתה תמיכה לגיטימית. זה לא העניין. העניין הוא שבורג חי בביצה של שקרים. הוא אינו יכול בלעדיהם. כי זו מהות הפשיזם. זה מה שעושים כהניסטים למוסלמים. זה מה שעושים חמאסניקים ליהודים. זה מה שעושה בורג לישראלים.
כך שכדאי לשים את אברום בורג במקומו. אותו ואת חבריו מהאיסלאם הרדיקלי, מהימין הניאו-נאצי או מהשמאל הרדיקלי. לא בגלל המשכורת. לא בגלל הג'יפ. לא בגלל הרדידות. הרי קשה לייחס עומק אינטלקטואלי לאדם שאימץ את העמדות של עזמי בשארה, אבל מומלציו הפוליטיים הם אהוד אולמרט ואהוד ברק. וקשה לייחס רצינות למי שגם רוצה אירופה וגם קובע בנחרצות שסרקוזי, זה שאירופה רוצה ביקרו, הוא "סכנה לשלום העולם". ובכלל, בורג היה אמור להיות ציוני, שהרי היה זה מקס נורדאו שאמר שהציונות היא הרחבת גבולות אירופה אל תוככי המזרח. אלא שלבורג אין שום מושג מיהו בורג. הוא אנטי-ציוני, כי אנחנו מקימים גדר הפרדה ומתבדלים מהמזרח. והוא אנטי-ציוני, כי הוא בכלל אירופי וקוסמופוליטי.
את בורג צריך לשים במקומו משום שהוא פשיסט. פשיסט אנטי-ציוני. ואם מישהו היה זקוק להוכחה, עוד אחת, שהפשיזם והאנטיציונות הם כלים שלובים של הבל ורעות רוח, של דה-הומניזציה ושלילת זכות קיום, אז בא בורג וסיפק אותה. ולא, אין שום צורך להודות לו. אנחנו ממש לא זקוקים לעוד הוכחות.
