נגעת-נסעת
הצעת החוק "המזהם משלם" עברה את אישור ועדת הפנים לפני קריאה ראשונה בכנסת
לאחר דיונים סוערים אישרה ועדת הפנים ואיכות הסביבה נוסח פשרה לחוק, כך שבעבירות סביבתיות עם מחשבה פלילית - ישלם המזהם פי ארבע ממה שהרוויח מהזיהום, ובעבירות שאין בהן מחשבה פלילית (רשלנות או אחריות קפידה), יחזיר המזהם את הרווח או טובת הנאה שבאו על חשבון הזיהום(דבר שאינו מבצע בימים אלו).
הליך אישור ההצעה לא התבצע, כאמור, על מי מנוחות: משרד המשפטים הסכים למכפיל של ארבע רק במחשבה פלילית מסוג כוונה (שזה הסוג הקיצוני ביותר של מחשבה פלילית). לטענתם, סעיף 63 לחוק העונשין מטיל קנס של פי ארבע משווי הנזק או טובת ההנאה של עובר העבירה - רק כאשר מדובר בעבירה מסוג כוונה. משום כך, לא ניתן להרחיב זאת יותר בתיקון המבוקש.
עו"ד עופר קוט מהקליניקה לצדק סביבתי, טען כי סעיף זה אינו מייתר את הצעת החוק. "אנחנו חושבים שבכל מקרה צריכים להטיל על העבריין קנס עד פי ארבע משווי טובת הנאה או רווח. הצעת החוק המקורית שלנו מדברת על מכפיל פי ארבע, גם בעבירות מסוג אחריות קפידה ורשלנות, משום שהמצב הסביבתי היום קשה: ציות המזהמים לחוק הוא קלוקל, כך שיש צורך בנקיטת אמצעים חריפים לגופים שמבינים רק את שפת הכסף".
בישראל ישנם הרבה עבריינים אשר אינם נרתעים מלהפר את חוקי הסביבה השונים. בעיה זו נובעת מהעובדה הפשוטה שמרביתם אינם נתפסים בקלקלתם. במידה וכן, ההליך המשפטי אורך כמה שנים כשבסופו הקנס המוטל עליהם אינו גבוה.
בתי המשפט כיום אינם מטילים עונשי מקסימום, ואלו הקבועים בחוק אינם "מכאיבים" לגורמים המזהמים. לעיתים קרובות החיסכון הכלכלי של הגוף אשר אינו מציית לחוקים הסביבתיים יותר גבוה מהקנס שניתן להטיל עליו, כך שביצוע חישוב כלכלי יביא את העבריין להעדיף לזהם.
לשם מניעת אבסורד זה, נכתבה את הצעת החוק על ידי הקליניקה לצדק סביבתי, יחד עם עמותת
אזרחים למען סביבה בגליל וחבר הכנסת דב חנין, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית. הרעיון העומד בבסיס ההצעה הוא יצירת קשר בין הרווח הכלכלי שהשיג העבריין, כתוצאה מביצוע העבירה, לבין הקנס שיוטל עליו בסופו של דבר. אם עד היום חשוף העבריין לקנס בשיעור קבוע, במידה וההצעה תהפוך לחוק, בית המשפט יכול להטיל עליו קנס פי ארבע משווי החיסכון או הרווח כתוצאה מביצוע העבירה.
"הוועדה העבירה לכנסת נוסח שאנו חיים איתו בשלום...עם זאת, נראה כי עם משמעת קואליציונית קשוחה יהיה קשה לקבל בקריאה הראשונה הצבעה התומכת בנוסח הקיים", אמר עו"ד קוט בתום הדיון.