עמרי שרון ירצה שבעה חודשי מאסר
שנה וחצי לאחר תחילת משפטו החליט ביהמ"ש המחוזי בת"א להפחית חודשיים מעונשו של שרון הבן, שהורשע בעבירות על חוק מימון מפלגות. השופטים סירבו להטיל עליו עבודות שירות
ברוב של שני שופטים מול שופט אחד החליטו שופטי בית המשפט המחוזי לדחות את ערעורו של שרון שביקש להמיר את עונש המאסר בפועל, בעבודות שירות. עם זאת, השופטים החליטו להפחית את העונש בחודשיים. "שרון סיכן את התהליך הדמוקרטי", כתבה השופטת יהודית שיצר בהחלטתה.
פרקליטיו של שרון, עורכי הדין דן שיינמן ונוית נגב, אמרו לאחר הדיון כי ההחלטה להפחית בעונשו מבטאת הערכה לדרך שבה ניהל את המשפט ולעובדה שהודה באשמה וחסך דיונים רבים. "עם זאת אנו סבורים שהעונש של מאסר בפועל הוא חמור מדי ודעת המיעוט שהטילה מאסר על תנאי היתה האיזון הראוי", אמרו.
במשך שעה ארוכה הקריאה השופטת שיצר את פסק הדין ודחתה באופן שיטתי את כל טיעוניו של שרון הבן. לדבריה, מרכז הכובד של הערעור היה שחוק מימון המפלגות הוא "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה", אולם היא דחתה את הטענה וקבעה שלא ייתכן מצב של מתן לגיטימציה של עשיית דין אישי.
עמרי שרון בבית המשפט. צילום: אלירן חיאט עריכה: שלומית חביב
"איש אינו מוסמך לשים את עצמו מעל החוק גם אם הוא חושב שלא ניתן לעמוד בחוק", אמרה השופטת שיצר, שהעבירה ביקורת על דרך פעולתו של שרון. היא קבעה שלא היה מדובר ב"התנהגות של הרף עין", אלא בהתנהגות שיטתית שפגעה בשלטון בחוק ובכנסת.
שיצר ציינה בהחלטה כי עמרי שרון הקים "מכונה משומנת היטב לביצוע עבירות ומצא דרכים חדשות ומקוריות לעבור על החוק". לדבריה, העובדה שחרג בכ-700% מהמימון שהותר בחוק וביצע 41 פעולות כספיות והעובדה שהיה יכול בכל שלב "להתעשת ולחדול מכך" מעידה כי לא היתה התרשלות, כפי שניסה להציג.
כמו כן, העבירה השופטת שיצר ביקורת על העובדה ששרון בחר לשתוק בחקירתו.
עם זאת, בשל העובדה ש"שרון שינה את גישתו, הודה בהאשמות ופרש מהכנסת", שלדברי השופטת שיצר עומדת לזכותו, היא קבעה שיש להפחית במעט את העונש. גם אב בית הדין, השופט זאב המר, תמך בעמדתה. מנגד, השופט זכריה כספי קבע בדעת מיעוט שיש להטיל על שרון רק עונש מאסר על תנאי, מכיווון שבית משפט השלום אינו נתן את דעתו לגבי הבעייתיות של חוק מימון המפלגות ולתנאים האישיים של הנאשם.
בפתיחת משפטו הודה שרון שקיבל תרומות בסך שישה מיליון שקל, מגורמים בארץ ובחו"ל, בזמן שניהל את קמפיין הבחירות של אביו, אריאל שרון, לראשות הליכוד בשנת 1999. מדובר בסכומים החורגים בהרבה מהמותר על פי חוק מימון המפלגות. את הכספים העביר שרון לספקים ולנותני שירות שהשתתפו בקמפיין, באמצעות חברת קש שהקים בשם "אננקס מחקרים".
בנובמבר 2005 הורשע שרון הבן בקבלת תרומה אסורה, קבלת סכומים מעל המותר בחוק, הוצאת סכומים מעל המותר, אי-ניהול מערכת חשבונות כנדרש ומסירת דוח של מועמד. בנוסף, הוא הורשע בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר ועבירות מנהלים.
בפברואר 2006 גזר בית משפט השלום בתל-אביב תשעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי על עמרי שרון. אולם, השופטת עדנה בקנשטיין, התחשבה במצבו הבריאותי הקשה של אביו והורתה על עיכוב ביצוע המאסר.
במהלך הדיון בערעורו ביקשו פרקליטיו של שרון, עורכי הדין דן שינמן ונוית רגב, להמיר את עונש המאסר לעבודות שירות. לדבריהם, בית משפט השלום התעלם מלקיחת האחריות המלאה על ידי עמרי, המחיר הגדול שכבר שילם והעובדה שהביע צער וחרטה על מעשיו. כמו כן, הם טענו שחוק מימון המפלגות יצר מכשלה שכל אחד יכול למעוד בה. "המחוקק יצר מכשלה, אבל בית המשפט בחר שלא להתמודד כלל עם הטענות באשר לבעייתיות הרבה בחוק עצמו ובאופן חקיקתו", טענו עורכי הדין.
נא להמתין לטעינת התגובות
