אור ירוק לגויים
החברה הישראלית המפורקת יכולה להתאחד מחדש תחת הדגל של חזון ירוק. ליעד אורתר ואלעד קוק חושבים שעם ההון האנושי האיכותי שלה היא גם תוכל להוביל את המגמה הסביבתית העולמית
מצבו הגיאופוליטי של המזרח התיכון הוא אחד הגורמים לאינטרס הישראלי לקידום התנועה הסביבתית העולמית שקוראת להפסיק את התלות האנושית בדלקים הפוסיליים. עלינו לנסות ולדמיין איך היה נראה האזור בו אנחנו חיים לו נפט לא היה מקור חיים אנרגטי ומים היו מצויים ללא הגבלה. הקידום של תחום האנרגיה האלטרנטיבית ימשוך את השטיח מתחת למממנים של הטרור. כשההון יהיה פחות זמין וקל לא בטוח אם יישארו עתודות תקציביות לתמיכה במשפחות השהידים ברחבי הגלובוס. העומק האסטרטגי של המאבק האמור אינו מצטמצם לגבולות הארץ , אלא הוא מאבק כלכלי כלל עולמי כשהרוח מנשבת לכיוון הנכון מבחינתנו.
אחד המכשולים העיקריים לשלום הוא המחסור במים באזור. לא פלא שהסכם השלום עם ירדן טומן בחובו סעיפים ספציפיים על נושא חלוקת מים באזורים שונים בגבול המשותף. המחשבה היא שככל שאתה משקיע יותר בתחום כך הוא מתקדם והשימוש בו נעשה נפוץ יותר ובניגוד להיי טק, שנתפס כהשקעה למען עשיית כסף ללא ערך מוסף, בהשקעה במו"פ סביבתי אפשר להרוויח מכל הכיוונים.
החברה הישראלית היא חברה קטנה אך עשירה במשאבי הון אנושי. העידן הסביבתי מכיל בתוכו הזדמנויות חסרות תקדים גם למשק הישראלי. אסור לנו לפספס הזדמנויות אלו. חובה על הממשלה, המגזר העסקי והאקדמיה לחבור עכשיו לתכנית פעולה רב שנתית ולהכין את התשתיות החברתיות והאקדמיות לבואו של צונאמי ירוק זה. מדינת ישראל נדרשת היום לרכז מאמץ בפיתוח התחום ולייצא לעולם ידע סביבתי, קודם כל כדי להכניס הון זר לארץ ושני כל כדי להתייצב בראש המחנה הסביבתי שעליו יש קונצנזוס.
אחד מגלגלי הצמיחה החשובים של המשק הישראלי הוא היי-טק. מאות אלפי אנשי פיתוח ותוכנה מרכיבים את עמוד התווך המרכזי של החברה הישראלי, מגדלים משפחות, משרתים במילואים ומציבים את
אין צורך להכביר מילים על יכולותיו של ההון האנושי הישראלי בתחום המחקר והפיתוח. משום מה אומות העולם מתרשמים מאיתנו יותר מהמידה בה אנחנו מתרשמים מיכולותינו אנו, בייחוד בתחום המים, שבו יצא שמו של המפתח הישראלי למרחוק. כוח האדם והידע היא הסחורה שיש לנו כמדינה לייצא לעולם, וזאת הסחורה הלוהטת בעולם הגלובלי החדש. ההתעלמות הישראלית ממסלולי צמיחה נוספים עוד תוביל בעתיד להקמתה של ועדת חקירה.
העולם צמא לחידושים בתחום הקלינטק, צמא לטכנולוגיות שירידו את מחיר ניצול אנרגית השמש והרוח, משתוקק לקלוט יזמים אשר יפתחו שיטות לאיסוף ואגירת פחמן דו חמצני מקצות הארובות המזהמות. רק שהפעם לא מדובר בתכניתן היושב מול מסך ומתכנן אפליקציית נתונים כזו או אחרת: כאן צריך ללכלך את הידיים, לעמוד שעות ארוכות בשמש ולמדוד פעם אחר פעם את מהירות וכיווני הרוח - זהו אופיו של התחום. ישנם עשרות נתונים כלכליים המצביעים על כך שזהו המגזר העסקי בעל שיעור הצמיחה הגבוהה ביותר בעולם וכבר היום קולט השקעות בהיקף חסר תקדים של מיליארדי דולרים.
נשאלת השאלה מדוע כל זה לא קרה עד כה ? התשובה טמונה קודם כל בעיתוי, התחום הסביבתי עבר משיגעון של כמה מחבקי עצים למיין סטרים, ודבר שני בקושי בהשקעה בתחום הסביבתי. בניגוד להשקעות מהירות בשוק התוכנה פיתוח טכנולוגיה סביבתית לוקחת הרבה זמן עד להתבססותה. והמשק עוד לא ערוך לגרום לחברות לעבור את המשבר מהרגע בו עולה רעיון במוחו של מפתח עד לרגע בו יש כבר מכירות ראשונות למוצר.
בניגוד לדרישות שעולות ערבים ובקרים להוספת תקציבים למגזר מסוים, כאן הבעיה היא לאו דווקא כסף. כך לדוגמא, תקציב עידוד טכנולוגיות סולריות של משרד התשתיות, שעמד על סכום של שני מיליון שקלים, לא התבצע בפועל, וכ-45% מתקציב זה הוחזרו לקופת האוצר. השוק הפרטי, היעיל יותר, קורא את הכיוון שאליו הולך השוק הגלובלי. הוא ישקיע, אבל עדיין יש צורך באמצעים תומכי השקעה כגון הטבות מיסוי, קביעת מדיניות תומכת לנושא וחשוב מכל - חזון.
אלעד קוק הוא אנליסט סביבתי. ליעד אורתר הוא יועץ לאחריות סביבתית
נא להמתין לטעינת התגובות
