המאבק הפוליטי על שינוי הממשל
ההצעה לשנות את שיטת הבחירות בישראל למשטר נשיאותי עוררה בעבר לא מעט התנגדות, הן באופוזיציה והן בקואליציה
בין המתנגדים התקיפים לרעיון במהלך הקדנציה הנוכחית היה שמעון פרס, שיצהיר היום אמונים כנשיא התשיעי של מדינת ישראל. "זו תהיה שגיאה", אמר פרס עוד בתקופת הגישושים על צרוף ליברמן לממשלת אולמרט. "למשטר שכזה אפשר לעבור רק במדינה עם שתי מפלגות, אחרת נהיה עדים למקח וממכר קואליציוני בלתי פוסק. ראשי הממשלות בעבר כגון דוד בן-גוריון ומנחם בגין קידמו נושאים שנויים במחלוקת, למרות השיטה הקיימת. ישראל אינה זקוקה למעבר למשטר נשיאותי, אלא לתוכנית מדינית".
בין המתנגדים לרעיון היה גם איתן כבל, מקורבו של אהוד ברק, אז שר בממשלת אולמרט. "מעבר למשטר נשיאותי זה בלוף וזה מסוכן", אמר כבל ערב אישור הצעת החוק של ליברמן בוועדת שרים לענייני חקיקה. "זה מהלך של פירוטכניקה ולא מהלך שיפתור את הבעיות האמיתיות
של המדינה. אין ספק שיש צורך לעשות תיקונים בחוק אבל לא בצורה כל כך קיצונית".
גם יושב ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת מנחם בן-ששון (קדימה), מקורבו של אולמרט, המנהל בוועדה דיונים על גיבוש חוקה לישראל, הביע במהלך הדיונים התנגדות לכינון משטר נשיאותי. "אני לא מעוניין במהפכות. יש לעשות את הדברים בצורה מבוקרת ובסדרת פעולות שיסתיימו רק לקראת הבחירות הבאות. עשינו בעבר מהלך אחד שנועד לחזק לכאורה את יכולת השליטה של ראש הממשלה והתוצאה היתה הרת אסון," התבטא בן-ששון.
ליושבת ראש סיעת מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, היתה אז דעה מאוד נחרצת נגד הכוונה להנהיג בישראל משטר נשיאותי. "זה רעיון מסוכן לדמוקרטיה, שכן לא את השיטה צריכים להחליף אלא את האנשים המכהנים ואת המדיניות שלהם". אמרה גלאון.
נא להמתין לטעינת התגובות
