קנס לחקלאי שהרעיל חיות בר
חקלאי מדישון שהרעיל חיות בר נקנס ב-7000 ש"ח. במקרה אחר הורעלו שש פרות, תן וחזיר בר, כנראה על רקע סכסוך בין בוקרים
ברשות הטבע והגנים רשמו ניצחון בלתי שכיח במאבק כנגד ההרעלות, לאחר שהחקלאי נמצא אשם בציד חיית בר מוגנת, ציד ללא רישיון ציד וציד בהרעלה. השופטת קיבלה את טיעוני התביעה וקבעה שהוכח קשר נסיבתי בין הפגרים שהתגלו בסמוך לחלקתו של הנאשם לבין רעל מסוג "טמיק" שנמצא אצלו בחיפוש.
המקרה אירע בחודש מאי 2005, כאשר פקח רשות הטבע והגנים משה גלילי קיים סיור שגרתי, ונתקל בריח של פגר באזור המטעים של מושב דישון. הפקח נכנס למטע וגילה עופות חתוכים, שלתוכם הוכנסו גרגירים שחורים. הפקח חשד שמדובר ברעל ובחיפוש נוסף שעשה, במקומות שבהם הגדר הייתה חתוכה ופרוצה, מצא פגרים נוספים, חלקם אכולים. בנוסף מצא גלילי פגר של תן.
גלילי אסף את הפגרים וחזר ביום למחרת כדי לסרוק שוב את האזור, אז גילה פגרים נוספים של עופות דורסים מסוג עקב עיטי ואיה. במהלך אותו היום מצאו פקחי רשות הטבע והגנים, לאחר שהוצא צו חיפוש שלמחסנו של בעל המטע, שקית מוסתרת ובה הגרגירים שנחשדו כרעל. הנאשם טען שאינו יודע מהו החומר שנמצא.
גם במהלך המשפט הכחיש הנאשם קשר לחומר הרעיל או לחיות המורעלות. אך לאחר שהודה שרק לו יש גישה למטע ולמחסן, שכן הוא אינו מחזיק פועלים והוא מקפיד לשמור על המטע נעול, לא הצליח להסביר כיצד הגיעו העופות המורעלים למטעו הסגור. אמנם הוא ניסה לטעון שהוא מחזיק בארבעה כלבים לצורכי שמירה ולכן לא סביר שיעשה שימוש ברעל, אבל השופטת דחתה את הטענה לפיה הנאשם החזיק בכלבים בתקופה האמורה. בנוסף, השופטת גם דחתה את טענת הנאשם כאילו החומר החשוד "הושתל" במחסנו.
בפסק הדין כתבה השופטת: "העבירות שבוצעו על-ידי הנאשם הנן חמורות, והנזק שנגרם לטבע כתוצאה מכך, אף הוא נזק חמור. היבט נוסף של שימוש לא מבוקר וזדוני בחומרי הדברה, הוא סיכון לבריאות הציבור, כאשר חומרים מסוכנים עלולים למצוא דרכם למי השתייה שלנו ואף לשולחננו".
רוני מלכא, מנהל חטיבת בטחון פיקוח ואכיפה: "במקרים רבים יש קושי להוכיח קשר חזק בין הרעל שנמצא ובין פגרי החיות, ולכן יש להחמיר את הענישה והפיקוח על אחזקה ושימוש בחומרים אלו ללא רישיון."
"להרעלות כאלו יש פוטנציאל לגרום נזק סביבתי חמור", אומר אלי אמיתי, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "כמות מזערית מהרעל שנמצא יכולה להרוג אדם. בנוסף נפגעות חיות בר נוספות הניזונות מפגרים, כמו במקרה הרעת הנשרים בחודש יוני, בו מתו תשעה נשרים בשמורת גמלא, לאחר שניזונו מפגר חיה שהורעלה. אני מקווה כי שותפינו במשרדי הממשלה השונים יבינו כי יש צורך אמיתי בקידום חקיקה הנוגעת להחזקת החומרים הללו כשלעצמם, במקום לחכות שההרעלה הבאה תתרחש".
שש פרות, חזיר בר ותן מתו בהרעלה שהתגלתה ביום רביעי האחרון בגליל העליון המזרחי. טרם נמצאו חשודים. בעקבות דיווח שהגיע לרשות הטבע והגנים יצאו פקחים לאזור עכברה וגילו פגרים של שש פרות מפוזרות על פני שטח גדול. דרור פבזנר, מנהל מחוז צפון של רשות הטבע והגנים, מספר שכיוון שמדובר בשטח טרשי וקשה לסריקה, הועלה מסוק לאוויר, כדי לבדוק אם יש פגרים נוספים, וכך נמצאו גם תן וחזיר בר.
ברשות מיהרו לספור ולבדוק את אוכלוסיית הנשרים לפנות ערב במקומות הלינה. למרבה המזל, כל הנשרים נמצאו. הפגרים הועברו לבדיקה ונמצאו שאריות רעל, כנראה רעל ההדברה "טמיק". פבזנר מספר שההערכה היא שהרעל הושם בתפוזים, מאחר והללו נמצאו בכרסי הפרות. לדבריו, לא ידוע מי השליך את הרעל אבל ייתכן שמדובר בסכסוכי בוקרים סביב שטחי מרעה. עוד נמסר, שהבוקרים באזור אמנם דיווחו על ההרעלה, אך סירבו לשתף פעולה ולהעביר מידע בנוגע לחשודים.
הרעל "טמיק" משמש לעיתים לחיסול חשבונות בין הבוקרים וחיות הבר נפגעות ממנו לאחר שהן ניזונות מפגרי החיות שהורעלו. לעתים ההרעלות מכוונות נגד חיות הבר, כדי להגן על העדרים מטורפים. ששני השימושים, כמובן, מנוגדים לחוק.
"טמיק" הוא רעל הדברה שמיועד להחדרה לקרקע בלבד ולטיפול במזיקים לצומח. שימושו מותנה בקבלת אישורים מיוחדים ובהגבלות, אבל לדברי פבזנר, החוק לא נאכף והלכה למעשה, כל מי שרוצה קונה את הרעל ועושה בו שימוש כרצונו.
השימוש הבלתי חוקי מביא לפגיעה חמורה בחיות הבר ובייחוד לפגיעה באוכלוסיות הקטנות של הזאבים והנשרים בארץ. במקרה הקודם, לפני כחודש מצאו את מותם תשעה נשרים בשמורת הטבע גמלא, לאחר שניזונו מפגר שהורעל ב"טמיק". אוכלוסית הנשרים בגמלא נפגעה באופן קשה ולבד מגוזל אחד וזוג הוריו שנותרו לקנן בשטח, כמעט כל הנשרים נעלמו. פקחי הרשות מיהרו לפנות מהשמורה לחי בר שמונה גוזלים, שקיבלו את השם "יתומי גמלא", שצפויים להיות משוחררים בחזרה לשטח בעוד כחודש לערך, כאשר יגיע מועדם לפרוח.
פבזנר מספר ששלשום נספר רק נשר אחד בכל שמורת גמלא, שבעבר נחשבה למושבת נשרים מפוארת, ומביע תקווה שאוכלוסיית הנשרים לא תיכחד כפי שקרה באיזור נחל עמוד ועכברה בגליל העליון. "כמובן שלא כל החקלאים מרעילים ועוברים על החוק, אבל יש קומץ אנשים שלוקחים את החוק לידיים ובגללם עוד רגע לא יהיו נשרים בצפון הארץ", אומר פבזנר. "כל משרדי מהממשלה צריכים להתגייס לעניין כיוון שאנחנו הולכים ומאבדים את אוכלוסיית הנשרים."
פבזנר אומר שיש צורך בשינוי חוקתי לפיו כל מי שיציב פיתיונות בשטחו יחשב לחשוד (בשונה מהמצב הנוכחי) שיאפשר לקשר בין מי שרוכש את הרעל, לבין הרעל שנמצא בשטח ושיציב פיקוח הדוק יותר על החנויות, שמוכרות רעלים מבלי לדרוש רישיון. עוד הוא אומר, שיש צורך בפתיחת תחנות האכלה לנשרים לצד איסוף פגרים מהשטחים הפתוחים.
נא להמתין לטעינת התגובות
