'כשל בהצלה, בבריאות וברווחה'
דוח המבקר חשף בין היתר מחסור במרפאות במהלך המלחמה, חוסר מענה לנכים וליקוי במערך הכיבוי
- ממצאי הדוח העוסקים במערך הבריאות
- עיקרי הביקורת על הממשלה ועל צה"ל
- עיקרי הדוח על הטיפול בחומרים מסוכנים
- תגובת ראש הממשלה לדוח המבקר
בדוח שפרסם בצהריים מבקר המדינה הוא מציין כי מערכת הבריאות לא היתה מוכנה כראוי למלחמה. בין השאר, כולל הדוח התייחסות לבעיית המיגון של בתי החולים בקו העימות, נושא שזכה לאחרונה להתייחסות תקציבית מהמדינה.
בדוח נכתב כי בשבועיים הראשונים למלחמה הורגש חסרונן של מרפאות עבור השוהים במקלטים, ושעות הפתיחה של אלה שכן נפתחו לא היו ידועות לציבור. בנוסף, האזרחים ששהו במקלטים, בהם חולים כרוניים, חולים במחלות קשות, חסרי ישע או מוגבלים וקשישים, התקשו להשיג תרופות, והמחוזות לא התארגנו לביקורים רפואיים במקלטים.
נפגעי החרדה, שהיוו 62% מ-7,439 החיילים והאזרחים שנפגעו במלחמה, טופלו במהלך המלחמה באופן לקוי, מאחר שהם יצרו לחץ בחדרי המיון ולעתים קרובות נאלצו להגיע לבתי חולים מרוחקים כדי לקבל סיוע. המבקר קורא בדוח לשפר את מערך הכללים של הגעת נפגעים לבתי חולים כדי לאזן את העומס.
בנוגע לתפקודו של מד"א מציין המבקר כי בזמן המלחמה לא תוגברו הפרמדיקים בצפון בפרמדיקים מאזורים אחרים בארץ, ולא יצאו לרענון, אף על פי ששאר אזורי הארץ לא הופעלו, ורק היו בכוננות מוגברת. בנוסף, בזמן המלחמה חסרו לצוותי מד"א אמצעי מיגון אישיים, כגון קסדות ואפודי מגן.
המבקר מצא בעיות רבות גם בהתנהלותן של יחידות שונות במשרד הרווחה. במהלך המלחמה נאלצו נכים בכיסאות גלגלים להישאר בביתם במהלך ירי הקטיושות, מאחר שלא הצליחו לרדת למקלט, או נשארו במשך ימים ארוכים במקלט כי לא הצליחו לצאת החוצה.
המבקר מגלה בדוח כי חודשיים לפני המלחמה אמור היה שר הביטחון דאז, עמיר פרץ, להגיש לוועדת העבודה והרווחה את התקנות שקובעות מהן ההתאמות הנדרשות כדי להפוך מקלטים לנגישים
המבקר מציין כי מוכנותם של מוסדות לנכים, קשישים ובעלי פיגור הנמצאים תחת פיקוח משרד הרווחה, לא נבדקה מאז 2003. בחלק גדול מהמקרים לא היו מקלטים, מרחבים מוגנים או תוכניות פינוי. בנוסף, הורגש מחסור בעובדים סוציאליים של משרד הרווחה שהיו אמורים לתגבר את הרשויות המקומיות.
המבקר מצא כשלים מבניים, תהליכיים ותפעוליים גם במערך הכבאות. לפי הדוח, המבנה הארגוני של מערך הכבאות (הכפוף ל-25 רשויות מקומיות), מקשה את ההיערכות של פיקוד העורף, שבעת חירום נאלץ לעמוד בקשר עם מספר רב של רשויות כבאות ולא עם מערכת פיקוד מרכזית אחת. מדוח המבקר עולה כי במהלך המלחמה ובניגוד להסכמים, גויסו לשירות מילואים יותר מ-30 כבאים שנציבות הכבאות לא הצליחה לשחררם.
בנוסף, פיקוד העורף לא פרסם נוהל עבודה לשיתוף פעולה עם הכבאות לצורך פעולה תקינה. יתרה מכך, קצין הכיבוי במילואים של מפקדת פיקוד העורף, בדרגת אלוף משנה, לא זומן לדיונים שוטפים מאז חודש 2003.
בפקודת הארגון שהוכנה בפיקוד העורף כדי לארגן מחדש את מערך הכיבוי בעתות חירום נקבע שבכל אחד מהמחוזות תוקם יחידת תגבור שתכלול חיילי מילואים שאינם כבאים והוכשרו למקצוע. מספרם יהיה על פי מפתח של כבאי עורף במילואים לכל כבאי רגיל. בפועל, היו במלחמה בצפון 208 כבאי עורף, לעומת 345 כבאים רגילים.
שר הפנים דאז, רוני בר-און, ציין בפני משרד המבקר כי במהלך המלחמה קיים משרדו ערוץ ישיר עם נציב הכבאות, התקבלו החלטות וגובשה מדיניות באשר לתגבור. אולם מהדוח עולה כי לא נמצאו שום סימוכין לזימונו של הנציב לדיון בדילמות הנוגעות לתגבור מערך הכבאות.
גם באשר לרמת ההיערכות והמוכנות של הרשויות המקומיות לעתות חירום בכלל, ולהתקפת רקטות או טילים ממושכת בפרט, חושפת בדיקת המבקר תמונה עגומה.
מהבדיקה עולה כי תיקי האב שהכינו משרד הפנים, פיקוד העורף, מל"ח והשלטון המקומי ללא תוכנית להטמעת התיקים וליישומם ומבלי לקבוע אחראי לתוכניות אלה הובילה להיערכות מוגבלת של הרשויות המקומיות בשעת חירום. ההיערכות להפעלת מערך כוח האדם לסיפוק הצרכים הדרושים בעת חירום לאוכלוסייה היה לקוי. עובדי הרשות, המתנדבים וכוחות צה"ל לא היו ערוכים כראוי. פיקוד העורף, פיקוד הצפון והרשויות המקומיות לא בחנו את צורכי הסיוע וכוח האדם בכל רשות ורשות, וכן פיקוד העורף לא בדק מה הכוחות שצריך להקצות לכל רשות. בהיעדר ניתוח שכזה נוצרה בימי המלחמה עמימות בעניין מחויבות פיקוד העורף להגיש סיוע לאוכלוסייה והיקפו.
בנוסף נקבע בדוח כי לא נקבעו נהלי הפעלה לעתות חירום, לא נאסף מידע מפורט אודות האוכלוסייה הנזקקת ולא הוקמו צוותי התערבות רב-מקצועיים. גם באספקת המזון לא היתה היערכות של הרשויות המקומיות, לא נעשו פעולות היערכות שנקבעו בנוהל המזון, לא נעשתה בחינה של ממש בדבר התשומות הלוגיסטיות הנחוצות למילוי המשימות שנקבעו בנוהל המזון ולא היתה כלל היערכות לחלוקת מזון ביישובים שאינם בקו העימות. ההיערכות של צה"ל ושל שתי הרשויות נהריה וקריית-שמונה למתן סיוע בחלוקת מזון - היתה לקויה.
גם תרגול הרשויות לעתות חירום היה לקוי - על פי החוק, בראש וועדת מל"ח (משק לשעת חירום) המקומית אמור לעמוד ראש הרשות. נמצא כי ראשי הערים עכו ונהריה לא השתתפו בתרגילי מל"ח, ואילו חלק מראשי העיריות שכן השתתפו בתרגילים לא נכחו בהם מתחילתם ועד סופם. זאת על אף שכל תרגיל נמשך בין חצי יום ליום שלם. בין השנים 2004 ל-2006 לא נעשו ברשויות המקומיות תרגילים לעבודה משותפת עם כוחות פיקוד העורף בכל הקשור להגשת סיוע לאוכלוסייה בתחומים השונים.
נא להמתין לטעינת התגובות
