מה רוצה מבקר המדינה מפיקוד העורף?
אלוף הפיקוד יצחק גרשון (ג'רי) אמנם "חטף" ממבקר המדינה, אך הוא אשם רק בדבר אחד: בכך שהגדיל ראש ולקח אחריות במקום בו כולם ברחו. שטח צבאי
ג'רי, שלקח אחריות, התאמץ, התרוצץ, איחד בין הכוחות והגופים ולמרות הבירוקרטיה ניסה לקדם מהלכים דרמטיים ואף להרגיע את הציבור, מצא את עצמו בלב הסערה, בעל כורחו, בעקבות הדוח שפרסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.
האם האלוף גרשון אשם שבמשך 20 שנה שכחו משרדי הממשלה לתקצב את הנושאים הללו כפי שהיה צריך? האם גרשון אשם שלא החליף את כל ראשי הרשויות שלא תפקדו במלחמה? האם הוא אשם שלא החליף את המוקד העירוני שאחראי בין היתר לפינוי אשפה?
מבקר המדינה קובע כי פיקוד העורף עזר לרשויות, אך לא עזר מספיק. מי קובע מה מספיק? איך קובעים את זה? מי ביקש עזרה ולא קיבל? ולמה אין מיקוד בביקורת? האם התכוון המבקר שפיקוד העורף יגייס 12 אלף חיילים כדי להחליף את השרברבים והחשמלאים של העיריות והמועצות שכשלו בתפקידם?
העורף לא בנוי מפיקוד העורף, אלא מבעלי מפעלים, מראשי רשויות, מאזרחים ומגופים ממשלתיים. הם היו צריכים להיות יותר אחראיים לפני המלחמה ובמהלכה. גם במלחמה הבאה, אם הם לא ייקחו אחריות על עצמם - שום פיקוד, יהיה אשר יהיה, לא יוכל להחליף אותם, אלא רק לעזור להם. אנשים שכחו שבמהלך המלחמה היו לא מעט תחנות כיבוי אש שנמצאו על סף קריסה בשל מחסור בתקציבים ובציוד סביר. מי לא תיקצב אותם? פיקוד העורף? משרדי הממשלה כמובן. זוהי רק חלק מההזנחה של ממשלת ישראל, שנמשכה לפחות 20 שנה.
עם יד על הלב, ג'רי אשם בדבר אחד. הוא אשם בכך שהגדיל ראש ולקח אחריות במקומות שאחרים פשוט פחדו וברחו, מחשש שיבולע להם. הוא אשם שגילה מנהיגות והוא אשם שלא למד את המערכת השלטונית היטב, אחרת לא היה נופל בין מאבקי הכוח
ג'רי נופל בין הכיסאות ומשלם את מחיר ההתגוששות בין אולמרט ללינדנשטראוס ולדוגמה - העתירה שהגישה הסנגוריה הצבאית לבג"ץ, באמצעות עו"ד אלדד יניב, בשמו של גרשון נגד המבקר. המהלך חסך לראש הממשלה עדות מביכה בכנסת. כולם יודעים שכל יום שעובר ללא ביקורת, נותן לאולמרט מרחב מחיה פוליטי. כך גם עם דוח וינוגרד.
כואב לי בעיקר על דבר אחד. שמבקר המדינה בחר בדרך משתלחת להעביר ביקורת עניינית. ברגע שהביקורת שופכת את התינוק עם המים, היא הופכת לביקורת הורסת ולא בונה. אם יש פיקוד שהפך לסמל במדינה הזו וברחבי העולם כולו, הוא פיקוד העורף. אבל לינדנשטראוס דרך עליו ברגל גסה. יש דרכים אחרות למתוח ביקורת. אי אפשר לצעוק "זאב, זאב" השכם והערב ולקוות שהציבור יקשיב לך.
כבוד השופט לינדנשטראוס, האחריות בנושא העורף רובצת על כתפי המדינה ולא על כתפיו של אלוף אחד בצה"ל. אתה יודע את זה. אולי יותר נוח להתגושש כעת עם אלוף בצה"ל מאשר שוב עם ראש הממשלה.
חשוב עוד לציין כי פיקוד העורף עשה בדק בית עמוק ורציני, החל ביישומו כבר לפני זמן רב ואף בנה גופים ובקרים על הטמעת המסקנות. אבל שום דבר לא ינוע קדימה מבלי לקבל תקציב ממשלתי ומבלי שכלל הגופים ייקחו על עצמם את האחריות.
הנשיא השלישי של ארה"ב ומי שחיבר את הצהרת העצמאות האמריקנית, תומאס ג'פרסון, אמר בזמנו: "אילו ניתן לי לבחור בין ממשלה ללא עיתונאים לבין עיתונות ללא ממשלה, הייתי בוחר בלי כל פקפוק באפשרות האחרונה".
גם העיתונאי דן מרגלית, בספרו "ראיתי אותם", התייחס לאמרה כאשר אמר כי היא מבריקה ורעועה כאחת, אך על פי אמות המידה שלה הוא היה מוכן להוסיף את בית המשפט העליון, כחלופה לממשלה ולעיתונות. להערכתי, לינדנשטראוס היה שם את עצמו כחלופה לממשלה ולעיתונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
