בקצב הזה צה"ל יגמור כמו צבא ארה"ב
לצורך הצלחת הרמטכ"ל לשקם את צה"ל דרושה התערבות של רה"מ בשורת נושאים. החשש הוא ש"צבא העם" יורכב מתאבי בצע והרג. שטח צבאי
לאחר מכן שאל אם יש עולים חדשים בחדר, וארבעה הרימו את ידיהם. הרמטכ"ל הצביע על אילן, בן העדה האתיופית, שקם וסיפר כי הוא בחר להגיע לגולני בעקבות אחיו שמשרת ב-"אגוז". אשכנזי הביע סיפוק רב.
לאחר מכן הוא שאל את החבורה מי מהם רוצה להיות מפקד בצה"ל. רק כמחצית מהם הרימו את היד. אחד מהם הוא נדב ועקנין מתיכון אביב ברעננה. "אני רוצה להיות קצין ומקווה להגיע לפלס"ר גולני", הוא מספר. התכוננת? שאל הרמטכ"ל. והנער השיב בחיוב. "כמה אתה עושה מתח? כמה אתה רץ 2,000?". נדב לא היסס והשיב: "30 מתח ו-8.4 דקות ל-2,000 מטר". הוא הצליח להפתיע את הרמטכ"ל ששלף בעצמו "אתה יודע איפה השריר הכי חשוב?". נדב הצביע לו על המוח. פמליית הרמטכ"ל צחקה. הקהל היה עדיין שרוי בהלם בקו"ם.
כעבור יומיים נאם הרמטכ"ל בחיפה בפני מסיימי קורס החובלים של חיל הים, במעמד ראש הממשלה אהוד אולמרט. הוא דיבר שם על כך שמצפים מהם לטוב ביותר. "אני רואה בפיקוד בצה"ל סמן ימני בחברה הישראלית בכל הקשור לנורמות ולערכים", אמר הרמטכ"ל. "אני מצפה מכם שתהיו דוגמה ומופת, בשעת קרב וגם בימי שגרה, בבסיס, בבית, ברחוב, באוטובוס ובתור לקולנוע. תחתרו למקצועיות ולמצוינות בכל תחום".

"שתדעו להציב סימני שאלה לצד סימני הקריאה, שתדעו ליזום ולקחת אחריות. דעו למלא את משימותיכם בנחישות ובהתמדה, לחתור למגע עם האויב ולשמור על מוכנות פקודיכם וספינותיכם כל העת וכשנדרש ננצח", אמר.
הרמטכ"ל דורש המון שינויים בצה"ל והוא באמת מתכוון לזה. ארבע שנים מלאות מצפות לו, וכמו שזה נראה כעת, הדרך להשלים את שיקום הצבא היא מורכבת מאוד. לא הרחק ממנו ישב ראש הממשלה שאחראי על הגיבוי הלאומי לצה"ל.
גיבוי זה מתחלק למספר תחומים: אילו משימות מטיל הדרג המדיני על צה"ל - משימות אזרחיות או משימות צבאיות? משימות שקורעות
הנושא השני בו צה"ל זקוק לגיבוי הוא הקיצוץ בתקציב הביטחון. איך יצליח הרמטכ"ל להשאיר את הטובים שבאנשיו בצה"ל. איך הוא יצליח לגרום לכך שמפקדי הפלוגות לא יפזלו לכיוון חבריהם הברוקרים ואנשי היי-טק שעובדים חמישה ימים בשבוע, מרוויחים כפול מהם, ולא מסתכנים בלב הקסבה של שכם.

הראש של הרמטכ"ל צריך להיות מושקע כל כולו בהצלחות צבאיות. ללא ספק החלה מגמה. נמשכת בלימת הטרור ביהודה ושומרון, ברצועת עזה החלה חטיבת גבעתי להשיג הצלחות קטנות, אבל זה עדיין לא הניצחון עליו מדבר אשכנזי. הלוואי שלא נזדקק לניצחון, אבל במציאות הישראלית העימות האלים הבא מתדפק על הדלת. צה"ל ללא ספק זקוק לניצחון שישיב לעם את הביטחון.
אשכנזי לא יכול למלא את המשימה לבדו. גם לא סיוע של המטה הכללי יועיל כאן. הוא זקוק לעזרת בית המחוקקים וראש הממשלה. צריך לגדוע את תחושת "הפראיירים", להפסיק להעניק גושפנקא למדינה בתוך מדינה. צריך לתת ערך מוסף לאלו שמשרתים בצה"ל, לעומת אלו שהשתמטו. אם בג"ץ יהיה מושל בכל בסוף לא תהיה לו מדינה לשפוט בה.
בקצב הזה לא ירחק היום שנמצא פה צבא כמו הצבא האמריקני שמורכב מאנשי תאבי בצע ותאבי הרג. צבא שחלקו עבריינים שקיבלו חנינה על ידי גיוס לצבא. אין תחליף לציונות, נחישות וערכיות.
מספר שעות לפני ביקור הרמטכ"ל בבקו"ם, הסתער מפקד פלוגה בגדוד ברק לעבר מחבל חמאס בצפון רצועת עזה, ירה וירה ולבסוף נגמרה התחמושת. המ"פ חתר למגע. הוא נפצע מרסיסי רימון והתגושש עם המחבל במהלומות אגרופים. פקודיו הסתערו לסייע למפקדם והרגו את המחבל. לקצין הערכי שחתר למגע, כמצופה ממפקד בצה"ל, קוראים סרן ניתאי אוקשי. תזכרו את השם ונראה אם עוד ארבע שנים הוא יישאר בצה"ל.
מדי שבוע מתפרסם כאן הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב nrg מעריב לענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על בטחונה של מדינת ישראל.