ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

אהוד ברק מסביר: למה החלטתי לסגת מלבנון

בעדות שמסר לוועדת וינוגרד נדרש ברק להגן על ההחלטה לסגת מלבנון בשנת 2000: "היינו קרובים ליציאה תחת אש". על רה"מ אמר: "ייתכן ששרון או רבין היו פועלים אחרת בישיבת הממשלה"

כחלק מבחינת כשלי מלחמת לבנון השנייה זימנו חברי ועדת וינוגרד את שר הביטחון, אהוד ברק, שבתקופת כהונתו כראש הממשלה בוצעה הנסיגה מלבנון. בעדותו הגן ברק על הנסיגה, ונמנע מלהטיל ביקורת על הממשלה והצבא בזמן המלחמה. "היינו רחוקים חוט השערה מיציאה אחרת, לא חכמה, יציאה תחת אש מאזור הביטחון כולו וגם בלי אפשרות להצדיק מדוע היה צריך בסופו של דבר לשלם את המחיר של האבידות", אמר.

- לקריאת עדותו המלאה של ברק בוועדת וינוגרד, לחצו כאן

ברק נאלץ להגן בפני חברי הוועדה על ההחלטה לסגת מלבנון ב-2000, והסביר שעשה זאת כדי "לחתוך את הקשר הגורדי", שלפיו ישראל נשארת ברצועת הביטחון כדי לספק ביטחון לתושבי הצפון, "ובעצם התארכות שהותנו שם נהפכת לבעיה במקום לפתרון". הוא הגן על אופן הנסיגה, וגם על תוצאותיה. "בהתחשב בנסיבות ובצורה שבה היא התחילה, בסופו של דבר היא עברה טוב מאוד", הצהיר.

לדבריו, הצבא רצה לבנות גדר הפרדה בתוך שטח לבנון, אולם הוא סירב לכך. "פה לא חשובה המידה, חשובה המהות", הבהיר. "ברגע שאתה יושב על אדמת לבנון, אז אתה שומט את הבסיס מתחת לכל ההיגיון הפנימי של היציאה עד הגבול הבינלאומי".

ברק נשאל מדוע לא הגיב בחומרה ל"התגרויות של חיזבאללה", ובהן חטיפת שלושת החיילים ליד הר דב ב-2000. "זה נכון שאני אמרתי שאנחנו נגיב בחומרה אם תהיה פעולה אחרי שיצאנו, אבל האמירה הזאת איננה פוטרת ראש ממשלה ושר ביטחון מלהעריך את המצב באופן קונקרטי, ולשאול מה מטרת הפעולה, האם היא טובה לישראל או לא טובה", השיב.

הוא הסביר שהוא העריך שחיזבאללה לא יעז לפעול נגד ישראל מלבד באזור חוות שבעא. "החטיפה עצמה היא כישלון מבצעי מביש שלנו", הודה. "היא לא כורח ולא דבר שהיה חייב לקרות, בטח לא בכמות ההתרעות והדריכות שהיתה צריכה ויכולה להיווצר עד דרג השטח".

למרות זאת הוא הסביר שהחליט לא לפעול נגד חיזבאללה כל עוד לא היה ידוע מצבם של החיילים החטופים. "צריך לשים את העדיפות במקום הנכון. לוודא שהם חיים קודם כל, לא לאפשר תחת מסך של תקיפות, בעיקר אם הם פצועים קשה. במקום לטפל בהם בבתי החולים הם היו יכולים להשאיר אותם באיזה מקום בשטח ופשוט לחסל אותם". לאחר מכן, לדבריו, לא לפעול בלבנון "היה פשוט עניין של שכל ישר".

ברק, שבזמן המלחמה לא כיהן כשר, אמר לחברי הוועדה כי התפיסה של ממשלות קודמות היתה כי ישראל

אינה נגררת למלחמה, אלא יוזמת את המערכה. "אי אפשר להביא אותנו למלחמה בלי שאנחנו מתכוונים, מלחמה כוללת כזאת, שיורים בה קטיושות על חיפה או על זכרון", אמר. "אלא אם אנחנו מתכוונים, ואם אנחנו מתכוונים, אנחנו נכין את המלחמה ככה שהיא תיגמר מהר מאוד, במינימום נזק לצפון".

הוא סיפר לחברי הוועדה שאיום הקטיושות קיים כבר עשרות שנים, ומאז הנסיגה מלבנון הושקעו מיליארדי שקלים למיגון ופיתוח הצפון, בין השאר כדי להתמודד עם האיום הזה. אולם הוא הוסיף שאין פתרון מוחלט, כולל התקנת ממ"דים בכל בית, שהיה אחד הלקחים של מלחמת המפרץ הראשונה. "מה זה הכרעה על ממ"ד? זה הכרעה שבתוכנית תיקח בערך 40 שנה או 60 שנה עד שכל הבתים יתחלפו, יהיה בכל בית חדש בישראל ממ"ד מקורי, בינתיים יהיו סידורי ביניים", אמר.

שר הביטחון נזהר מלהעביר ביקורת ישירה על הממשלה והצבא בזמן המלחמה, ותירץ זאת בעובדה שלא היה בישיבות הממשלה והוא מסתמך על דיווחים בתקשורת וראייה לאחור. "יש בזה משהו לא הוגן, כמה שאני אשתדל להיות מרוחק ומנוטרל", אמר. ברק ביקש מחברי הוועדה להתייחס לדבריו "עם גרעין מלח".

למרות זאת כשנשאל על אופן קבלת ההחלטות בישיבת המלחמה שקדמה למלחמה, הוא מעביר ביקורת על ראש הממשלה, אהוד אולמרט. "היה בעיתונים דיווחים על ישיבת הממשלה, שהיחידי שהעלה הסתייגויות היה שמעון (פרס)", ציין. "הוא שאל מה יהיו תגובות חיזבאללה ומה יהיה הצעד הבא, ואז הרמטכ"ל הזיז אותו מהשולח. בהחלט יכול להיות ששמיר או שרון או רבין, היה טופח על השולחן ואומר: אדוני הרמטכ"ל, תענה בבקשה לשאלתו של השר פרס".

לדבריו, כל החלטה לגבי אופי ניהול המלחמה או מתי לצאת אליה היתה לגיטימית, אך ייתכן שהאווירה שבה התקיימו הדיונים הובילה לקבלת החלטות פזיזה ושגויה. "אווירה כזאת שהשתלטה, וחוסר בהירות בתוך הדיונים המקדימים אולי גרמה לאווירה בדיון הקובע", אמר. "ואולי גם הרגשת לחץ שמוכרחים לקבל החלטה מיידית, בזמן שבעצם לכאורה יש אפשרות גם לתת איזה מכה".

ברק גם התייחס בספקנות להצהרתו של מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, שלא היה חוטף את החיילים בצפון אם היה מעריך נכון את תגובת ישראל. "חיזבאללה למעשה מצא את עצמו עם שמיטת בסיס הלגיטימיות, בבעיה לא קטנה", פירש. "הוא צריך להצדיק ללבנונים, לעם הלבנוני למה הוא סבל, אז הוא אומר: אני הופתעתי, ואם הייתי מעלה על הדעת כזאת תגובה, לא הייתי נכנס. מה שאני לא בטוח שזה נכון".

שר הביטחון התייחס גם להתחזקות חיזבאללה בגבול הצפון. "אני זוכר אותם מתחת לשמשיות כאלה, עם דגלונים של חיזבאללה, בבגדים אזרחים עם נשק. הם היו נוסעים עם טנדרים עם דגל של חיזבאללה, אבל בזמן שאני הייתי לא היו שם מוצבים", סיפר.

"החדשות הטובות", לדבריו, הן שההרתעה הישראלית נותרה בעינה, למרות הביקורת הציבורית. "אחת הטענות היתה שאיבדנו את כושר ההרתעה. איך יודעים? נסראללה אמר. עובדה, הוא נשא את 'נאום קורי העכביש'. אז אני מעדיף שהוא יישא נאום קורי עכביש ושש שנים לא יעיז לירות על אזרח ישראלי בתוך הגבול. ההרתעה נמדדת במה שהיא כפתה על התנהגות הצד השני, לא על דיבור. ישראל היתה ונשארה המדינה הכי חזקה 1,500 קילומטר מסביב לירושלים, וכולם מבינים את זה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...