ההזדמנות של אולמרט
יונתן שם-אור שולח מסר לאולמרט: נצל הזדמנות היסטורית ותעשה שלום עם אבן-מאזן תוך יום
בבית שלך מסתכלים עליך כמו הבנים במסדרון של הזקנים במחלקה הפנימית. אתה עוד חי, אבל הם כבר בחישובי הירושה, חלוקת הנכסים, מעבר הדירה. המשטרה חוקרת, המבקר מנקר לך בכבד, והאדונים מווינוגרד משחיזים את הסכינים.
תחשוב כמו אולמרט. זה לא קשה. הוא חושב כמוך. הוא לא חי בתוך מוח ונפש אניגמטיים, לא מושגים, כמו ברק או ביבי. בדיוק כמוך, הוא סתם רוצה לחיות. כמו הארי טרומן, הסוחר מקנזס שזכה במפתיע בנשיאות אחרי שרוזוולט, גדול נשיאי אמריקה במאה ה-20, מת באמצע הקדנציה הרביעית שלו, גם אולמרט יודע היטב שלו לעולם לא תינתן הזדמנות לקמבק. זה עכשיו, או שהוא יוצא מההיסטוריה כמפסידן מלבנון.
תראה את העולם בעיניים של אולמרט. אין לך אהדה ציבורית או מפלגתית. כל מה שיש לך, לזמן קצוב ושאול, זה התפקיד. אתה ראש הממשלה. אם תעשה משהו גדול, דרמטי, כל השאר יתגמד. המבקר. לבנון. ציפי לבני. אבל אתה צריך לעשות את זה עכשיו, מחר בבוקר, כי מחרתיים זה וינוגרד.
לעשות, בטח, אבל מה? תחשוב. מבצע גרנדיוזי. פיצוץ הכורים של הפרסי. הריגה של נסראללה. משהו כזה. טוב, מה? תחשוב עוד פעם. כמו אולמרט. במשרד הביטחון כבר לא יושב איזה אחד פרץ משדרות עם מכסה על המשקפת. עכשיו, כל הצלחה ביטחונית נכנסת לחשבון הזכות של אהוד ברק. אתה לא השתגעת לחזק את מי שרוצה להרוג אותך.
שלום תוך יום אחד
הלך המבצע. אולי שלום? לא רע. אתה יודע שאבו-מאזן חלש, ממש כמוך, ואתה מכיר את הפסוק מהמקורות על העיוור שמוליך את הצולע. אבל אתה לא מהמקורות, אתה מכאן. אלפיים שנה הם לא הגיעו לשום מקום, העיוור והצולע, רק מפני שלא התחלפו. אם הצולע מוביל את העיוור שתומך בו, אפשר להתקדם יפה מאוד.
אתה מוכרח שלום, וגם השותף שלך מרמאללה צריך את זה. הוא שותף טוב, שכבר הציל לך קצין, ועכשיו הוא יציל אותך. אתה יודע שאחרי הקמת חמאסטן בעזה, לאבו-מאזן אין שום בעיה עם האשפיסיטים בגדה. להפך. הם רוצים מדינה חופשית, פתוחה, עם שדה תעופה וצבא, ושהחמורים מעזה יביטו, יקנאו, יערפו את המזוקנים שהשתלטו עליהם, וינהרו אליהם בשיירות של מכוניות על הגשר העילי הגדול,
תחשוב אולמרט. אין לך זמן להסכמי עקרונות, לוועדות, לקצינים עם מפות. אין לך שום סיכוי לעשות את זה לאור השמש, ואפילו לא לאור נר שיתחיל להדליף בהבהובי מורס את מה שמסוכם, וככה הכל יתפוצץ. אתה מוכרח לעשות את זה בשקט, בחשאי, ולסגור הכל. ממש הכל. הסכם שלום נצחי בין ישראל לפלשתין.
אתה אולמרט. זה מה שאתה חושב, וזה מה שאתה עושה. אתה לא אומר את זה לאיש, ובעיקר לא לקונדוליסה. מישהו צריך לשלם בשביל הגשר הגדול הזה, בשביל יישוב 100 אלף פליטים, בשביל הביטחון של ישראל, בשביל הקמת פלשתין. האמריקנים ייכנסו לתמונה ברגע האחרון, יתנו צ'ק ויקבלו קרדיט.
תחשוב אולמרט, ויש לך שלום. לא מחרתיים. מחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
