קורבנות הזיהום
אנחנו יכולים לעזוב את הים ולעבור לבריכה. אבל הדגים והדולפינים נאלצים לחיות בתוך הזיהום והביוב. מישהו צריך לשלם על כך מחיר
הם אחראים לצינור הביוב שהתפוצץ. הם ידעו שזו רק שאלה של זמן מתי זה יקרה. וכמו תמיד, דברים כאלה מתרחשים בעיתוי הכי לא מתאים, לא שיש עיתוי מתאים למחדל כזה, בחג הסוכות, כשהמוני בית ישראל מציפים את חופי אילת. אותם המונים יחזרו הביתה בתום החופשה ובינתיים, יעבירו את הזמן בבריכה.
אך הדולפינים והדגים ושאר החי במפרץ אילת ימשיכו לשחות בביוב, וחייהם ימשיכו להיות בסכנה. הדולפינים והדגים אינם יכולים להגיש תביעה ייצוגית, או תביעת פיצויים. הם לא יוכלו לדרוש אחוזי נכות מהביטוח הלאומי. הם אינם יכולים לעבור לשכשך בבריכה חלופית. הם נתונים כעת לחסדי התרופות שממש עכשיו מוזרקות לגופם, וכל זאת לא באשמתם אלא בשל רשלנות מעשה אדם.
מי מאיתנו היה עובר בשקט אם היה נודע לו שהוא שוחה בים מזוהם מבלי שהתריעו בפניו על כך? התביעות כבר היו מתנפנפות
אני שואלת את עצמי האם אנחנו בכלל ראויים להם, אם ככה אנחנו דואגים להם? האם העובדה שמפרץ אילת הינו מקום רגיש, שפיצוץ של צינור ביוב יכול לסכן את בעלי החיים, חדשה למישהו? האם ראש עיריית אילת, השר להגנת הסביבה ואחרים לא היו מודעים לסכנה? אז בשמם של השחיינים הדוממים, אני קוראת למצות את הדין עם האחראים למחדל. עם שקדושת החיים היא נר לרגליו, חייב שקדושה זו תעמוד לפניו גם כאשר מדובר בבעלי חיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
