יש למישהו מטאטא?
מינהל מקרקעי ישראל יפרסם בתוך שבוע מכרז לביצוע סקר סיכונים באדמות תע"ש המזוהמות בנוף ים בהרצליה
השטח, כ- 400 דונמים (חלקם על קו החוף ממש), נותר מזוהם מחומרים מסוכנים ששימשו את המפעל ושבשנים האחרונות גרמו לזיהומי קרקע חמורים באזור, כמו גם לזיהום הים.
מזה כ- 12 שנים לערך שהאזור שומם, מוזנח ופרוץ, תוך שאנשים חולפים בתחומו וחשופים לסכנות שלא בידיעתם.
בימים אלה מתנהלת עתירה בבית המשפט העליון שהגישו ''אדם, טבע ודין'' ודרור עזרא - רכז תחום ים וחופים במפלגת הירוקים נגד משרד האוצר, מינהל מקרקעי ישראל, משרד הביטחון, תע"ש, רשות הטבע והגנים, עיריית הרצלייה, רשות המים והמשרד לאיכות הסביבה.
נושא העתירה: גידור השטח המזוהם בנוף ים, ביצוע סקר סיכונים במקום וניקויו.
בעקבות העתירה הורה בית המשפט בחודש מאי האחרון על פרסום מכרז לביצוע סקר סיכונים בשטח. בתחילת השבוע הזה, הודיעה פרקליטות המדינה שמינהל מקרקעי ישראל יפרסם מכרז בתוך שבוע. עוד הודיעה המדינה, שהכנת המרכז הושלמה, למעט סוגיות מנהליות פנימיות במנהל מקרקעי ישראל, שעיכבו אותו מעבר לצפוי.
ערן לוי, מתמחה במחלקה המשפטית באדם טבע ודין מספר כי בעתירה הם למעשה דרשו והתמקדו בשני אלמנטים: גידור המקום "כדי שאנשים לא יהלכו בו חופשי" וטיהור הקרקע, ''מה שיכול להתבצע רק אחרי השלמת סקר, שיבדוק איזה מזהמים יש בשטח ואיך מטפלים בהם''.
בנוגע לגידור השטח הושג הסכם כבר במהלך העתירה ובנוסף קיבלה המדינה את עמדת העותרים כי יש לבצע סקר קרקע ולאחריו לפתוח בפעולות טיהור השטח. עם זאת הוא מציין שאין בכוונתם להסיר את העתירה, עד שיושלם ההליך ויקבעו לוחות זמנים מוגדרים.
עמדת מנהל מקרקעי ישראל לגבי השטח המדובר, היא שרק הקמת שכונת מגורים באזור והכנסות משיווק הקרקע, יאפשרו לממן את טיהור הקרקע מהמזהמים. באדם טבע ודין ובעמותת הירוקים מתנגדים לפתרון הזה בתוקף. דרור עזרא מסביר: "יש כאן עניין פסול מיסודו.
''מה שעיריית הרצלייה והמנהל מעוניינים לעשות זה להקים כ- 3500 יחידות דיור בשטח טבעי ויפה, שצמוד לשטחים מזוהמים וכן על חלקו המזרחי של השטח המזוהם, בתירוץ שהבנייה תשלם על ניקוי הזיהום''
אהרון דותן, מהמחלקה המדעית באדם טבע ודין: "מדובר באזור גדול עם נוף נהדר, בעל פוטנציאל עצום לנופש ולבניה, שמזוהם בכל דבר אפשרי, כולל חומרי נפץ".
הוא מוסיף שרק לאחר שידעו מה יש בקרקע ומה הסיכונים, אפשר לפתח תוכנית לתיקון המצב. טרם שיושלמו הליכים אלה, הוא מתנגד להכנת תוכנית מפורטת לאזור.
עזרא מציין שאמנם הודעת פרקליטות המדינה לגבי הסקר שצפוי להיערך בנוף ים היא אכן משמחת רק חבל שצריך היה לסחוב את העניין במשך עשר שנים ולבצע את הנדרש רק לאחר שבית המשפט התערב.
''אנו מקווים כי כעת לא יהיו עוד מכשולים וסקר הסיכונים יבוצע במהרה ובעקבותיו ינוקה השטח המזוהם. על מדינת ישראל לפעול כך לגבי כל השטחים האחרים שעליהם ניצבו בעבר וניצבים בהווה מפעלי תע"ש".
דוגמה נוספת היא התוכנית המתקדמת לבנות על גבי שטחי תע"ש השרון, שם מתוכננים לגור כ- 80 אלף אנשים. תוכנית זו מצויה בעיצומה של עתירה מנהלית בה דורשת עמותת אדם טבע ודין לקיים סקר עדכני לגבי מצב הקרקע והסיכונים, כלומר לבדוק יש לבדוק מה יש שם, לפני שיתחילו בתוכניות בנייה ושיווק קרקעות.
דותן: "כבר היום יש סיכון לאנשים שגרים שם, בגלל פליטת גזי קרקע. מי התהום אינם מהווים סכנה, מהסיבה הפשוטה, שלא משתמשים בהם. הם הולכים לאיבוד אבל גרוע מזה, הם מתפשטים גם למקומות אחרים ומרחיבים את הזיהום.
"אלו הן רק מקצת הבעיות. בכל פעם שמפנים מפעל של תע"ש מגלים קטסטרופה, הזנחה, ניהול כושל וחוסר ביקורת. מתברר שהם זיהמו את הסביבה בלי חשבון. המים והקרקע נפגעו בצורה מאוד רצינית. אין ולא הייתה ביקורת ציבורית ממשלתית".
http://www.green-party.co.il/lists/?p=subscribe&id=4) לחתימהעל עצומה נגד הבניה באזור אפולוניה.
דוברת תע"ש, רונית אקשטיין, מסרה: "החברה פינתה את המתחם לפני למעלה מ- 10 שנים ועל פי כל הסיכומים שהיו בעבר האחריות לתחזוקתו מצויים בידי המדינה. החברה נמצאת בשיתוף פעולה מלא ובשקיפות מלאה עם כל רשויות המדינה ופועלת בהתאם להנחיותיהם''.
ממשרד הביטחון נמסר כי השטחים המצויים בידי תע''ש כיום אינם באחריות משרד הביטחון.
''בהחלטת ועדת השרים להפרטה מאוגוסט 2005 בנוגע להפרטת תע"ש נכלל סעיף לפיו הוסמכה רשות החברות הממשלתיות לגבש יחד עם החשב הכללי ואגף התקציבים באוצר, המכון לאיכות הסביבה ונציבות המים, הסדר להשתתפות המדינה בהוצאותיה בנושא איכות הסביבה לגבי הקרקעות בהן פעלה''.