"ניתן היה להכריע את המלחמה"
שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי אמר לוועדת וינוגרד כי אפשר היה לפגוע בחיזבאללה ובקטיושות
- עדותו המלאה של איציק מרדכי
מרדכי סיפר לחברי הוועדה שבמהלך מבצע ליטני במרס 1978, הוא היה מפקד חטיבה שהוטל עליה לכבוש בין השאר את הכפרים מרון א-ראס ובינת ג'בל, בהם ספג צה"ל אבידות קשות יותר במלחמה האחרונה. הוא ציין כי אז הקרבות הסתיימו תוך יומיים, כאשר כ-150 מחבלים נהרגו וצה"ל ספג שש אבידות בלבד.
הוא הוסיף שאין ספק שכיום השתנו התנאים, אולם הוסיף כי "כשיש תמיכה מערבית ואין (ממול) צבא סדיר, ואין חיל אוויר ממול ואין חיל ים ממול, ויש את כל האמצעים ואת כל היחידות, תפיסתי היתה שזה צריך להיות בית ספר לכל המזרח התיכון איך צה"ל יודע וצריך לנהל מערכה שהתוצאות שלה ישפיעו על חיזבאללה ועל כל מי שמסתכל במזרח התיכון. ולצערי הרב, התוצאה היא אחרת, הפוכה".
מרדכי נשאל על-ידי האלוף (במיל') מנחם עינן, האם לדעתו כאשר לראש הממשלה ולשר הביטחון אין עבר ביטחוני, וכאשר הרמטכ"ל הוא איש חיל אוויר, האם זה מבנה שמראש נועד לכישלון, או שיש פה בעיה שלא קשורה במבנה ובחלוקת התפקידים?
"האם המערכת הזאת יכלה לקבל את ההחלטות ולבצע אותן תיאורטית? לפי עניות דעתי כן", השיב מרדכי. "אז זה לא בגלל המבנה, אלא בגלל אולי משהו אחר?", רמז עינן לכך שהבעיה במלחמה נעוצה באולמרט, פרץ וחלוץ באופן אישי. "אולי בגלל דברים אחרים", התחמק מרדכי.
חברי הוועדה לא הסתפקו בכך. "נניח שהיינו כותבים חוקה, האם היינו כותבים שם אולי רצוי מאוד שלא יהיה מקרה, במיוחד במדינת ישראל, שגם ראש הממשלה וגם שר הביטחון יהיו חסרים רקע ביטחוני?", שאל פרופ' יחזקאל דרור.
"תראה, זה קשה, אתה מבין שאני גם מכיר את כל האנשים", ניסה מרדכי להתחמק, ובהמשך הופיע קטע מדבריו שצונזר. בהמשך הוסיף מרדכי: "אנחנו מדברים על מודלים דמוקרטיים.
הביקורת העיקרית של מרדכי היתה על הטיפול בעורף בזמן המלחמה. "ביום השני לפתיחת המלחמה התקשרתי לרמטכ"ל והצעתי כל תפקיד שירצו, ממפקד מוצב ועד עוזר לכל מפקד בכל דרג. כשלא הגיעו תשובות, בדקתי והבנתי שמסתדרים", סיפר.
"צלצלתי גם לראש הממשלה והצעתי כל תפקיד שירצו. כעבור מספר ימים, כשהתשובות לא הגיעו, התקשרתי לראש עיריית קריית-שמונה ושאלתי אותו אם הוא צריך את עזרתי. אמרתי לו: אני בדרך, ומצאתי את עצמי רוב המלחמה יחד עם ראש העירייה וקברניטי העיר, מסתובבים בקריית-שמונה ומסייעים ככל יכולתנו בתנאים ובמצב שהיה שם".
"מה שאני גיליתי שם", הוסיף, "שבעצם ראש עירייה עם חלק מהאנשים שנשארו מחפש פתרונות לבעיות אנושיות מאוד מורכבות ומאוד מסובכות... לא הרגשתי שיש מערכת ששולטת ופוקדת וכו', ולתוך הוואקום הזה נכנסו המון גורמים מתנדבים, וכל אחד חשב לעצמו מה הכי נכון לעשות. לא בטוח שזה מה שהיה הכי חשוב, אבל כל אחד בא עם המשאית ומצא. אי אפשר להאשים ראש עירייה כזה או אחר איך בתנאים האלה הוא מתפקד, כשאין לו את כל הגורמים שיכולים לתפקד ולנהל את המערכה".
"אי אפשר לצאת למערכה ולחסוך. זה דבר והיפוכו", סיכם את ביקורתו על הטיפול בעורף. "כשמדובר בחיי אזרחים, להערכתי, זה מתחייב וכמובן כל הכוחות והאמצעים נדרשים, הם צריכים להיות מוכנים עם כל העלויות של זה, בלוחות זמנים, כדי שיגבו את ההחלטות שלך לביצוע ההחלטות או הפקודות".