ישראל במקום ה-31 מתוך 45 במבחני הקריאה
מבחנים בינ"ל שנערכו לתלמידי כיתות ד' מצביעים על פער אדיר בין תלמידים יהודים לערבים; פערים נרשמו גם במבחני המיצ"ב, שנערכו לתלמידי כיתות ב' ו-ה'
ביחס למבחן הקודם, שנערך ב-2001, מדובר אמנם בירידה של שמונה מקומות מהמקום ה-23, אולם יש לקחת בחשבון כי חלה עלייה במספר המדינות המשתתפות. אם מסתכלים על הציון בלבד, הרי שישראל עלתה מ-509 נקודות ל-512 נקודות, שהן קצת מעל הממוצע העולמי.
מקומה הנמוך של ישראל נובע בעיקר מכך ש-40% מתלמידי החינוך הערבי הגיעו לציון הממוצע של 40 נקודות ומטה. כמו כן, בישראל יש כמות תלמידים גבוהה ב-5% מאשר ביתר המדינות שהשתתפו במבחנים.
"המבחנים הללו מעידים על כך שחיות כאן שתי חברות לשוניות שונות לחלוטין", הגיבה שרת החינוך, יולי תמיר. "יש לנו חברה עברית ברמה גבוהה שנמצאת בעשירייה הראשונה, רכישת השפה העברית עלתה על דרך המלך. בקרב דוברי הערבית, יש שבר טוטאלי ברכישת השפה. זו נחמה פורתא שאנחנו לא לבד, כל המדינות הערביות נמצאות תחתנו. העולם דובר הערבית נמצא כולו במצוקת קריאה, אך זה לא משחרר אותנו ממחויבות לשנות את המצב".
השרה תמיר ציינה כי היא ואנשי משרדה לא היו מודעים לגודל הפער. "אנחנו נמצאים היום בוועדה משותפת שתנסה לטפל ולאתר את הלקויות הללו ולתת כלים להוראה", אמרה. "הוראת השפה בחברה הערבית היא ראייה לכישלון מתמך בחברה הערבית. אם אין לך מיומנות טובה בשפת האם, אין לך מיומנות טובה בעברית. הילד הערבי רוכש ארבע שפות ולצערי בסוף, להוציא יוצאי דופן, אין מיומנות מושלמת".
בנוסף לתוצאות הבינלאומיות, משרד החינוך פרסם אתמול גם את תוצאות מבחני המיצ"ב של תלמידי ישראל. עקב כיולם מחדש של המבחנים לא ניתן להשוות בינם לבין מבחני השנים שעברו, אולם התחושה היא כי הפער בין האוכלוסיות גדל.
במקצוע המתמטיקה, לדוגמא, הציון הממוצע בקרב תלמידי המגזר הערבי הוא 54 לעומת 61 במגזר העברי. מהמבחנים עולים גם נתונים המלמדים על התחושות הפנימיות של המורים והתלמידים והאווירה שהם חשים בבית הספר - 44% מהתלמידים דיווחו כי הם אינם אוהבים להיות בבית הספר.
המבחן מורכב מקבוצות מדגם של תלמידים משכבות ב', ה' ו-ח', אולם עקב השביתה שהתקיימה בשנה שעברה נבחנו רק חלק מתלמידי כיתה ח', מה שהפך את קבוצת המדגם לקטנה מדי, עובדה שהביאה לכך שהציונים של אותה שכבה לא עובדו. לפיכך,
אחד מהתחומים בהם מתגלה פער בין התלמידים היהודים לערבים, הם מבחני העברית, בהם השיגו התלמידים היהודים 79 בממוצע, לעומת התלמידים הערבים שקיבלו 60 - ציון הנמוך באופן משמעותי מעמיתיהם היהודים.
"אנחנו יודעים שמערכת החינוך הישראלית צריכה לעבור שיפור על-מנת להשיג את היעדים", אמרה השרה תמיר בהתייחס לתוצאות המיצ"ב. "חלק מהמהלך שאנחנו עושים עם הרפורמה במערכת החינוך היסודית נועד לטפל בשונות הגדולה בבית הספר. ההטרוגניות בכיתה הישראלית היא מאוד גבוהה. השעות הפרטניות במערכת החינוך היסודית נועדו לתגבר את החלשים ולתמרץ את החזקים. אנחנו ללא ספק נצטרך במהלך השנה הקרובה לבחון איך אנחנו באמצעות הכלים החדשים שיצרנו מגיעים להישגים טובים יותר".
אך אולי השאלה החשובה ביותר שעולה מהתוצאות, היא מה קורה לאורך שלבי החינוך בבית הספר היסודי. מהבדיקות שנערכו במגזר היהודי בכיתה ב', עולה כי הציון הממוצע של התלמידים הצעירים עומד על 85, אז כיצד אם כן מתרחשת ההתדרדרות הזו?
כמובן שהפערים בין המגזרים מעידים על פערים שנגזרים מהישגים כלכליים, זאת מאחר שככל שעולה הרמה הכלכלית-חברתית של התלמידים, כך הציונים גבוהים יותר. במדעים השיגו התלמידים היהודים 10 נקודות יותר מתלמידים מרקע חברתי חלש. במתמטיקה 16 נקודות, בעברית 11 נקודות ובאנגלית 10 נקודות.
אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה השיעורים הפרטיים, שמורעפים ברובם על בני המעמדות הגבוהים. 60% מהתלמידים דיווחו כי הם נעזרים בשיעורים פרטיים. מהנתונים עולה כי כשליש מהתלמידים מקבל כיום שיעורים באנגלית, רבע מהם מקבלים סיוע במתמטיקה ועוד כעשירית מקבלים שיעורי עזר בלשון.
נא להמתין לטעינת התגובות
