אולמרט: ישראל לא תמגן את עצמה לדעת
ראש הממשלה ומבקר המדינה נפגשו בכנסת בדיון סוער בדוח על הטיפול הלקוי בעורף במהלך המלחמה. "צריך להשקיע את המינימום כדי להציל חיים ולא מקסימום שמבטיח איכות חיים"
בפתח דבריו הודה ראש הממשלה למבקר המדינה ולמשרדו על מלאכת הבדיקה שביצעו, אך מיהר לציין כי הכשלים שנמצאו היו כבר שנים רבות, עוד קודם כניסתו לתפקיד. "הממשלה שאני עומד בראשה איננה פועלת ולא תפעל כדי למגן את ישראל לדעת", הבהיר אולמרט, שציין כי לא ישעבד את משאבי המדינה לצרכי המיגון, מאחר שמדובר בהשקעת משאבים עצומים.
אולמרט בוועדה. צילום באדיבות ערוץ 99 - ערוץ הכנסת
"אם ניקח את מתאר האיום על ישראל, לכאורה משתמעת מסקנה שצריך לנקוט בפעולות מיגון והמשמעות היא בלתי נסבלת מכל בחינה", אמר אולמרט. "אין לנו כוונה לעשות או יכולת לעשות את זה. אין מבחינת סדרי עדיפות הצדקה לעשות את זה". הוא הוסיף כי "יהיו מצבי קיצון בהם היכולת שלנו להעניק מענה אופטימלי מבחינת מיגון תהיה מוגבלת".
ראש הממשלה ציין כי ישראל תבנה מקלטים, אך לא תשקיע עשרות מיליארדי שקלים בבניית מקלטים "נוחים". "אם מישהו רוצה להציע שנשקיע מיליארדים בבניית מקלטים כדי
לדבריו, "אני לא חושב שאנחנו צריכים להשקיע משאבים רבים בנושא, יש להשקיע רק מה שהכרחי". אולמרט הדגיש עוד כי במהלך המלחמה אלה שישבו במקלטים לא נפגעו ומרבית האזרחים שנפגעו שהו באזורים לא ממוגנים או בשטחים פתוחים. הוא הוסיף כי השהייה במקלטים אינה נוחה, אך היא מספקת הגנה טובה לאזרחים.
ראש הממשלה התייחס גם לטענות, שלפיהן היה מקום להפעיל במהלך המלחמה את מערך משק לשעת חירום (מל"ח) וציין כי לא היה כל צורך שכזה.
"שואלים למה לא הפעלנו את מל"ח", אמר. "מתי מפעילים את מל"ח? כשמערכות השלטון לא יכולות לספק את מה שצריך, כשהתחבורה סתומה לדוגמה, כשאי אפשר לספק את הצרכים הבסיסיים ולכן צריך לפתוח את המחסנים הלאומיים ולהוציא - זה לא היה המצב".
מבקר המדינה ציין בדבריו כי בדוח התגלו כשלים חמורים. לינדנשטראוס אמר שמשרדי הממשלה והרשויות המקומיות לא היו ערוכים להתמודד עם מתקפת הרקטות והטילים על העורף. "ראוי שארגוני מתנדבים לא ימלאו את מקומם של הרשויות בעתות מלחמה", הדגיש.
לדברי המבקר, גם כאשר היה ברור שהעורף צפוי לספוג ירי רקטות, הממשלה לא התייחסה לנושא. לינדנשטראוס תהה מדוע הדיון הראשון של הממשלה בסוגיית הפגיעות בעורף התקיים רק ביום ה-19 למלחמה, ב-30 ביולי, וגם אז היה זה דיון כוללני שלא דן בכל הכשלים ובכל הדרכים לפתרון.
מנכ"ל משרד המבקר, שלמה גור, הוסיף כי הדוח קבע שמשרדי הממשלה, פיקוד העורף וגורמים נוספים לא נערכו כראוי למלחמה ולמעשה כשלו בתפקודם. לדבריו, רצוי היה להקים גוף אחד שתפקידו יהיה לטפל בפיקוד העורף בשעת חירום. "ממשלות ישראל לא קיימו כבר שנים ישיבות על מצב פיקוד העורף", הדגיש גור.
מנכ"ל משרד רה"מ, רענן דינור, התייחס בדבריו לפינוי של רבים מתושבי הצפון לעיר האוהלים שהקים המיליארדר ארקדי גאידמק בניצנים. "במהלך המלחמה שקלנו להורות על סגירת 'מחנה גאידמק' מחשש לזיהום", הוא סיפר.
אולמרט מצדו הבהיר כי "לרגע אחד העניין של פינוי אוכלוסייה לא עמד ולא יעמוד על הפרק. אנחנו לא בורחים אלא צריכים לתת מענה. הוצאנו 140 אלף איש לרענונים - זו פעולה ארגונית שנעזרנו בארגונים וולנטריים כדי לבצעה, אבל את ההחלטות ואת המימון הכולל נתנה ממשלת ישראל".
בחודש יולי השנה פרסם המבקר דוח חריף על טיפול הממשלה בעורף במהלך מלחמת לבנון השנייה. המבקר העניק ציון "נכשל" בטיפול בעורף לשורה ארוכה של אישים וגופים, בהם ראש הממשלה, שר הביטחון לשעבר, עמיר פרץ, הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ, ואלוף פיקוד העורף, יצחק גרשון.
על פי הדוח, כל אחד מהם כשל באורח חמור בתהליכי קבלת ההחלטות, ההערכה והביצוע בטיפול בעורף במלחמת לבנון. הדוח קובע כי שרי הממשלה לא התחשבו בעורף לפני שהחליטו לצאת למלחמה, ובהמשך כשלו כשלא הוציאו את תושבי הצפון לרענון. המבקר קובע כי המשטרה אמנם פעלה לאורך המלחמה עם מוטיבציה גבוהה, אך ללא כלים מתאימים. את האשמה בהתנהלות הלקויה תולה המבקר גם במנהיגים ובמבצעי המדיניות, שהיו אחראים למצב במשך שנים אחורה.
נא להמתין לטעינת התגובות
