מרכז הליכוד משיב מלחמה
הצעה חדשה עשויה להחזיר את 2,800 חברי המרכז לעמדת הכוח שתאפשר להם לקבוע מי יהיה שר
נתניהו אמנם זכה לשבחים רבים, בעיקר מבחוץ, אבל את 2,800 החברים שהתרגלו להשפעה ולמנעמים שנלוו לה זה לא מנחם. בימים אלו, מתארגנת יוזמה בקרב הליכוד העולמי, פעילים ממרחב השפלה ו"מנהיגות יהודית" (בהנהגת משה פייגלין) שתשיב למרכז את יכולת ההשפעה שנלקחה ממנו. "הגיע הזמן להחזיר למרכז את הצבע והחיוניות שלו", אמר מיכאל פואה מ"מנהיגות יהודית" על ההצעה המתגבשת, שמעבירה למרכז את סמכות הרכבת רשימת השרים, מידי יו"ר התנועה.
שבועיים בלבד מאז שיצאה לדרך זכתה היוזמה לכ-500 חתימות של חברי מרכז. כדי לחייב את נתניהו לכנס את מרכז המפלגה ולהצביע על ההצעה, חסרות רק 20 חתימות, אותן הם ישיגו בקלות רבה. "חברי המרכז משתגעים על הרעיון", הסביר אחד ממובילי היוזמה את ההיענות לה, ומחזק את ההערכות לפיהן עשויה ההצעה לעבור ברוב סוחף. "נתניהו מנסה באופן עקבי למסמס את כוחה של התנועה ולפעול 'סולו'", אומר משה פייגלין, יו"ר מנהיגות יהודית. "ההצעה תחזיר למכרז את הכוח שלו".
במקביל מנסה נתניהו בחודשים האחרונים לגשש ולבדוק את סיכוייו להעביר החלטה לשריין ארבעה מקומות ברשימת הליכוד לכנסת. בשיחת התייעצות בעניין הזה עם ח"כ חיים כץ, הבהיר לו האחרון כי סיכוייה של החלטה כזו קלושים, שכן כל חברי הסיעה מתנגדים לה. "אם אתה רוצה לשריין ארבעה, תצטרך לשריין את כל ה-12".
ההיגיון מאחורי הצעת כץ פשוט: הסקרים האחרונים מנבאים לליכוד כ-30 מנדטים, ואולם כרגע רק 12 חברי כנסת מכהנים. אם נתניהו מעוניין לשלב חברים חדשים ברשימה, הוא יוכל לנטרל את ההתנגדות של הסיעה אם יבטיח להם את מקומם בכנסת הבאה. גם סיכויי הצעתו של כץ, שנחשב לאחד האנשים החזקים בליכוד, אינם גבוהים במיוחד.
במשך השנים מרכז הליכוד הפך לסמל השחיתות הפוליטית. בידי חברי מרכז היה כוח עצום – לקבוע את הרשימה לכנסת. במילים אחרות, 3,000 חברי מרכז קבעו מי יהיה ח"כ, מי יהיה שר ומי יישאר בחוץ. כאשר במהלך
בנימין נתניהו, שתפס את מקומו של שרון, גילה ערב בחירות 2006 שהוא בצרה: הסקרים נבאו לליכוד התרסקות. נתניהו החליט להלחם במרכז ולבער את נגע השחיתות. הוא הוציא מידיהם של חברי המרכז את הכוח לבחור את רשימת הליכוד לכנסת. המהלך צלח, ונתניהו גרף שבחים.
גם חברי סיעת הליכוד נשמו לרווחה. הם חשו כאסירים משוחררים – חברי המרכז לא יוכלו יותר להלך עליהם אימים, לחרוץ את גורלם, לסחוט אותם. והם, מצדם, יוכלו להפסיק לחזר אחריהם, לחלק להם ג'ובים ולכתת רגליהם באינסוף אירועים משפחתיים. חברי המרכז שיכולו לחרוץ את דינם של חברי כנסת ושרים, הפכו לכוח מושחת ומשחית. "הם החזיקו אותנו כמו בובות על חוט", נזכר אחד משרי הליכוד לשעבר.
בפריימריס 2002 רשם מרכז הליכוד, שזכה לכינוי "מרכז הנקניקיות", פרק עגום בתולדות העסקנות והשחיתות פוליטית בישראל: ח"כ לשעבר נעמי בלומנטל שיכנה חברי מרכז במלון "שרתון סיטי טאוור" והורשעה בבית המשפט.
אבל מרכז הליכוד ידע גם ימים יפים. בכהונתו של יצחק שמיר בראשות המפלגה בשנות ה-80, נודעה למרכז תדמית סוערת, אולם לא בגלל קניית קולות תמורת כסף או הבטחות לג'ובים ולחנינות, אלא בדיונים אידיאולוגיים נוקבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
