גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


ממשיכים בלעדיו: אנשי שרון – איפה הם היום

המזכירים הצבאיים הפכו לאלופי 3 הפיקודים ומזכיר הממשלה פתח משרד עו"ד – שנתיים אחרי, מקורבי רה"מ לשעבר מתגעגעים. וגם: אולמרט כותב לשרון

חן קוטס-בר | 5/1/2008 12:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
זה היה ערב עצוב. טראומטי, הגדירו אותו השבוע, כבר שנתיים אחרי. ב-4 בינואר, 2006, כמה דקות אחרי שהובהל ראש הממשלה אריאל שרון לחדר הניתוח, התכנסו אנשיו. אלה שעבדו איתו. הם ישבו בחדר האוכל של העובדים, במרתף בית החולים הדסה. מרחק שלושה מטרים משם נמצאים חדרי הניתוח. שם חורצים גורלות. מי לחיים ומי למוות, ומי גורלו יישאר תלוי ועומד עוד חודשים רבים.
 
בחדר סמוך ישבו וחיכו גלעד ועמרי שרון. שקטים. ענבל, רעייתו של גלעד, חיכתה איתם שם. "בפעם הראשונה אחרי הרבה זמן, הפסקנו לייעץ", אמר השבוע ליאור חורב, מי שהיה יועצו האסטרטגי של שרון והיום הוא מנכ"ל קבוצת יורו-ישראל.

"דעתנו התייתרה. ישבנו. אנחנו בחדר האוכל והמשפחה של שרון בחדר הרופאים. זה שיקף את מה שקורה מאז ועד היום. אנחנו נשארנו בחדר האוכל, 'בחוץ'. אריק , שהיה עד אז של כולנו, חזר לחיק משפחתו".

קראו להם "אנשי שרון". הצוות שליווה אותו. אנשי פורום החווה ואחרים, פחות קרובים. "תלקיט", היה הכינוי. כי אריק ליקט אותם. צוות כזה, בחיים הפוליטיים, מייצר בדרך כלל דינמיקה של קרב סכינים. תחרות וכוח.

בין אנשיו של שרון היו מעט מאוד חיכוכים. חבורה קרובה ואינטימית, אמרו השבוע מקורבים. נדירה בהרמוניה שלה, בחוסר התככנות והחתרנות. על ראש הממשלה לשעבר דיברו אנשיו בשיחות פנימיות כעל "מנהיג", אבל גם "מפקד", " מורה" ו"אבא".
"בשביל אריק"

האירוע של ה-4 בינואר היה קו שבר בחיי כולם. מאז הם מחלקים את חייהם, לא רק המקצועיים, ללפני ואחרי. כמעט כולם עזבו את החיים הפוליטיים. חלקם החליטו לפרוש מהעבודה במשרד ראש הממשלה כבר באותו הלילה.

מרביתם נשארו שם עד תום הבחירות וכינון ממשלת אולמרט. "בשביל אריק", אמרו . אחרים עזבו בתקופה האחרונה. "הצוות ההוא, של אריק, חדל בעצם להתקיים ב-4 בינואר 2006", אמר השבוע חורב. "המהות והציר שסביבו

סבב הצוות, שרון - הלך".

אנשי שרון שומרים על קשר. גם היום. החברות לא ניזוקה. רק בסוף השבוע הזה יחגגו יחד יום הולדת לישראל מימון, מי שהיה מזכיר הממשלה. מימון נולד ב-5 בינואר. צירוף מקרים.

הם נפגשים, מדברים בטלפון ומתעדכנים. גם על אודות מצבו של ה"בוס", שרון. מה שהם עושים היום מושפע עדיין מהעבודה עם ראש הממשלה לשעבר. אם שרון היה עדיין בהכרה, אומרים כמעט כולם, הם היו במקום אחר.

ראובן אדלר

פרסומאי ויועץ פוליטי, מקורבו של שרון, חבר בפורום החווה

בשנת 1975 גויס הפרסומאי ראובן אדלר כדי לסייע בקמפיין הבחירות של מפלגת שלומציון שהקים שרון, וכך החל הקשר בין השניים. אדלר, בן 63, מבעלי משרד הפרסום אלדר-חומסקי?ור-שבסקי, היה יועצו האסטרטגי ואיש סודו של שרון במשך שנים, וטבע בין היתר את הסיסמאות "רק הליכוד יכול" ו"רק שרון יביא שלום".

אדלר היה מאלה שעודדו את שרון לפרוש מהליכוד ולהקים את קדימה. הוא האמין שהמפלגה החדשה בראשותו של שרון תקצור 50 מנדטים. כאשר שקע שרון בתרדמת שקל לפרוש מניהול הקמפיין של קדימה ולהעביר אותו לשותפו, אך לאחר שיחה עם אולמרט השתכנע להמשיך.

לפני כחודש פורסם כי אדלר מייעץ באופן לא רשמי ליו"ר ושר הביטחון, אהוד ברק, שכנו למגדלי אקירוב היוקרתיים בתל-אביב. הדבר היה זמן קצר לאחר שברק פיטר את יועצו ואיש סודו הוותיק, עו"ד אלדד יניב. אדלר וברק הכחישו שניהם את הפרסום, וגם מקורבי שרון אומרים כי אינם מאמינים שהוא מייעץ לברק.

איש סודו של שרון במשך שנים. ראובן אדלר. צילום: אוהד סברדלוב
איש סודו של שרון במשך שנים. ראובן אדלר. צילום: אוהד סברדלוב אוהד סברדלוב

דב וייסגלס

עורך דין, חבר קרוב, מנהל לשכת ראש הממשלה, יועץ מיוחד וחבר בפורום החווה

הם הכירו לאחר מלחמת לבנון הראשונה, כאשר וייסגלס שירת כפרקליט במילואים במחלקה המשפטית של משרד הביטחון, וגויס כדי להכין את שר הביטחון לקראת עדותו בוועדת כהן לחקר אירועי סברה ושתילה. מאוחר יותר, והפעם בגלימתו האזרחית, ייצג וייסגלס את שרון בתביעת הדיבה שניהל נגד השבועון "טיים". מאז היו השניים חברים קרובים ואנשי סוד. "עברתי איתו את הנפילות הגדולות ואת ההצלחות הגדולות", אומר וייסגלס.

כשפרש אורי שני מתפקידו כראש לשכת ראש הממשלה, נקרא וייסגלס אל הדגל. "זאת חזית, ואני רוצה אותך שם", אמר לו שרון. הוא כיהן כראש הלשכה עד שנת 2004, ואז הפך להיות יועץ מיוחד לראש הממשלה. נחשב לאיש הקשר הלא רשמי של שרון עם קונדוליזה רייס ולאחד מאבות תוכנית ההתנתקות.

ביוני 2006 מונה וייסגלס, בן 61, ליו"ר מועצת המנהלים של חברת בזק, ועלות שכרו השנתי נאמדה בשלושה מיליון שקל. בתקופת כהונתו נתגלו אי סדרים בהתנהלות הדירקטוריון בכל הנוגע לאישור שכר ובונוסים בחברה. הפרשה הובילה להתפטרותם של כמה מבכירי בזק, ולפני כחצי שנה פרש גם וייסגלס מתפקידו.

היום הוא עוסק בעיקר בייעוץ בינלאומי באמצעות חברת פרקליטים אמריקנית מוושינגטון, המתמחה בעיקר בייצוג מדינות מול הממשל האמריקני. "אריק מעורר בי געגוע, לא החיים הציבוריים", אמר השבוע. אם שרון היה עדיין בזירה הפוליטית, הוא מעיד על עצמו, היה נשאר.

"אריק מעורר בי געגוע". דב וייסגלס. צילום: אלכס רוזוקובסקי אלכס רוזוקובסקי

אורי שני

מנהל לשכת ראש הממשלה, מקורבו של שרון וחבר בפורום החווה

על שני אומרים שהוא האיש היחיד שמסוגל להגיד לשרון "לא". השניים מכירים עוד ממלחמת יום הכיפורים. שני ניהל את לשכת שרון בשנתיים הראשונות לכהונתו כראש הממשלה, ונחשב לאיש החזק ביותר בסביבתו.

אחר כך פרש, ובסוף 2005 מונה למנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי שבבעלותה של המיליארדרית שרי אריסון, ותוך שנתיים עברה החברה מהפסדים לרווח.

בדצמבר האחרון הודיע שני על פרישתו משיכון ובינוי. הוא ימונה למנהל חברת האחזקות של ארקדי גאידמק, המאגדת את כל פעולתו העסקית של המילארדר, וישתכר על-פי ההערכות מיליוני דולרים בשנה.

היחיד שהיה מסוגל להגיד לשרון
היחיד שהיה מסוגל להגיד לשרון "לא". אורי שני. צילום: סיוון פרג' סיון פרג'

ישראל מימון

מזכיר הממשלה וחבר בפורום החווה

מימון, עורך דין בן 42, עבד במשרד היועץ המשפטי של הליכוד, ומונה למזכיר הממשלה במרס 2003 במקום גדעון סער. אביגדור יצחקי ועמרי הבן הם שהמליצו עליו. "הוא היה מ"פ בצנחנים", סיפרו לשרון. אז מה אם מימון שירת בכלל בגולני. עם הזמן רכש את אמונו של שרון ואפילו צורף לפורום החווה. עם פרישת וייסגלס מונה ל"יועץ מיוחד", ושימש כמנהל הלשכה בפועל.

ב-4 בינואר היה מימון זה שהעביר את הסמכויות משרון לאולמרט. היה לו ברור שיישאר עד הבחירות. "היתה לנו אחריות למדינה", אמר השבוע. מיד אחרי הבחירות ביקש לפרוש, אך אולמרט שכנע אותו להישאר.

רק ביולי השנה פרש מתפקידו כמזכיר הממשלה, ולאחרונה פתח משרד עורכי דין עצמאי שעוסק בייעוץ משפטי אסטרטגי בתחום הרגולציה. "אם שרון לא היה נופל למשכב, הייתי מן הסתם מנהל לשכתו. אפילו דיברנו על זה", הוא אומר.

מונה ל
מונה ל"יועץ מיוחד". ישראל מימון. צילום: חן גלילי  חן גלילי

אייל ארד

יועץ אסטרטגי ופוליטי, חבר בפורום החווה

ארד, המייסד והנשיא של "ארד תקשורת", נחשב אחד שיכול למכור קרח לאסקימואים. הקשר שלו עם שרון החל ב-1999, ומהר מאוד הוא הפך למקורבו של שרון ולאחד מחברי "פורום החווה" (אך לא היה עובד מדינה).

הוא זה שעסק ב"מכירת" תוכנית ההתנתקות לציבור הישראלי, והיה שותף להחלטה על "המפץ הגדול", הקמת קדימה. ב-4 בינואר, 2006, היה ארד עסוק עם אנשיו בקמפיין הבחירות של המפלגה. עוד באותו לילה, כאשר שקע שרון בתרדמת, הוחלט להמשיך בקמפיין.

ארד ממשיך לעסוק בייעוץ אסטרטגי, בפרסום, בניהול קמפיינים ובמשימות שיווקיות שונות. הוא היה, בין השאר, יועצו של שמעון פרס במרוץ לנשיאות.

יכול למכור קרח לאסקימואים. אייל ארד. צילום: אלי דסה
יכול למכור קרח לאסקימואים. אייל ארד. צילום: אלי דסה אלי דסה

עמרי וגלעד שרון

בניו של אריאל שרון

חבר הכנסת לשעבר עמרי שרון, 43, היה חבר בפורום החווה ונחשב לזרוע המבצעת של אביו. הוא פרש מן החיים הפוליטיים ב-3 בינואר 2006, יממה לפני שאביו אושפז. עמרי הורשע בקבלת תרומות אסורות במסגרת הפריימריס של אביו בליכוד, ונידון לתשעה חודשי מאסר.

בחודש מרס השנה הפחית בית המשפט העליון את עונשו לשבעה חודשי מאסר. הוא הגיש בקשת ערעור בבית המשפט העליון, וממתין להחלטה. שרון חזר לטנדר שלו, לג'ינס ולטי-שירט. "עשיתי מה שהייתי צריך לעשות והמשכתי הלאה, לעבר השקיעה", הוא נוהג לומר.

אחיו של עמרי, גלעד, עדיין מנהל את חוות שקמים.

עומרי וגלעד שרון. צילומים: רענן כהן ורויטרס, עיבוד מחשב
עומרי וגלעד שרון. צילומים: רענן כהן ורויטרס, עיבוד מחשב רענן כהן,רויטרס, עיבוד מחשב

ליאור חורב

יועץ אסטרטגי, שותפו של אייל ארד, וכיום מנכ"ל קבוצת "יורו-ישראל"

שנתיים אחרי שנוצר הקשר בין ארד לשרון, הצטרף גם חורב. הוא עבד במחיצת שרון מאז שנת 2001 והיה גם הוא חבר בפורום החווה. חורב, בן 36, ניהל את מטה ההסברה של שרון בשנת 2001, והמשיך כיועץ האסטרטגי שלו. בשנת 2005 היה שותף להקמת קדימה.

היום, בעקבות המיזוג בין ארד תקשורת לבין קבוצת יורו, הוא משמש כמנכ"ל הקבוצה הממוזגת. "אם שרון היה בהכרה", אומר חורב, "הייתי עושה אותם דברים, עסקית. אבל אין ספק שהייתי משתדל להיות מעורב ומשפיע".

הייתי משתדל להיות מעורב ומשפיע. ליאור חורב
הייתי משתדל להיות מעורב ומשפיע. ליאור חורב 

ח"כ אביגדור יצחקי

מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2001-2004 וראש מטה הבחירות של קדימה

את ריאיון העבודה עשה שרון לאביגדור יצחקי בבית. היו שם גם עמרי ואורי שני. יצחקי היה תקופה ארוכה רואה החשבון של הליכוד. שרון, כך אומרים, לא התלהב. "הוא שאל אותי איך אני רואה את התפקיד", שיחזר השבוע יצחקי, בן 58.  "עמרי אמר לו: 'אבא, אתה לא רואה שהאוזן שלו מחוברת?'. יש לאוזן שלי מבנה ייחודי. שרון אמר לי: 'אה, אתה מהיהודים ההרריים' - הכוונה ליהודים מהרי הקווקז - 'אוקיי, לא צריך יותר'".

בלשכה כינו את יצחקי "נביל", בגלל דמיונו לנביל שעת'. בינו ובין ראש הלשכה והיועץ הקרוב, דב וייסגלס, היה נתק מוחלט כל אותן שנים. יצחקי פרש מתפקידו בחודש מאי, 2004, מסיבות בריאותיות. בספטמבר 2005, יותר משנה אחר כך, קרא לו שוב שרון לדגל, "להקים מפלגה חדשה".

הוא היה לראש מטה הבחירות של קדימה, נבחר לכנסת וכיהן כיו"ר הקואליציה. בעקבות פרסום מסקנות הביניים של ועדת וינוגרד, בראשית חודש מאי השנה, הודיע על התפטרותו. "הייתי ברשימת קדימה לכנסת והמשכתי גם אחרי ששרון חלה. זאת היתה טעות", אמר השבוע. "היתה טעות מצדי להישאר אחרי שידעתי ששרון לא ימשיך. מאהוד אני מאוכזב. מכל מה שקרה אחרי שרון. אני לא אשאר שם עוד הרבה זמן. אני אתקן את הטעות הזאת".

"המשכתי גם אחרי ששרון חלה. זאת היתה טעות". ח"כ אביגדור יצחקי. צילום: דיאגו מיטלברג דיאגו מיטלברג

אילן כהן

מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2004-2006

כהן שירת עם גלעד שרון באותה יחידת מילואים, ונמצא בקשר עם המשפחה מאז תחילת שנות התשעים. במאי 2004 מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומשימתו העיקרית היתה לתאם את פרויקט ההתנתקות ולממש רפורמות חברתיות וכלכליות.

אחרי ששרון אושפז, הביע כהן רצונו לעזוב. במאי 2006 עזב את משרד ראש הממשלה וחזר לעסקים פרטיים.

אחרי ששרון אושפז, הביע רצונו לעזוב. אילן כהן
אחרי ששרון אושפז, הביע רצונו לעזוב. אילן כהן ללא

המזכירים הצבאיים

ארבעה מזכירים צבאיים שירתו תחת שרון. גדי אייזנקוט היה הראשון. הוא מונה למזכיר צבאי עוד בשנת 1999, והמשיך בתפקיד גם בתקופת שרון. שרון, אומרים, היה זה שהפך את המזכיר הצבאי מתפקיד אפור לרב השפעה. המזכירים הצבאיים בתקופתו היו מעורבים הרבה יותר בפעילות הממשלה. היום זוהי מקפצה לתפקידים בכירים במטה הכללי. אלופי שלושת הפיקודים וסגן הרטמטכ"ל הקודם היו קודם לכן מזכ"צים. התפקיד נחשב מקפצה לתפקידים בכירים בצה"ל.

אחרי שסיים את תפקיד המזכיר הצבאי, עדיין כתת-אלוף, פיקד אייזנקוט על עוצבת עמוד האש. ביוני 2003 מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון ושנתיים אחר כך לראש אגף המבצעים בצה"ל. בתום מלחמת לבנון השנייה מונה אייזנקוט לאלוף פיקוד צפון. בשלהי כהונת אייזנקוט החליט ראש הממשלה דאז ברק שמחליפו יהיה תת-אלוף אורן שחור. שרון סירב למינוי.

אייזנקוט וגם הבן עמרי המליצו על משה קפלינסקי, שהפך למזכיר הצבאי האהוב ביותר על שרון. הוא כיהן בתפקיד מיוני 2001 עד אוגוסט 2002, ואחר כך היה אלוף פיקוד המרכז וסגן הרמטכ"ל. לאחרונה פרש קפלינסקי מצה"ל. "היום אני בחופשת הסתגלות", אמר השבוע. "מסתגל לחיים האזרחיים".

גלנט הגיע מיד אחרי קפלינסקי ועם תום תפקידו בשנת 2005 מונה לאלוף פיקוד הדרום. גדי שמני שירת רק זמן קצר כמזכיר בלשכת שרון. הוא מונה בספטמבר 2005, והמשיך לעבוד עם אולמרט. במאי האחרון מונה לאלוף פיקוד המרכז.

היה המזכיר הצבאי הראשון. גדי אייזנקוט. צילום: דובר צה
היה המזכיר הצבאי הראשון. גדי אייזנקוט. צילום: דובר צה"ל דובר צה''ל

ח"כ גדעון סער

מזכיר הממשלה בשנים 2001-2002

עו"ד גדעון סער היה המינוי הראשון שעליו הודיע שרון מיד אחרי הבחירות ב-2001. הוא כיהן כמזכיר הממשלה עד הבחירות הבאות, בשנת 2003, ופרש כדי להתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת.

בתקופת ממשלת שרון השנייה כיהן סער כיו"ר הקואליציה. כשהקים שרון את קדימה, הוא ביקש מסער להצטרף אליו. סער סירב. הפנייה האחרונה הגיעה אליו יומיים לפני ששרון איבד את הכרתו. היום מכהן סער כיו"ר סיעת הליכוד.

סירב להצטרף לקדימה. ח
סירב להצטרף לקדימה. ח"כ גדעון סער. צילום: יוסי אלוני צילום: יוסי אלוני

רענן גיסין

יועץ ראש הממשלה לקשרי חוץ והאחראי לתקשורת חוץ

11 שנה הלכו שרון וגיסין יחד. "הלכתי איתו בגולאג ובמדבריות וכשהיה באופוזיציה", אמר השבוע גיסין. בשנת 2001 מונה גיסין ליועץ ראש הממשלה לקשרי חוץ. הוא נשאר בתפקידו עד הקמת ממשלת אולמרט.

מכל אנשי שרון, גיסין הוא אולי היחיד שבעצם נשלח הביתה. "אמרו לי: 'סיימת את תפקידך'", סיפר השבוע. "אמרתי: 'תודה רבה'. מעולם לא ראיתי את המקום במשרד ראש הממשלה כעבודה. עשיתי את מה שעשיתי כשליחות".

גיסין , בן 62, עדיין מכנה את שרון "הבוס שלי", ומשתמש במטאפורות מעולמו של שרון כדי למתוח ביקורת על אולמרט. "מדינת ישראל היום משולה לעדר שיש לו משכוכית נאה, הכבשה שבראש העדר, אבל אין לנו רועה", הוא אומר. היום גיסין מרצה בכל העולם. הוא עובד על פיתוח דרכים למתן שירותים לתקשורת הערבית.

היחיד שנשלח הביתה. רענן גיסין
היחיד שנשלח הביתה. רענן גיסין ארכיון

דני אילון ושלום תורג'מן

אילון: יועץ מדיני בכיר ושגריר בוושינגטון

אילון, בן 51, היה יועץ מדיני בממשלות ברק ונתניהו. הוא הושאל למשרד ראש הממשלה ממשרד החוץ. שרון ביקש שיישאר. אחרי שהכין את ביקורו הראשון כראש ממשלה בוושינגטון, באפריל 2001, החליט למנות אותו ליועץ המדיני הבכיר.

שנה אחר כך חיפשו את מי למנות לשגריר ישראל בוושינגטון. שרון הציע את אילון. "תוך כמה זמן אתה יכול לעלות על מטוס ולנסוע לוושינגטון?", שאל אותו. אילון סיים תפקידו כשגריר בנובמבר 2006 ופרש משירות החוץ.

היום הוא יו"ר משותף של "נפש בנפש". עוסק בהבאת עולים מארצות-הברית וממדינות המערב. "אני רואה בזה את המשך דרכו של אריק", הוא אומר. "אריק דיבר תמיד על מיליון עולים עד שנת 2020".

תורג'מן: יועץ מדיני בכיר

המזרחן שלום תורג'מן, בן 42, היה סגנו של אילון בעת שזה כיהן כיועץ המדיני הבכיר בממשלת שרון. כשאילון נסע לוושינגטון, המליץ למנות את תורג'מן במקומו. תורג'מן מונה ליועץ המדיני הבכיר והוא נושא בתפקיד זה עד היום.

"רואה בזה את המשך דרכו של אריק. דני אילון. צילום: איי-פי צילום ארכיון: אי-פי

ארנון פרלמן ואסי שריב

יועצי התקשורת

ארנון פרלמן כיהן כיועץ התקשורת של ראש הממשלה עד דצמבר 2003, ולאחר מכן מונה לדירקטור במעריב מטעם ולדימיר גוסינסקי. כיום הוא מכהן כסגן יו"ר מועצת המנהלים של מעריב. "אני מתגעגע לשרון", אמר השבוע. "לא עובר יום בלי שאני נזכר בו באיזשהו אופן או סיטואציה".

עו"ד אסי שריב עבד במשרדו של דב וייסגלס. כשהגיע וייסגלס ללשכת שרון, שריב בא איתו. שנה אחר כך מונה שריב ליועץ התקשורת של ראש הממשלה. הוא המשיך לכהן בתפקיד שנה נוספת לבקשתו של אולמרט, ובינואר 2007 פרש.

מאז חודש אוגוסט הוא מכהן כקונסול הכללי של ישראל בניו-יורק. עמותת אומ"ץ עתרה לבג"ץ בטענה שמדובר ב"מינוי פוליטי מובהק של אדם שאין לו כישורים לתפקיד", אולם העתירה נדחתה.

מרית דנון

המזכירה הבכירה בלשכת ראש הממשלה

האירוע המוחי של שרון היה הטראומה השנייה של דנון. היא היתה בלשכת ראש הממשלה גם כשראש הממשלה, יצחק רבין, נרצח.

היחסים בינה לבין שרון היו של אהבה גדולה והערכה עצומה. דנון נשארה בלשכת ראש הממשלה עד חודש מאי 2006, וכיום היא מכהנת כיו"ר הרשות הלאומית לקידום מעמד האישה.

יחסים של אהבה גדולה. מרית דנון. צילום: פלאש 90
יחסים של אהבה גדולה. מרית דנון. צילום: פלאש 90 פלאש90

מרב כתריאל-שטרקר וליאור שילת (שוינקלשטיין)

כתריאל-שטרקר: יועצת לענייני תפוצות

הצטרפה לשרון מיד אחרי שסיימה את שירותה הצבאי במשרד הביטחון, כששרון היה שר תשתיות. היא עברה איתו למשרד החוץ וניהלה את לשכתו כשהיה יו"ר הליכוד והאופוזיציה. משם המשיכה עם שרון ללשכת ראש הממשלה, ושימשה בין השאר כצינור העברת מסרים מהחברים הקרובים לראש הממשלה.

כתריאל-שטרקר, בת 31, התלוותה לכל נסיעותיו של שרון לחו"ל. בשנת 2003 מונתה ליועצת לענייני תפוצות, ושימשה כאשת הקשר של שרון עם ארגונים יהודיים בחו"ל. כתריאל-שטרקר פרשה מממשרד ראש הממשלה, ועד לפני כחודש עבדה בקרן מרקסטון. מזכיר הממשלה לשעבר גייס אותה להיות מתאמת ועדת ההיגוי של הנשיא בנושא העם היהודי שיתקיים השנה.

שילת: עוזר אישי

על שילת, הצעיר באנשי שרון, אמרו השבוע כי היה אחת הרגליים שעליהן נשען כיסאו של ראש הממשלה. בלשכה כינו אותו "שוינקי" וגם "קנדי" בגלל גילו הצעיר והעתיד הפוליטי שצפו לו. היה יד ימינו של שרון, כותב הנאומים והלוחש על אוזנו של ראש הממשלה.

שילת, בן 28, נשאר במשרד ראש הממשלה גם אחרי כינון ממשלת אולמרט, ומונה לראש אגף תיאום ובקרה במשרד. לפני חודשים אחדים עזב, והיום הוא לומד מינהל עסקים עם רעייתו, עולה חדשה מאיטליה.

מרב לוי

העוזרת האישית

הצטרפה לצוות של שרון חצי שנה לפני שנבחר לראשות הממשלה כמאפרת אישית, והפכה לאחד האנשים הקרובים אליו ביותר. בכל בוקר היתה מתייצבת במעונו של ראש הממשלה ומתחילה איתו את היום: דואגת שיאכל, שבגדיו תמיד יהיו מגוהצים, שיהיה מאופר בריאיונות החגיגיים.

בנובמבר 2006, לפני האירוע המוחי הראשון של שרון, ילדה. "אחרי שבוע וחצי כבר חזרתי ללשכה", סיפרה השבוע. "אבל אחר כך שרון נפל למשכב, ואני כבר לא חזרתי ללשכה. לא רציתי".

בשנתיים האחרונות מגדלת לוי את בנה. היא משלימה תואר ראשון במשפטים ומחפשת תפקיד שיהלום את כישוריה.

אחרי שבוע וחצי כבר חזרה ללשכה. מרב לוי עם אריק שרון. צילום: אבי אוחיון
אחרי שבוע וחצי כבר חזרה ללשכה. מרב לוי עם אריק שרון. צילום: אבי אוחיון אבי אוחיון

ארז חלפון ואורן מגנזי

חלפון: מתאם הסיורים, יועץ פוליטי וחבר בפורום החווה

"החיישן הפוליטי של שרון", איש השטח של לשכת ראש הממשלה בזמן כהונתו. חלפון, בן 35, היה אז סמנכ"ל חברת צוות ביטחון. עמרי הבחין בו בהלווייה של לילי שרון, וכך נוצר הקשר. חלפון החל להפיק ולנהל את הכנסים והאירועים של שרון כיו"ר הליכוד, וב-2001 מונה למתאם האירועים בלשכת ראש הממשלה וליועצו של שרון לענייני השלטון המקומי.

מיד לאחר כינון ממשלת אולמרט ביקש חלפון לפרוש, אך נשאר בתפקידו עד סוף אוגוסט 2006. בספטמבר 2006 מונה למנכ"ל משרד הקליטה. "בגלל אריק", הוא אומר. "אריק אהב שני דברים: חיילים ועולים חדשים". במשרד שלו יש תמונה של שרון. "לפעמים אני תופס את עצמי בפגישות מדבר כמו אריק, או שאני דופק כמוהו על השולחן: 'תעשו כבר, תעשו ואל תברברו', בדיוק כמוהו".

מגנזי: אחראי לקשר בין לשכת ראש הממשלה לכנסת

בקדנציה הראשונה של שרון שימש מגנזי, בן 31, כעוזרו של ח"כ אביגדור יצחקי, אז מנכ"ל המשרד. אחר כך היה אחראי לקשר של ראש הממשלה מול גורמים באופוזיציה ובקואליציה.

בלשכה נחשב מגנזי ל"חקיין מספר אחת" של שרון. מיד אחרי בחירות 2006 נסע מגנזי ללימודים באוניברסיטת הארוורד, משם חזר לפני מספר חודשים. עכשיו הוא שוב בלשכת ראש הממשלה, וממונה על הקמת רשות שתטפל בערביי ישראל.

אהוד אולמרט: מכתב לשרון

בדיוק לפני שנתיים, ב-4 בינואר, שקע אריק בתרדמה שממנה טרם התאושש. שנתיים הן זמן קצר מאוד בחיי מדינה. הרף עין אשר איננו משאיר בדרך כלל חותם מיוחד בדפי ההיסטוריה של עם. שנתיים הן זמן ארוך מאוד בחייו של ראש ממשלה. לא ידעתי זאת, אף שהיה נדמה לי שעשרות שנים בקרבת הלשכה הזאת כבר מכשירות אותך לכל החוויות. באותו לילה התקשר אלי מזכיר הממשלה, ישראל מימון, ואמר לי: "על הקו נמצא היועץ המשפטי לממשלה והריני מודיע לך כי הואיל ונבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, עברו סמכויותיו אליך‭."‬ אמר ולא הוסיף דבר.

באותו יום אחר הצהריים, ראיתי את אריק בפעם האחרונה. הוא היה נוגה וקמטים של צער נמתחו מתחת למצחו אל בין עיניו. היינו בחדרו שעכשיו משמש כלשכתי. התלוצצנו על הטיפול הרפואי שיהיה עליו לעבור למחרת ונפרדנו בחיבוק. אריק היה עצוב, ואי אפשר היה שלא לחוש זאת. לא שיערתי מה עתיד להתחולל תוך שעות אחדות, ולא ידעתי כי בחיבוק אחרון זה נפרדתי מאיש גדול זה בפעם האחרונה.

מאז, חשבתי פעמים רבות על השעות שבהן ישב אריק לבד לחלוטין בחדר, שבו אני מבלה את מרבית שעות יומי. אני תוהה, לא אחת, על מה לא הספיק לחשוב בטרם הפסיק, על מה לא הספיק לרגוז, על מה לא יכול היה לסלוח. ובעיקר: האם ניסח לעצמו סיכומי ביניים, האם הספיק להצטער על מה שחש שאולי פספס, שלא יוכל כבר לעשות.

אנחנו יכולים לומר היום שאנו יודעים היטב מה הוא כן הספיק. וההספק שלו היה יוצא דופן, גם בקני המידה של האבות המייסדים, של דור הראשונים, שהוא יירשם כאחד האחרונים שבהם ואולי גם מהגדולים ביותר מהם. הוא לחם על הקמת המדינה כמו שרק מעטים לחמו, לא מעל בימות הנואמים, אלא בשדה הקרב, העקוב מדם, כשמרבית חבריו ופקודיו אינם שבים ממנו.

הוא, יותר מכל מצביא אחר, עיצב את דמותו הלוחמת של צה"ל בימים הראשונים, בטרם נוצקו התבניות וגובשו המסורות שהיו לימים לסימן ההיכר של ה"אחרי" שהיתה לסיסמת הקרב המנצחת של עם ישראל. הוא היה בכל המערכות בקו האש הראשון, בכל השנים הארוכות שבהן קיומה של מדינת ישראל היה נתון בסימן שאלה, ועתידה היה תלוי בנחישות, באומץ ובעקשנות שהקרין.

"סמכויותיו עברו אליך". אהוד אולמרט ואריק שרון. צילום: רויטרס רויטרס

רצה להיות בקו הראשון

משדה הקרב הצבאי הוא עבר לשדה הקרב המדיני. אף שזה לא היה שדה המרעה הטבעי שלו, גם שם רצה להיות בקו הראשון כדי לעצב את פניה, את גבולותיה ואת בניינה של הארץ. ככל שעמס על כתפיו אחריות רבה יותר, כך החלה להשתנות תמונת העולם שעיצב לגבי עתידה של מדינת ישראל.

הוא לא איבד מהתלהבותו, מנחישותו ומתחושת השליחות שלו, אך הוא חדל לראות את העתיד רק דרך נופי הגבעות החשופות שפעם רצה לבנות במרחבי יהודה ושומרון. הוא התחיל לראות גם את הגבולות והמגבלות וידע שהולך ומתקרב הרגע שבו יצטרך לעשות תפנית.
ההתנתקות היתה הצעד הראשון בדרך ארוכה, שאריק היה נחוש להשלים.  אינני רשאי לדבר בשמו, ואף לא להציע כיצד התכוון להתמודד עם מה שהבין שיצטרך לעשות בשנים הקצרות שקצב לעצמו, עד שיניח את שרביט המרשל של עם ישראל ויחזור סופית לכבשים שכל כך אהב ולשדות שניחוח האדמה הטחובה שלהם כל כך ערב לו.

ברור לי שהוא הבין לעומק כי בפרק הזמן הזה בהיסטוריה של עם ישראל הגיעה העת לקחת פסק זמן ולנסות להגן על מה שהושג גם במחיר ויתור על הגשמת החלום של ארץ ישראל גדולה יותר, אך גם מפולגת יותר, מיוסרת יותר ושקועה במלחמה שאין לה סוף.

אולי האהדה הרבה שחש בשנים האחרונות האלה, מחלקים בציבור ששידרו כלפיו עוינות ואף שנאה שנים רבות כל כך, לא באמת פייסה אותו על אובדן החלום ועל ההכרה כי המציאות מחייבת אותו להתפשר תוך קרע פנימי עמוק עם מה שכל כך אהב וקיווה להגשים.

אריק עדיין איתנו

אריק עדיין איתנו, אף שהוא מנותק מהעשייה היומיומית ומהמפגש האנושי עם רבים שחש מחובר וקשור אליהם כל חייו. אך סיפור חייו הוא סיפור חייה של מדינת ישראל, ובשורה התחתונה זהו סיפור דרמטי, סוער, יחיד במינו ובעוצמתו, שעוד יגיע זמנו להיות מסופר במלואו.

אני יושב כמעט שנתיים במקום שממנו הוא נותק בלילה ההוא. אינני, אני מודה, שואל את עצמי יום-יום מה היה עושה. אני יודע שרושמי האירועים אוהבים לשאול עצמם במקומנו, מה היה עושה מי שקדם לך, כיצד הוא היה נוהג, מה הוא היה מחליט. 

אני פטרתי עצמי מתהליך מייסר זה, ובמקומו אני משתדל לעשות את מה שנכון וחשוב היום, במציאות ההולכת ומתהווה, בשינויים התכופים שהם חלק בלתי נפרד משגרת חיינו, מתוך מסירות לרעיון המרכזי שעיצב וכיוון את חייו של שרון:

איך שומרים על ישראל חזקה, בטוחה, קולטת עלייה, מחזקת את יהודיה, פתוחה לכבד את כל אזרחיה, ולהציע לכולם סיכוי של עתיד עם תקווה. במקום שבו אריק נמצא עכשיו, אם הוא יכול הוא ודאי היה אומר: "לך בדרך הזו, באמונה, ותוביל את עם ישראל".‬

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
  • עוד ב''פוליטי/מדיני''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים