חברו של המתנדב: נישאר פה, למרות הפיגוע
חבריו של המתנדב שנרצח הבוקר בקיבוץ עין-השלושה מתקשים לעכל את האירוע, אך מבטיחים: לא נעזוב. תושבי האזור זועמים: "הממשלה מפקירה את כל תושבי קו התפר, ולאיש לא אכפת"
מרקו אקוסטה וידיה, חברו של אנדריס אשר כמוהו עלה לארץ כדי להתנדב בקיבוץ, סיפר על חברו."הבוקר צחקתי איתו וכולנו דיברנו על היריות ועכשיו אנחנו בוכים על חבר ביחד". אקוסטה הוסיף כי האירוע הקשה לא ישנה את תוכניותיו בקיבוץ. "הגענו בנובמבר כדי להישאר פה עד אפריל, אני אשאר כאן למרות הפיגוע".
יוכי קופלר, תושב קיבוץ עין השלושה, תיאר בראיון לגלי צה"ל את הסיכון שטמון בעבודת הפלחה סמוך לגדר. "יום יום יש אש, זה פשוט לא מדווח בשום מקום. אין לנו ברירה אלא לצאת לעבוד גם תחת ירי, זאת האדמה שלנו, מזה אנחנו מתפרנסים".
קופלר סיפר כיצד מנסים החקלאים להגן על עצמם. "אנחנו מסתכלים, דואגים לא לעמוד במקומות מסוימים, לעבור בהם מהר, עניין של טופוגרפיה לגבול. המרחק שלנו מהגבול היה כ-300-400 מטר, אני מניח שהם נמצאים עוד כמה מטרים פנימה. זה טווח של רובה צלפים".
"התפר מופקר"
לדברי קופלר, המתנדבים הצעירים והלהוטים לא לגמרי ערים למצב. "המתנדב שנרצח היה מהאנשים שקמו בשמחה יום יום והתייחסו לעבודה ליד הגבול כחוויה. בשבילם זו איזושהי חוויה, סוג של אקשן. הם נערים, הם לא מודעים לסכנה. בשבילנו זה עונש, האחריות בלצאת עם אנשים לאזורים האלה".
קופלר קבל על דרך הטיפול של המדינה בביטחון יישובי הגדר. "יש פה ממשלה שהחליטה שכל תושבי קו התפר יופקרו. כל המיגון – שום דבר לא קיים. אני רוצה להדגיש שאנחנו מקבלים על הראש וזה לא מעניין אף אחד. הצבא עושה כמיטב יכולתו ואיזשהו
שר בטח יקשקש על עליית מדרגה. זה מגביר את התחושה של ההפקרה.
הבוקר יצאו חברים ומתנדבים מקיבוץ עין השלושה לעבודה בשדה גדול של תפוחי אדמה, המרוחק כמאה מטרים בלבד מגדר המערכת. לפתע נשמעו יריות והמתנדב שעסק בהעברת קווי השקיה נפל וזעק לעזרה. חבריו העניקו לו טיפול רפואי בשטח והזעיקו את אנשי מד"א.
במרפאת הקיבוץ נעשו ניסיונות להחיות את הצעיר, שרק בשבוע הבא היה אמור לחגוג יום הולדת 21. המתנדב מת בידי חבריו, והידיעה על מותו עצרה את מהלך החיים בקיבוץ השקט והמרוחק מהכותרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
