קרב נוסף במלחמה על תחנת הכח הפחמית
הארגונים הסביבתיים נערכים בכל החזיתות לקראת השימוע הציבורי המורחב שיתקיים מחר בעניין הקמת תחנת כוח הפחמית באשקלון
במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר בסימן ההתנגדות הציבורית להקמת התחנה, הציגה קואליציית ארגוני סביבה למען פיתוח בר-קיימא בישראל את הדו"ח הסביבתי החדש, "דרכים לקיימות".
הדו"ח, שמנתח את החלטות הממשלה אל מול הצורך והמחויבות בהפחתת גזי החממה ובוחן את מידת יישומן, מעלה ממצאים חמורים, לפיהם אין כל מדיניות או תוכנית אסטרטגיה ממשלתית למניעת פליטת גזי חממה, זאת על אף שהממשלה אישררה לפני שנתיים את אמנת קיוטו.
"שר התשתיות מרבה לאחרונה לדבר על אנרגיה נקייה ועל הצורך בשימור אנרגיהבישראל, אך אין קשר בין הרטוריקה למעשים", קבעה מנכ"ל "חיים וסביבה- ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל", עו"ד אלונה שפר קארו, שפתחה את מסיבת העיתונאים.
לדבריה: "פואד מבטיח עמידה ביעדים מאתגרים של 10% ייצור חשמל באנרגיה נקיה, על אף שמדינת ישראל לא עומדת כבר היום בהתחייבותה לייצור של 2% אנרגיה נקיה, ופואד ב' מקים תחנת כוח מזהמת בעלות אסטרונומית של 2 מיליארד דולר.
"אנו דורשים משר התשתיות לעמוד בהתחייבויות שלו עצמו ליעד של 20% חסכון באנרגיה ולפתור את בעיית המחסור בחשמל באמצעות קביעת מדיניות מיידית של חסכון, במקום תחנה פחמית יקרה ומזהמת", ציינה שפר קארו.
עוד היא התריעה, כי "הממשלה מבזבזת כספי ציבור בכך שהיא מקימה תחנת כוח מזהמת, בניגוד להתחייבויות שלה עצמה ובניגוד לדרישות הבינלאומיות בנושא פליטות גזי חממה".
לדברי הכלכלנית הסביבתית נגה לבציון-נדן, מי שחיברה את דו"ח "דרכים לקיימות": "בכל הקשור למשבר האקלים ולהשפעותיו על ישראל, ממשלת ישראל לא קבעה תוכנית פעולה, לא קבעה יעדים כמותיים ולא לוחות זמנים להשגתם".
לדבריה, המדינה אמנם קיבלה מספר החלטות לאמץ אסטרטגיה של פיתוח בר-קיימא, חסכון באנרגיה ומים, וקידום מקורות אנרגיה חלופיים, אך תהליך קבלת ההחלטות לגבי תחנת הכוח הפחמית סותר את המגמות האלה.
מהדו"ח עולה, שעל אף שהתקבלו מספר החלטות ממשלה שתורמות למאמץ להפחתת הפליטות, הרי שבמשרדים השונים מתקבלות גם כאלה שמזיקות לו, ואפילו ההחלטות שהתקבלו בנושא אינן
בין הדוגמאות לאי יישומן של החלטות הממשלה, מפורטת גניזת תוכנית האב למשק האנרגיה, על אף ההחלטה מינואר 2001 על הפחתת פליטות גזי החממה והחלטת הממשלה ממאי 2003 לאימוץ אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא.
דוגמה נוספת היא החלטת הממשלה מנובמבר 2002, שקובעת יעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתפתחות, לפיה עד 2008 יוקצו בממוצע 17 מיליון שקלים בשנה, אך בתקציב 2008 מיועדים לנושא זה 900,000 שקלים בלבד. החלטה על צמצום זיהום האוויר משנת 2007, שכוללת 12 סעיפים לשיפור איכות האוויר, לא מקבלת ביטוי תקציבי בשנת 2008.
ראש עיריית אשקלוןרוני מהצריקבע, שבניית תחנת הכוח המזהמת תהפוך את אשקלון, שנמצאת בטווח הקסאמים, למרכז התשתיות האסטרטגיות של ישראל, על כל המשמעויות הביטחוניות הכרוכות בכך. לדבריו, "דו"ח וינוגרד" הבא יעסוק בדרך בה המדינה הופכת את הדרום לפח התשתיות הלאומי.
עוד התריע מהצרי: "תוצרי בערת הפחם גורמים לעלייה של ממש בתחלואה ובתמותה ממחלות כגון אסטמה, ברונכיטיס וסרטן. מחקרים מצאו עלייה מסיבית בתחלואת תינוקות מאז הפעלת התחנה הראשונה באשקלון וירידה בתפקודי הריאה של ילדים באזור חדרה ואשקלון".
אלון שוסטר מהמועצה האזורית חוף אשקלון ודרור שור מהמועצה האזורית באר טוביה, שתי מועצות שיושפעו מהזיהום של התחנה, חיזקו את דבריו של ראש העיר מהצרי.
ד"ר שחר דולב מהפורום הישראלי לאנרגיה ציין, כי עלות הקמת התחנה צפויה לעמוד על 2.2 מיליארד דולר. לסכום זה יש להוסיף, על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, גם עלויות חיצוניות כגון ההשלכות הבריאותיות של זיהום האוויר, שמסתכמות ב- 192 מיליון דולר בשנה, וכן קיזוז של פליטות גזי חממה שתיצור התחנה, שיעלו עוד 200-650 מיליון דולר בשנה.
השקעה אדירה זו עונה לדבריו, רק על שיאי צריכה שלא נמשכים יותר מ-100 שעות בשנה. "ניתן לבצע התייעלות אנרגטית שתחסוך את תפוקת האנרגיה של התחנה הפחמית בעלויות נמוכות יותר ובזמן קצר יותר", טען ד"ר דולב.
"יש להתייחס לתפוקה הנחסכת כאל תחנת כוח וירטואלית", הוא הוסיף והדגים, כי החלפת מוצרי חשמל במוצרים יעילים יותר מבחינת ניצול אנרגטי, יכולה לחסוך 488 מיליוני קוט"ש בשנה למשק, שהם כ-11% מתפוקת התחנה הפחמית. המשמעות: בתוך תשע שנים לא יהיה צורך כלל בהקמת התחנה הפחמית.
מנכ"ל "מגמה ירוקה" גיל יעקב", הציג נייר עמדה נגד הקמת התחנה הפחמית, בו הודגמו ההשפעות והנזקים הכלכליים, הבריאותיים והסביבתיים הכבדים, שצפויים מהקמת תחנת הכוח לעמדתם של כל גורמי המקצוע הרלוונטיים. ומעבר ל''מה לא'', הוצג גם ''מה כן'': חלופות כגון מעבר לדלקים נקיים יותר- גז טבעי, שיפור הטכנולוגיה, שימור אנרגיה ושימוש באנרגיות מתחדשות כשמש ורוח.
יעקב ציין כי ארגוני הסביבה תובעים מהממשלה להעביר את הדיון בהקמת תחנת הכוח הפחמית אל המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
כן הוא קרא להורות על בחינה מחדש של כדאיותשל התחנה ולהכין תוכנית אב למשק האנרגיה, שתיקח בחשבון את העלויות הסביבתיות המלאות של שימוש במקורות אנרגיה מזהמים ואת חלקה של ישראל בהתגייסות העולמית למאבק בהתחממות הגלובאלית.
עוד הוא קרא לשר התשתיות לנהל את משק האנרגיה כראוי ולא להניח לגורמים אינטרסנטיים לנהל אותו במקומו. "על הממשלה להשקיע את הסכום שיועד לתחנה הפחמית בפיתוח אנרגיה ממקורות נקיים ובהתייעלות אנרגטית במשק החשמל.
''הפוטנציאל של ניצול אנרגיות מתחדשות בארץ הוא גדול והגיע הזמן לנצל אותו במקום לפגוע בבריאות הציבור על ידי שימוש בפחם".
דובר עמותת אדם טבע ודין אביעד אורן ציין, שאין זה מתקבל על הדעת שהחלטה כה מרכזית מתקבלת בלי שעורכים מחקר בריאותי מקיף, שיבחן לעומק את ההשלכות הצפויות לבריאותם של תושבי האזור.
מחוות דעת אותה הציג ושהכין ד"ר אריה ואנגר מהמחלקה המדעית באדם טבע ודין עולה, שהקמת התחנה תעלה את פליטת גז החממה פחמן דו חמצני ב- 10.5%, בניגוד מוחלט למגמה העולמית, שרואה בהתחממות הגלובאלית את הבעיה הסביבתית הדחופה והחשובה ביותר בסדר היום העולמי.
עוד עולה מחוות הדעת, שהתחנה צפויה לפלוט מזהמים נוספים ומסוכנים ביותר דוגמת כספית, תחמוצות חנקן, חלקיקים וגופרית דו-חמצנית, שיזהמו את האוויר וזיהום אויר ויפגעו בבריאות התושבים המתגוררים ברדיוס גדול ממיקום התחנה.
בין השאר מודגם, כי הכספית פוגעת במערכת העצבים, בהתפתחות המוח ומערכת העצבים בעוברים וילדים וגורמת לפגיעה באינטליגנציה, בזיכרון, בכישורים הקוגניטיביים, ביכולת המוטורית, ועוד.
החשיפה לכספית מתרחשת גם דרך שרשרת המזון, לאחר שהיא שוקעת ומצטברת בקרקע או במים, ולאחר מכן בגידולים חקלאיים, בחיות המשק ובדגה.
עוד מוסיפים בארגון, כי משום שלכספית אין תקן סביבה ישראלי ואין ניטור שלה על ידי הרשויות המוסמכות, הרי שהתמונה העולה באשר למזהם זה מדאיגה ביותר.
כן מפורט, שגם תסקיר ההשפעה על הסביבה לפרויקט D שנערך והוגש על ידי חברת החשמל, מצביע על הגדלה מדאיגה של ריכוזי מזהמים בסביבה, ביחס לתקן הקבוע להם בדין, אבל מתייחס לזה בביטול, כאל תוספת קטנה ושולית לזיהום האוויר.
בארגון מוחים על זה וקובעים שמדובר בתוספת זיהום אויר שעשויה לגרור נזקים חמורים לכל המרחב ולהשפיע על אוכלוסייה גדולה.
"חוסר האחריות זועק לשמיים דווקא משום שהזיהום במקרה שלפנינו מיותר, כולו או חלקו. קידום נושא החיסכון באנרגיה וניהול צד עם קידום ייצור אנרגיה באמצעות אנרגיות חלופיות היה חוסך את כל הפליטות האלה, והוא צריך להיות החלופה המועדפת", קובעים בארגון.
"הקמת תחנת הכוח הפחמית הינה איוולת ממדרגה ראשונה" מסכמת מנכ"ל אדם טבע ודין עו"ד ציפי איסר-איציק.
"עוד לא יבשה הדיו מועידת באלי ואמירותיהם של בכירי מקבלי ההחלטות על הרתמות למען המלחמה בהתחממות הגלובלית מהדהדות באוזנינו, והנה אנו עומדים בפתחו של מפגע סביבתי נוסף שיהיה בכייה לדורות. אנו מצפים מהוועדה לדחות את הפרויקט ולבחון חלופות המיטיבות עם הסביבה ועם בריאות התושבים".
עמדת המשרד להגנת הסביבה כפי שתוצר מחר בדיון הינה כי ניתן לאשר תוכנית להקמת תחנת כח פחמית במיקום המוצע לאחר ביצוע התנאים הבאים:
התוכנית שתוגש תהיה לתחנת כח פחמית, בעלת טכנולוגיה שוות ערך לביצועים הסביבתיים של תחנת כח הפועלת על גז טבעי, כגון טכנולוגיית IGCC.
נקיטת צעדים ברורים ואפקטיביים על ידי הממשלה להשגת יעד של צמצום 20% מצריכת החשמל על ידי קידום מדיניות אגרסיבית לשינוי דפוסי צריכת החשמל והובלה להתייעלות אנרגטית (כגון ייקור החשמל בשעות שיא, מיסוי נורות ליבון והפחתת מיסוי על נורות PL וכיוצ"ב).
בחינה וקידום של הפקת אנרגיה מחומרי גלם וטכנולוגיות אחרות וחדשניות שפגיעתן בסביבה פחותה (כגון תחנות סולריות, אגירה שאובה וכיוצ"ב).
הגשת תוכנית להקמת טרמינל LNG לאישור המועצה הארצית.
תנאים להקמה:
מימוש בפועל של לפחות MW 1,200 מהתחנות שנמצאות במלאי התכנוני (בנוסף לתוכניות שנמצאות בתוכנית הפיתוח של משרד התשתיות הלאומיות) ומיצוי הפוטנציאל האנרגטי בתחנות קיימות על ידי תגבור (Repowering).
צמצום בפועל של 20% מצריכת החשמל במדינה עד שנת היעד 2020 בהתאם לתוכנית העבודה של משרד התשתיות הלאומיות.
לחתימה על העצומהלמניעת הקמת התחנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
