''רוצה לנשום אוויר נקי גם בגיל 50''
איתי גולן, ילד בן 13, גנב את ההצגה בדיון הציבורי שמתקיים בשעות אלה בעניין תחנת הכח הפחמית באשקלון. ''אתם, המבוגרים, אחראים על החיים שלנו. אל תשאירו אחריכם עולם שלא נוכל לחיות בו''
מחוץ לאולם הדיון התגודדו מאות רבים של אנשים: תושבי העיר, בני נוער, נציגי ציבור ופעילי ארגוני הסביבה, אשר הגיעו לקחת חלק בדיון הציבורי אך התאכזבו מפני הדברים והמניעה שלהם להיכנס לדיון שאמור לדון בעתידם שלהם.
הות"ל החליטה לסגור את הדיון לתקשורת. ''מעשה זה נועד להרחיק את הציבור מהליך קבלת ההחלטות, אומרים ב''אדם, טבע ודין'. ''אנו רואים בחומרה ניסיון זה ונמשיך לפעול למען זכותו של הציבור לדעת''.
ומי שדווקא כן הצליח לנאום בתוך האולם, הוא איתי גולן, ילד אשקלוני בן 13 מול חברי הוועדה.
"אני מייצג כאן את הילדים והנוער באשקלון, אבל אני מדבר גם בשמם של יותר ממיליון ילדים ונוער שחיים בישראל, אמר הילד האמיץ מאשקלון. ''כשנגדל נאלץ להתמודד עם מחיר הזיהום שלכם. נחיה בעולם שאתם לא הייתם רוצים להיוולד לתוכו.
''אתם, המבוגרים, תמיד מבקשים מאתנו לעשות את שיעורי הבית שלנו. אבל האם אתם עשיתם את שלכם? אנחנו, הילדים, מוכנים לחסוך בשעות מזגנים בכיתות שלנו. אנחנו מוכנים לקרוא לאור מנורות חסכוניות באנרגיה, מוכנים ללכת ברחובות שבהם לא מאירים שלטי חוצות וטלוויזיות מיותרות''.
''אנחנו מוכנים להיות השגרירים בכל בית ובית של השינוי הנדרש. אנחנו רוצים לקחת אחריות על החיים שלנו. האם גם אתם מוכנים לכך? ''
התחנה הפחמית באשקלון היא סמל לאיזה סוג עולם הדור שלכם, דור המנהיגים ומקבלי ההחלטות, משאיר לדורות שלנו: לילדים שלנו, לנכדים שלכם''.
''אני, איתי מאשקלון, בן 13, רוצה לנשום אויר נקי גם כשאהיה בן 50. אני רוצה להישאר באשקלון ולא לברוח ממנה בגלל שהים יציף אותה, רוצה שילדי ימשיכו לחיות כאן באשקלון והסביבה.
''זו לא בקשה כל כך גדולה. אבל היא תלויה בהחלטה שלכם, ובהחלטות אחרות שאתם, המבוגרים, לוקחים על החיים שלנו''.
''אנחנו הילדים, דורשים מכם שלא להקים תחנה נוספת באשקלון, ולא באף מקום אחר. זה יהיה הדבר הגדול ביותר שתוכלו לעשות למעננו, הילדים''.
נאומו המרגש הסתיים בבקשה: ''אל תשאירו אחריכם עולם שלא נוכל לחיות בו. תאמרו לא לתחנה הפחמית''.
יו"ר מטה המאבק, ראש עיריית אשקלון רוני מהצרי אמר בדיון: "בריאות התושבים חייבת לעמוד בראש כל השיקולים להקמת תחנת כוח, גם אם מדובר בעלות כספית גבוהה יותר.
''לצערי הרשלנות בניהול משק החמשל הביאה לדיונים חפוזים ולתהליך קבלת החלטות תחת לחץ- כך לא מנהלים מדינה".
כאקט של מחאה, הן על דחיקת הציבור אל מחוץ לדיון (הציבורי) והן על הקמת תחנת הכוח עצמה, עומדים בחוץ פעילי מגמה ירוקה בשיתוף עם ארגון Greenpeace ועיריית אשקלון ועורכים מייצג של ''בית חולים'': נערים ונערות המחופשים ומאופרים לחולים עם בלוני חמצן ומסכות שימחישו את הנזק הבריאותי הכבד שנגרם מתחנה פחמית.
"אנחנו לא נוותר. אנחנו לא
"מה שקורה כאן היום אינו דיון ציבורי אמיתי, זהו עלה תאנה עבור וועדה שנראה כי תקינות התנהלותה מוטלת בספק. גרינפיס לא לבד במאבק הזה.
''אנחנו מטה מאבק מגובש הכולל את כל ראשי המועצות באזור: ראש עיריית אשקלון, ראש עיריית קרית גת, ראש מועצת שער הנגב, ראש מועצת באר טוביה, מועצת לכיש, מגמה ירוקה, אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, שתי"ל, איגוד ערים לאיכות הסביבה, מועצת הנוער של אשקלון, חיים וסביבה ועוד''.
"האלטרנטיבות קיימות ומשגשגות. אנחנו מוכיחים פעם אחר פעם את יעילותה של תחנת כוח סולארית, שומעים את שר התשתיות מבטיח, מתגאה ומשבח את הטכנולוגיה הסולארית אך בפועל מעכב את התחנה הסולארית מסיבה לא ברורה.
''רק חברת החשמל לבדה מכתיבה את האינטרסים שלה בתחום האנרגיה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות. אנחנו פה היום כדי להוכיח לחברי הוועדה כי לא ניתן לכך לקרות".
יונתן נריסנה, רכז קמפיין "פרויקט-D " במגמה ירוקה מוסר כי "דיון זה הוא עניין ציבורי ממעלה ראשונה, כאשר האחראים לדבר מנסים להצניע את התהליך מול הציבור, ולא מאפשרים את כניסת התקשורת לאירוע.
''אנו קוראים לשר התשתיות פואד בן-אליעזר וממשלת ישראל לגלות אחריות ולמנוע את האסון הסביבתי והבריאותי הגלום בהקמתה של תחנה פחמית".
''מגמה ירוקה קוראת לעצור את בניית התחנה הפחמית כל עוד לא התקבלה תוכנית אב למשק האנרגיה ולא נשקלו כל האלטרנטיבות האפשריות המוצעות, אשר יש בכוחן להשיג אותן תוצאות ללא הפגיעה בבריאות תושבי אשקלון והסביבה".
במטה המאבק נגד התחנה הפחמית באשקלון מנסים להבין מדוע לא אושרה כניסה של כלי התקשרות, ומדוע ההרשמה פורסמה רק בדואר אלקטרוני פנימי ולא בצורה פומבית.
ההרשמה לדיון נסגרה כעבור יומיים מרגע ההודעה ודבר אחרון אך לא פחות חשוב (ולהיפך): רוב דוברי הדיון יהיו נציגי הוועדה וחברת החשמל. למרות שלא תינתן להם האפשרות להיכנס לדיון הם ישמעו את קולם מבחוץ וידרשו מחברי הוועדה לדחות על הסף את הכוונה להקים עוד תחנה פחמית באשקלון.
מטה המאבק כולל את: ראש עיריית אשקלון, ראש עיריית קרית גת, ראש מועצת שער הנגב, ראש מועצת באר טוביה, מועצת לכיש, גרינפיס, מגמה ירוקה, אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע, שתי"ל, איגוד ערים לאיכות הסביבה, מועצת הנוער של אשקלון, חיים וסביבה ועוד.
אתמול ערכו הארגונים הירוקים מסיבת עיתונאים בסימן ההתנגדות הציבורית להקמת התחנה לקראת אותו שימוע.
קואליציית ארגוני סביבה למען פיתוח בר-קיימא בישראל הציגו אתמול את הדו"ח הסביבתי החדש, "דרכים לקיימות".
הדו"ח, שמנתח את החלטות הממשלה אל מול הצורך והמחויבות בהפחתת גזי החממה ובוחן את מידת יישומן, מעלה ממצאים חמורים, לפיהם אין כל מדיניות או תוכנית אסטרטגיה ממשלתית למניעת פליטת גזי חממה, זאת על אף שהממשלה אישררה לפני שנתיים את אמנת קיוטו.
נראה כי על אף שהתקבלו מספר החלטות ממשלה שתורמות למאמץ להפחתת הפליטות, הרי שבמשרדים השונים מתקבלות גם כאלה שמזיקות לו, ואפילו ההחלטות שהתקבלו בנושא אינן מיושמות ומסרות את התקציב שיאפשר לקדמן.
לדברי הכלכלנית הסביבתית, נגה לבציון-נדן, מחברת דו"ח "דרכים לקיימות'': "בכל הקשור למשבר האקלים ולהשפעותיו על ישראל, ממשלת ישראל לא קבעה תוכנית פעולה, לא קבעה יעדים כמותיים ולא לוחות זמנים להשגתם".
לדבריה, המדינה אמנם קיבלה מספר החלטות לאמץ אסטרטגיה של פיתוח בר-קיימא, חסכון באנרגיה ומים, וקידום מקורות אנרגיה חלופיים, אך תהליך קבלת ההחלטות לגבי תחנת הכוח הפחמית סותר את המגמות האלה.
בין הדוגמאות לאי יישומן של החלטות הממשלה, מפורטת גניזת תוכנית האב למשק האנרגיה, על אף ההחלטה מינואר 2001 על הפחתת פליטות גזי החממה והחלטת הממשלה ממאי 2003 לאימוץ אסטרטגיה לפיתוח בר קיימא.
דוגמה נוספת היא החלטת הממשלה מנובמבר 2002, שקובעת יעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתפתחות, לפיה עד 2008 יוקצו בממוצע 17 מיליון שקלים בשנה, אך בתקציב 2008 מיועדים לנושא זה 900,000 שקלים בלבד.
החלטה על צמצום זיהום האוויר משנת 2007, שכוללת 12 סעיפים לשיפור איכות האוויר, לא מקבלת ביטוי תקציבי בשנת 2008.
ראש עיריית אשקלון רוני מהצרי קבע, שבניית תחנת הכוח המזהמת תהפוך את אשקלון, שנמצאת בטווח הקסאמים, למרכז התשתיות האסטרטגיות של ישראל, על כל המשמעויות הביטחוניות הכרוכות בכך.
לדבריו, "דו"ח וינוגרד" הבא יעסוק בדרך בה המדינה הופכת את הדרום לפח התשתיות הלאומי.
עוד הוא מתריע, כי "תוצרי בערת הפחם גורמים לעלייה של ממש בתחלואה ובתמותה ממחלות כגון אסטמה, ברונכיטיס וסרטן.
מחקרים מצאו עלייה מסיבית בתחלואת תינוקות מאז הפעלת התחנה הראשונה באשקלון וירידה בתפקודי הריאה של ילדים באזור חדרה ואשקלון".
ד"ר שחר דולב מהפורום הישראלי לאנרגיה ציין, כי עלות הקמתהתחנה צפויה לעמוד על 2.2 מיליארד דולר. לסכום זה יש להוסיף, על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, גם עלויות חיצוניות כגון ההשלכות הבריאותיות של זיהום האוויר, שמסתכמות ב- 192 מיליון דולר בשנה, וכן קיזוז של פליטות גזי חממה שתיצור התחנה, שיעלו עוד 200-650 מיליון דולר בשנה.
השקעה אדירה זו עונה לדבריו, רק על שיאי צריכה שלא נמשכים יותר מ-100 שעות בשנה. "ניתן לבצע התייעלות אנרגטית שתחסוך את תפוקת האנרגיה של התחנה הפחמית בעלויות נמוכות יותר ובזמן קצר יותר", טען ד"ר דולב.
"יש להתייחס לתפוקה הנחסכת כאל תחנת כוח וירטואלית", הוא הוסיף והדגים, כי החלפת מוצרי חשמל במוצרים יעילים יותר מבחינת ניצול אנרגטי, יכולה לחסוך 488 מיליוני קוט"ש בשנה למשק, שהם כ-11% מתפוקת התחנה הפחמית. המשמעות: בתוך תשע שנים לא יהיה צורך כלל בהקמת התחנה הפחמית.
לחתימה על העצומהלמניעת הקמת תחנת הכח הפחמית.
נא להמתין לטעינת התגובות
