כשברק סקייווקר פגש את הנסיכה הילארי
סדרת האנימציה "המירוץ לבית הלבן" עוקבת בהומור מושחז אחרי המועמדים בבחירות בארה"ב. לסיפור ההצלחה אחראי מנכ"ל קשת לשעבר, אורי שנער
רק לכאורה, משום שהמירוץ לבחירות מאיים לייצר גם סצינות כאלה, כמו הראיון שהעניקה קלינטון לאחרונה לדוגמנית העל טיירה בנקס, כמה ימים אחרי ניצחונה בפריימריז בניו-המפשיר, ובו השיבה מה תוכנית הריאליטי האהובה עליה ומה היא מעדיפה: ריקוד או שירה.
אורי שנער, מנכ"ל אניבום והמוח מאחורי סדרת האנימציה שעלתה החודש לאינטרנט, רואה קשר ישיר בין הדרך שבה מתנהלים הקמפיינים של המועמדים לנשיאות, לבין הידבקות הקהל האמריקני למסך הטלוויזיה ולתחרויות בשידור ישיר, והקשר הזה, לדבריו, אינו מחמיא לפוליטיקה האמריקנית. סדרת האנימציה שאותה יצר עם יהודה ורצל - אחד מהיוצרים של סדרת האנימציה הטובה בכל הזמנים "משפחת סימפסון" - היא חדה ונוקבת ומעבר להיותה פרודיה על תוכניות הריאליטי, היא מפשיטה את נפשם של המועמדים בשידור אנימטורי ישיר.
- הסרטון באדיבות אניבום
כל פרק בסדרה נפתח כאילו מדובר בתוכנית המתח "24" עם הגיבור ג'ק באוור (בכיכובו של קיפר סאתרלנד), והוא מלווה את המועמדים בהרפתקאות בחלל סטייל "מלחמת הכוכבים", בניסיון להשיג את הנשיאות של "ארץ עוץ" עד לפרק המותח של "הישרדות", שבו מתמודדים קלינטון, אובמה ומקיין: מי מהם יישא נאום בחירות מתיש במשך הזמן הארוך ביותר, כשהוא צריך לשמור על שיווי משקל בעומדו על בול עץ באמצע היום. (באנגלית זה גם כפל לשון: שכן Stump הוא בול עץ וגם כינויו של נאום בחירות, שעליו חוזרים אינספור פעמים).
בפרק התשיעי והאחרון, בינתיים, שנכתב לפני "יום שלישי הגדול", המועמדים בורחים מהאי של "הישרדות" בספינת הטיטניק, אך במקום שהספינה תעלה על שרטון ותפיל
"האמריקנים אוהבים מאוד לבחור בתחרויות", מסביר אורי שנער, "35 מיליון איש מצביעים במהלך שידור של 'אמריקן איידול', והם מתרגשים נורא מהתחרות עצמה ומזהות הכוכב הבא. אבל השאלה מי יהיה המנהיג של העולם החופשי מרגשת אותם פחות. הם לא משתתפים בשיעור רב בבחירות, ולא יודעים הרבה על המועמדים. הם יודעים יותר על תחרויות של 'הישרדות' מאשר על מה שקורה בבית הלבן, וחשבנו שיהיה מצחיק וכיפי לחבר את שני הדברים הללו, לקחת את הבחירות של הריאילטי, שהן בחירות לטלוויזיה, ולעשות על זה פרודיה. כי בסך הכל הבחירות הן סוג של בידור".
שנער מוצא קווי דמיון רבים בין התפאורה של תוכניות בטלוויזיה לבין מה שעושים המועמדים בשטח. "פוליטיקאים בעידן המודרני משחקים את המשחק של התקשורת", הוא מסביר. "האלמנטים של הריאליטי נמצאים באירועי בחירות. המסחור, הדגלים שמסודרים מאחורי המועמד, בכל פעם שמצלמים אותם הם דואגים שיעמדו מאחוריהם הסטטיסטים הנכונים לצילום, ואפילו את הנאומים כותבים להם בסאונד-בייטס, שיתאימו לטלוויזיה. כל האירועי הבחירות האלה מתוכננים בקפידה למדיום של הטלוויזיה, וגם כמות הכסף שנשפכת שם דומה לתוכניות".
הפרקים של הסדרה הועלו בכל אחד מאתרי הווידאו ואנימציה בולטים (יוטיוב, ג'יב ג'אב ועוד), וכל מי שדובר אנגלית ועקב מעט אחר הפוליטיקה האמריקנית בחודשים האחרונים, נהנה מהשנינות ומהעוקצניות שבהם. וכמובן, אם ממתינים עד סוף הפרק נחשף החלק המעניין לא פחות: חלק נכבד מהיוצרים - של סדרה שכולה פוליטיקה זרה - הם ישראלים.
על כתיבת התסריט המתוחכם ניצח כותב אמריקני ידוע, גייב אבלסון, שחיבר במשך ארבע שנים וחצי את המונולוגים לפתיחת תוכנית הלילה של דיוויד לטרמן, וכן השתתף בתוכניות של ג'יי לנו וקרייג קילבורן. את הסדרה עיצב סטודיו פאט קט הישראלי, שבראשו עומדים שני יוצרים ישראלים בוגרי בצלאל, אלון בארודה ויונתן קצמן.
בכל פרקי האנימציה של "המירוץ לבית הלבן" מבית אניבום יהיה אפשר לצפות ב-nrg מעריב ובכל פעם שייכתב פרק חדש-מעתה ועד לבחירות בנובמבר -2008 הוא יופיע באתר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם