הוקוס פוקוס
דורון כהן טוען שאם יש לנתניהו נוסחת קסמים להפסקת ירי הקסאמים, עליו לשתף את אולמרט
פרופיל בנימין נתניהו, אהוד אולמרט
בהשתמשו במנטרות ריקות מתוכן, שאבד עליהן הכלח כבר במאה הקודמת, נתניהו לא רק מרחיק מצביעים חדשים שמחפשים באמת ובתמים אלטרנטיבה לאולמרט, אלא גם מעליב את האינטליגנציה של בוחריו המושבעים. כי אם יש לו, לקוסם, את נוסחת הפלא להפסקת ירי הקסאמים על שדרות, ישאל האזרח הפשוט וההדיוט, מדוע שיחכה עד לבחירות הבאות? למה שיסבלו אזרחי מדינת ישראל שנתיים נוספות, וימשיכו למנות את מתיהם ולספור את פצועיהם.
הרי ביבי פטריוט, סבלם של תושבי עוטף עזה מדיר שינה מעיניו, אחרת לא היה קופץ ביוזמתו לבקרם ולעודדם ברגעים כה קשים. אז למה שלא יעשה עבורם את המינימום ההכרחי: ייגש כבר מחר ללשכתו של אולמרט, ידפוק על דלתו, יעניק לו את המרשם המנצח, יזכה למחיאות כפיים סוערות מהציבור, ויגדיל באופן משמעותי את אחוז תומכיו בסקרים. את מי הוא מעניש כאן בעצם, את אולמרט, או את ילדי הנגב?
ממש כמו זאטוט
בהתבטאויות כגון אלה רומס נתניהו, במו פיו, את חלום חייו לחזור להגה השלטון. מי ששואף להיות מנהיג לגיטימי, מצטייר כזאטוט שמספר לחבר'ה בשכונה שאבא קנה לו כדור חדש, אך לא יביא אותו למגרש המשחקים עד שהחבר'ה לא יבחרו בו פה אחד לקפטן. חמור מכך: הוא מבזבז ברשלנות פושעת את כל האשראי שהציבור נותן לו בסקרים, והופך את עצמו לבדיחה פוליטית לא רלוונטית. ואם ביבי לא מאמין, מוטב שנזכיר לו את יעקב מרידור.
מרידור, קשה לשכוח, ניסה להבטיח את ניצחון הליכוד בבחירות 1981, כשהצהיר ערב ההליכה לקלפי כי בידיו המצאת אנרגיה גאונית שבזכותה ניתן יהיה להאיר את רמת-גן כולה בכוח הדרוש להדלקתה של נורת חשמל אחת. הייתי אז נער רך בשנים, עם תודעה פוליטית בוסרית, אבל לא יכולתי שלא לשאול את עצמי, מה הקשר בין החידוש
סופה העצוב של המצאת מרידור ידוע. היא תיזכר כאחד הבלופים הגדולים ביותר בתולדות הפוליטיקה הישראלית. בדיוק כמו ההצהרה האחרונה של נתניהו, כאילו לממשלה שבראשותו תהיה את נוסחת ההוקוס-פוקוס להדביר את ירי הקסאמים. נורה אחת, מתוחכמת ככל שתהיה, לא תאיר את ר"ג, ופעולה אחת, נועזת ככל שתהיה, לא תדביר את החמאס. אם נתניהו לא למד כלום ממלחמת לבנון השנייה, אז עדיף לנו להישאר עם אולמרט. הוא, עושה רושם, לפחות הפנים את הלקחים.