המבוקש מספר 1
עימאד מורנייה תכנן וביצע עשרות אירועי טרור ברחבי העולם, וניצח על הקשר בין חיזבאללה לאיראן
- סופו של רב-המחבלים: עימאד מורנייה חוסל בדמשק
מורנייה נולד ב-7 בדצמבר 1962 בכפר טייר דיבה בדרום לבנון ואביו היה סוחר ירקות. את דרכו בארגוני הטרור החל ב-1976, דווקא בכוח 17 של ארגון פת"ח. הוא שימש כצלף ובתקפות מלחמת האזרחים הוא ירה למוות בנוצרים באזור "הקו הירוק" בביירות.
לאחר הקמת חיזבאללה ב-1982 הצטרף מורנייה לארגון ושימש כשומר ראשו של המנהיג הרוחני, מוחמד חוסיין פדאללה. בתוך זמן קצר עלה כוכבו של מורנייה והוא התקדם עד לתפקיד מפקד המבצעים.
הפיגוע הגדול הראשון שמיוחס למורנייה היה ב-18 באפריל 1983 כשמחבל מתאבד פוצץ מכונית בשגרירות ארה"ב בביירות. חלק מהבניין קרס ו-63 בני אדם נהרגו, בהם גם בכירים בסוכנות הביון האמריקנית.
באוקטובר 1983 פוצצו מחבלים מתאבדים שתי משאיות תופת במטה הכוח הרב-לאומי בביירות. הבניינים קרסו ומאות בני אדם נקברו מתחת להריסות. בסופו של דבר הגיע מספר ההרוגים ל-241 אמריקנים, מרביתם נחתים, ו-58 צרפתים. זו היתה ההתקפה הקשה ביותר על כוחות אמריקנים מאז מלחמת העולם השנייה. שנה לאחר מכן הותקף בניין נוסף של שגרירות ארה"ב בלבנון.
ב-14 ביוני 1985 היה מורנייה ככל הנראה בין ארבעת חוטפי טיסת טי-וו-איי, שהיתה בדרכה מאתונה לרומא. החוטפים הכריחו את הצוות לנחות בביירות, לאחר מכן טסו לאלג'יר, שבו לביירות, טסו חזרה לאלג'יר ולבסוף נחתו בביירות.
במהלך הנחיתה השנייה בלבנון הרגו החוטפים חייל נחתים שהיה על המטוס. החוטפים דרשו שחרור של כל השיעים הכלואים בישראל ושל חברי חיזבאללה שכלואים בכוויית. במהלך 17 ימי החטיפה שוחררו מרבית בני הערובה, כאשר 40 האחרונים נותרו בשבי עד ה-30 ביוני. רק
מורנייה גם נחשב למי שעמד מאחורי שרשרת חטיפות הזרים בביירות במהלך שנות השמונים, בהם טרי וייט וטרי אנדרסון. חטוף נוסף היה הקולונל האמריקני ויליאם באקלי שנרצח על ידי חוטפיו.
יש הערכות שמורנייה עמד גם מאחורי הפיגוע במגדלי חובאר בסעודיה ב-25 ביוני 1996. משאית דלק התפוצצה במתחם, שבו התגוררו גם חיילים של חיל האוויר האמריקני. 19 אמריקנים וסעודי אחד נהרגו ויותר מ-300 נפצעו.
אולם למרות שמרבית פיגועיו הראשונים של מורנייה כוונו נגד מטרות אמריקניות ומערביות, ישראל היתה יעד מרכזי לפעולותיו של איש הטרור של חיזבאללה. ב-17 במרס 1992 התפוצצה מכונית תופת ליד שגרירות ישראל בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. 29 בני אדם נהרגו ויותר מ-200 נפצעו. הפיגוע בוצע כנקמה על חיסולו של מזכ"ל חיזבאללה, עבאס מוסאווי, על ידי ישראל כחודש לפני כן.
בואנוס איירס היתה יעד לפיגוע נוסף, הפעם נגד בניין הקהילה היהודית בעיר ב-18 ביולי 1994. מחבל מתאבד פוצץ מכונית ליד הבניין וגרם להתמוטטותו. 85 בני אדם נהרגו בפיגוע. הפעם היה הפיגוע נקמה על הפצצת מחנה האימונים של חיזבאללה בבקעת הלבנון.
חוקר ארגנטיני מיוחד פתח בחקירת שני הפיגועים והצביע על איראן ועל חיזבאללה כאחראים. הדבר הביא להורדת דרג היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. למרות זאת, לא הורשע אף אדם בפיגועים והשופט החוקר אף הודח מתפקידו.
מורנייה עמד גם מאחורי תכנון חטיפתם של שלושת חיילי צה"ל – בני אברהם, עדי אביטן ועומר סוועד – שנחטפו ונהרגו בהר דב באוקטובר 2000. הוא גם היה אחראי לפעולת החטיפה של אלחנן טננבוים, שפותה להגיע למדינה במפרץ הפרסי ומשם נחטף על ידי פעילי חיזבאללה ללבנון.
מורנייה נחשב לאיש הקשר הבכיר של חיזבאללה עם איראן ואת מרבית זמנו הוא מעביר בטהרן, תחת אבטחה של שירותי הביטחון האיראניים מחשש שינסו לפגוע בו. על פי החשד, את מרבית פיגועי הטרור שלהם הוא אחראי, ביצע מורנייה בסיוע האיראנים. כך למשל עזרה שגרירות איראן בארגנטינה לאנשי חיזבאללה בביצוע הפיגועים נגד שגרירות ישראל ונגד בניין הקהילה היהודית.
למורנייה יוחסו קשרים גם עם ארגון אל-קאעידה. עלי מוחמד, פעיל בכיר באל-קאעידה, שהואשם במעורבות בפיגועי השגרירויות האמריקניות באפריקה, מסר בעדותו כי באמצע שנות התשעים הוא הפגיש בסודן בין מורנייה לבין מנהיג אל-קאעידה, אוסמה בן-לאדן, וכי מורנייה הסכים לאמן את אנשי אל-קאעידה. עדויות נוספות טוענות כי מורנייה סייע לבכירים באל-קאעידה למצוא מקלט באיראן לאחר פלישת כוחות ארה"ב לאפגניסטן בעקבות הפיגועים במגדלי התאומים בספטמבר 2001.
מורנייה היה מעורב גם בזירה הפלשתינית, בעיקר לאור עברו כאיש כוח 17 של ארגון פת"ח של יאסר ערפאת. ככל הנראה, מורנייה הוא שעמד מאחורי ניסיון הברחת אוניית הנשק "קארין איי" בתחילת 2002. האונייה יצאה מנמל באיראן בדרכה להבריח נשק מתקדם, כולל קטיושות, לשטחי הרשות הפלשתינית. כוחות מיוחדים של צה"ל השתלטו על האונייה ותפסו את הנשק. אנשיו של מורנייה גם יצרו קשרים עם הארגונים הפלשתיניים – חמאס, ג'יהאד איסלאמי וחללי אל-אקצה – במטרה להגביר את הפיגועים בשטח ישראל.
פעילותו רבת השנים של מורנייה הפכה אותו למבוקש בכיר ביותר בארה"ב ובישראל, שאף ניסו לחסל אותו כמה פעמים או לתפוס אותו, אך ללא הצלחה. בעקבות זאת מקפיד מורנייה להסתיר את זהותו ולא להסתובב ללא אבטחה כבדה.
כבר ב-1986 סיכלה צרפת ניסיון אמריקני ללכוד את מורנייה על אדמת צרפת. ב-1994 נהרג אחיו של מורנייה, פואד, בפיצוץ של מכונית תופת, בביירות. לפי הערכות, היה מדובר בניסיון של סוכנים מטעם ישראל לחסל את מורנייה עצמו. הסוכנים נעצרו בהמשך. אח נוסף של מורנייה, ג'יהאד, נהרג ב-1985 בעת ניסיון לחסל את המנהיג הרוחני פדאללה.
ב-1995 קיבל המודיעין האמריקני מידע כי מורנייה נמצא על מטוס שאמור לנחות בסעודיה. אולם השלטונות הסעודיים סירבו לאפשר למטוס לנחות ומורנייה הצליח להתחמק מהמעצר.
שנה לאחר מכן, ביולי 1996, התקבל מידע כי מורנייה נמצא על אונייה במפרץ הפרסי. כוחות אמריקניים גדולים של קומנדו ימי, נחתים וארבע ספינות מלחמה נערכו לפעולת השתלטות על האונייה, אך זמן קצר לפני תחילת הפעולה, התקבלה הוראת ביטול. הסיבה הרשמית לביטול היתה שלא היתה ודאות שאכן מורנייה נמצא על האונייה, אך יש המכוונים אצבע מאשימה לעבר הנשיא קלינטון שנמנע מלתת אור ירוק לפעולה.
לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב, הציב האף-בי-איי את מורנייה ברשימת 22 המבוקשים, לצד בן-לאדן, כשעל ראשו פרס של 25 מיליון דולר. גם ארגנטינה הוציאה ב-1999 צו מעצר נגד מורנייה על מעורבותו בפיגועים נגד שגרירות ישראל והקהילה היהודית.
נא להמתין לטעינת התגובות
