על בשר, מוסר וחיות אחרות
כשאתם אוכלים סטייק עסיסי אתם חלק מתעשייה אכזרית ורצחנית, שאם רק הייתם מודעים למימדי הסבל שהיא גורמת, אולי הייתם חושבים אחרת. מחר יתקיים בירושלים הפניניג צמחונות שאולי יכניס בכם קצת פרופורציות. שגב בן דוד, פעיל עמותת שב''י, זועק את זעקת החיות
הם סובלים מקור וחום קיצוניים בלי יכולת למצוא מחסה, מתבוססים בשתן ובצואה של עצמם, חוטפים מכות ובעיטות, מחשמלים אותם, מובילים אותם בתנאים קשים ובסוף חייהם הנוראיים לוקחים אותם לבית המטבחיים בו חותכים את גרונם.
חשבו על בעל חיים שאתם אוהבים. כל בעל חיים. זה יכול להיות הכלב או החתול שלכם, הצ'ינצ'ילה של השכנה או סתם חיה שפגשתם פעם אחת, לצורך העניין זו גם יכול להיות הכלבה לאסי או הלוויתן וילי.
זכרו שאכפת לכםמבעל החיים הזה ושאתם אוהבים אותו ולא הייתם מוכנים שיאונה לו כל רע, שבעל החיים הזה הוא חבר ולא יצור נחות.
עכשיו נסו להבין מה מביא מאות מליוני אנשים ברחבי העולם לשנות את תזונתם, לצאת לרחוב עם שלטים ודוכנים, ולהיאבק יום יום בנסיון להגן על בעלי החיים.
האם יכול להיות שהכח המניע מאחורי אותם אנשים הוא פשוט ההבנה שכל בעלי החיים, ולא רק אלו שנזכרתם בהם לפני דקה, זכאים ליחס של אהבה וחמלה מצדנו, לחופש ולא להתעללות או לשחיטה?
נכון, "רחוק מהעין, רחוק מהלב", אך חשוב לזכור שרמת הסבל שנגרמת לבעל חיים לא נהיית קטנה ככל שהוא רחוק מליבנו.
בעולם יש קבוצות רבות של בני אדם ובעלי- חיים, כל קבוצה מאופיינת במספר קריטריונים שמפרידים אותה מקבוצות אחרות, כל פרט טוב יותר בדברים מסויימים ופחות טוב באחרים.
בני אדם אמנם חכמים יותר, אף בעל חיים עוד לא בנה חללית או גורד שחקים, אבל איש מאיתנו לא יוכל לרוץ כמו צ'יטה, לעוף כמו ציפור או לשמוע דרך כפות הרגליים כמו פיל.
בכל פעם שקבוצה מדכאת רוצה להצדיק או לתרץ את הדיכוי שהיא מפעילה, ממציאים המדכאים היררכיה בעולם, שמחלקת את העולם ל"עליונים" ול"נחותים". הדירוג נעשה, כמובן, כך שעליונות נקבעת על- פי הקריטריונים בהם הקבוצה המדכאת טובה יותר, ומשום מה מי שעושה דירוגים כאלה תמיד מוצא עצמו בראש הרשימה, עליון על כולם.
קל לחשוב שאנחנו הגזע העליון ושכולם צריכים להשתחוות בפנינו ולשרת אותנו, הרבה פחות קל לזכור שגם האחר הוא מישהו, שגם לו יש רצונות ושגם לו מגיעות זכויות.
כשאני אומר "זכויות בעלי חיים", אני מתכוון להבנה העמוקה שבני אדם לא עליונים על בעלי חיים, כשם שהאדם הלבן לא עליון על השחור ושהגבר לא עליון על האשה - אם עוד לא שמעתם.
כל בעל חיים הוא אינדיבידואל שמגיעה לו הזכות לחיים, ולחיים חופשיים ונטולי סבל. בעלי החיים קיימים בעולם מסיבותיהם שלהם ולמטרותיהם שלהם, לא בשבילנו ולא לשימושנו.
הם לא ''נוצרו'' כדי לשרת את בני האדם כשם שהשחורים לא נוצרו כדי להיות עבדים ללבנים (ורבים הצדיקו בעבר בטענה זו לגבי סיבת קיומם של השחורים את העבדות).
במונח "זכויות בעלי-חיים" אין הכוונה לשוויון, כגון הזכות להצביע או לרכוש השכלה. הכוונה היא לשוויון בהתחשבות, ומשמעותו היא לאפשר לכל פרט לממש את אושרו וצרכיו האישיים והחברתיים, על-פי נקודת הראות, הבחירה והזהות הייחודיים לו.
יש שיתרצו את הפגיעה בבעלי-החיים ב"חוק הג'ונגל" או ב"שרשרת המזון", אבל למען האמת יש לומר שיצרנו
בטבע אין זה נדיר או מיוחד שבעל חיים אחד ירצח או יאנוס את שכנו בגלל דבר של מה בכך, ועם זאת לפני כשנה השתגעה כל המדינה במרדף אחרי אנס נמלט אחד. דמיינו שאותו אדם נוראי, או כל אנס או רוצח אחר, יעמוד בפני שופט ויגיד "נכון, אני אנסתי או רצחתי, אבל אין בזה כל רע, הרי האריה עושה זאת בטבע."
כולנו נאמר אז שחוק הג'ונגל הוא לא רלוונטי, ושיש להגן על חלשים ולא לדרוס את זכויותיהם. ואיך נוכל להשתמש באותו חוק הג'ונגל כדי להצדיק את הפגיעה הנוראית בבעלי- החיים?
אחרי שהסברנו קצת את הרעיון מאחורי זכויות בעלי- החיים, בואו נבדוק מה קורה במציאות.
בעלי-החיים הם הקבוצה המדוכאת הגדולה ביותר על פני כדור-הארץ, וזו שהדיכוי שלה הוא האלים, השיטתי והרחב ביותר, וזה שמגיע לדרגות הקיצוניותביותר של אכזריות.
בימינו בעלי החיים לא זוכים למעמד של יצורים חיים שמסוגלים לחוש סבל וראויים לחיים חופשיים. הם זוכים למעמד של רכוש, שאפשר להתעלל בו, לפגוע בו או להשמידו ככל שנחפוץ.
קצרה היריעה מלתאר את כל מסכת היסורים שעוברים בעלי-החיים בתעשיות המזון מהחי. כל המילים שברשותי לא יצליחו להעביר את הסבל הנוראי ואת מידת הרשעות העצומה הקיימת בתעשיות המוות הללו.
לא אצליח לתאר את סבלם הנורא של בעלי החיים שנולדים שם בשבי וחיים את כל חייהם הקצרים והאומללים בתנאים מחפירים ולבסוף נרצחים בתעשיות אלו.
מה תגידו אם אספר לכם שכימליון בעלי חיים נרצחים בישראל כל יום? כשלוש מאות מיליון בשנה? כמאה מליארד בעלי חיים ברחבי העולם מדי שנה, כל שנה?
נסעתם פעם בכביש ראשי וראיתם את המשאיות המובילות בעלי חיים אל מותם? הייתם מאמינים שמיליון תרנגולות מתות כל שנה בישראל רק בהובלה בדרכים?
המציאות הנוראית היא שבמקום ליטוף ואהבה זוכים בעלי החיים בתעשיות לתנאי חיים מזעזעים בכלובים צרים כל- כך, שאין באפשרותם אפילו לצעוד צעד אחד או לעמוד זקוף. שהם כלואים בתוך הצרכים שלהם שאיש לא טורח לנקות, שהם מורעבים, מוכים, מחושמלים, סובלים מקור ומחום קיצוניים.
שהם מעוותים גנטית כדי שהאיזורים ה"כלכליים" של הגוף שלהם יהיו מטופחים בעוד שהלב ומערכת השלד בקושי עומדים במשקל גופם חסר הפרופורציות, שאיבריהם (מקורים, עטינים, קרניים) נכרתים ללא הרדמה ושלאלה שישרדו את מסכת ההתעללויות (רבים לא עומדים בה ומתים לפני הגיעם לבית המטבחיים) מחכה רק סכינו של שוחטאכזרי שרואה בהם רק עוד חתיכת בשר.
מזה זמן רב אני עוסק בהסברה לזכויות בעלי-חיים, ועוד לא מצאתי דרך אחת שתגרום לאנשים באמת להבין שכל זה בידיהם, שההתעללות הזאת נעשית בשמנו, שהסטייק והפרה הם אותו הדבר.
שרוב אלו שמענים ורוצחים את בעלי החיים, ופושעים נגדם לא עושים זאת כי הם שונאים את בעלי החיים או כי הם אוהבים להתעלל בהם, אלא כי מאחורי כל זה יש יד מממנת, שנותנת את החיים לתעשיות המוות הללו, זו ידנו שלנו, של הצרכנים.
הייתי רוצה לבקש מכל אחד ואחת מכם להגדיל ראש בכל הקשור ליחסינו לבעלי החיים. כל אחד מאיתנו אחראי על חלק מהמציאות הקיימת. צריכת בשר, ביציםוחלב מממנת בצורה ישירה הרג ועינויים של בעלי-חיים.
ישראלי אוכל בממוצע כ- 4000 חיות במהלך חייו, ויכול באותה המידה שלא לאכול אותם ולחסוך מהם את הסבל. לכן, הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות עבורם הוא להפסיק לקנות מוצרים שהופקו מבשרם ומגופם, להצטרף לחרם על תעשיות המוות ולעבור לטבעונות.
כדי לחסוך חיים שלמים של סבל ומוות אכזרי, כל שנדרש הוא הזזת היד אל מדף המוצרים מהצומח. הבחירה בצמחונות היא בחירה מוסרית המשותפת לכחצי מיליון ישראלים, ולעוד מאות מיליונים ברחבי העולם.
המעבר לתזונה צמחית הוא ההיבט המעשי ביותר של שינוי. רק כך נפסיק לראות בבעלי-החיים משאבים. זהו חלק בסיסי במגמה העולמית להתעוררות מהאדישות לסבלם והכרה בזכותם לחיות חיים חופשיים מניצול.
אנו, הפעילים והפעילות בעמותת שב"י בוחרים להגדיל ראש ולעשות משהו בנושא. מחר, יום רביעי, ה-27 בדצמבר בשעה 16:00, נהפוך את כיכר ציון בירושלים לאתר של חגיגה קולינארית תוך אמירה אידיאולוגית.
נקים בה דוכני הסברה ואוכל, בהם יחולקו בחינם שלל מטעמים לציבור על טהרת הטבעונות: מחלב סויה ועד כריכי נקניק טופו ועוגיות - הכל ללא מוצרים מהחי. הרעיון מאחורי האירוע הוא להראות שבנוסף לכך שמזון צמחי הוא מוסרי ובריא, הוא אף טעים.
שב"י- שחרור בעלי-חיים ישראל היא עמותה לזכויות בעלי-חיים שהוקמה בשנת 2005. המסר מאחורי השם הוא חד משמעי: הבנה שלבעלי-חיים יש זכויות בסיסיות שאסור להפר.
מטרתנו היא ליצור חברה חפה מניצול ופגיעה בבעלי-חיים, חברה המכירה בזכותם הבסיסית של בעלי-החיים לחיות חיים ללא שיעבוד.
אנו רואים במאבק לזכויות בעלי חיים חוליה בלתי נפרדת בשרשרת המאבק לכינונה של חברה צודקת, המכבדת את זכויותיו של כל יצור חי אשר מסוגל לחוש כאב ושואף באופן טבעי להיות חופשי.
כלוב הוא לא בית של אף אחד.
הכותב הנו פעיל זכויות בעלי-חיים בעמותת שב"י - שחרור בעלי-חיים ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
