5 בכירים, 7 דעות
אם ככה אנחנו מטפלים באיום הקסאם והחמאס, לא פלא שאולמרט מבקש מתושבי אשקלון להתרגל
עכשיו מצטיירת ישראל כמי שגם נבהלת מהתגובה שלה עצמה, שגרמה ל-120 הרוגים, וגם מסרבת להצעת החמאס להפסקת אש. הנזק כפול ומכופל. גם נספוג קסאמים וגראדים וגם ניתפס כמי שפספסו הזדמנות להפסקת אש.
לפעמים אנחנו מתמכרים לתקווה שהם, אלה שלמעלה, יודעים משהו שאנחנו לא יודעים. ייתכן שהם יודעים, אבל זה בוודאי לא עוזר. למה, ריבונו של עולם, לא הכריז אולמרט, דווקא כשהטילים היו בשיאם, על הפסקת אש חד-צדדית של כל פעולות האיבה? הרי הם לא היו מפסיקים. כך הוא היה צובר נקודות. כך זכות התגובה היתה הופכת להרבה יותר ברורה. אבל לא. אולמרט התעקש לעשות כל מהלך מטופש. גם הססנות. גם הצגת ישראל כמי שמגיבה באופן לא פרופורציונלי וללא הצדקה. גם לגיטימציה לחמאס. וגם, בסופו של דבר, המשך של הקסאמים, בתוספת של גראדים.
"תתרגלו", אמר השבוע אולמרט לתושבי אשקלון. מעניין כמה זמן עד שהוא יבקר באשדוד, עם אותה בקשה. ואף אחד לא יודע אם לצחוק או לבכות. לפני חודש, כשזה היה רק בשדרות, איש לא האמין שמדינת ישראל תהיה רופסת כל כך כאשר הרקטות יגיעו לאשקלון. זה קרה. כל מי שמדבר עם חמישה גורמים בכירים, בכירים מאוד, שומע משהו כמו שבע עמדות נחרצות, אבל שונות לחלוטין זו מזו.
אלה לא ימים טובים לעם ישראל. נקווה שבאיום האיראני הם מטפלים קצת יותר טוב.
עיריית תל-אביב, בשיתוף משרד התרבות, מציגה את פרויקט "בתי הבאר" בגלריה בשדרות רוטשילד בעיר. תערוכה העוסקת בארמונות שהיו פעם ביפו. בין השותפים לפרויקט נמצאת גם עמותת "זוכרות", שמציגה סרט פוליטי.
עמותת "זוכרות" אינה עוד עמותת שמאל קיצוני. מדובר בתופעה הרבה יותר מסוכנת. המטרה הפוליטית המוצהרת של העמותה היא זכות השיבה. כלומר, חיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מנהל עמותת "זוכרות" השתתף בחודש נובמבר האחרון בכנס חסידי חיסול ישראל בלונדון, שכותרתו היתה "מדינה אחת". הוא הטיף שם למדינה ובה רוב פלשתיני ומיעוט יהודי. הוא שייך לקבוצה מובחרת של ישראלים שמבהירים לפלשתינים שהם חייבים להתעקש על חיסול ישראל.
אין מדינה
תגובת עיריית תל-אביב היתה תמוהה משהו: בתערוכה מוקרן סרט ציוני וסרט של עמותת "זוכרות". ממש יפה. שתי גישות. ציונית ואנטי-ציונית. הדמוקרטיה המתאבדת בהתגלמותה.
השפעת העמותה הרדיקלית הזאת הרבה יותר משמעותית משנדמה. בעבר פנתה העמותה לקרן קיימת לישראל בדרישה להצבת שלטים שמציינים את ההיסטוריה הפלשתינית של כל אתר. הדרישה נדחתה. העמותה עתרה לבג"ץ כדי לכפות על קק"ל לשנות את השילוט בפארק קנדה. כאן קרה דבר מעניין. אימת בג"ץ, הבהיר לי מקור בכיר בקק"ל, נפלה על היועצים המשפטיים. הם החליטו להיענות לדרישה. בג"ץ אפילו לא הספיק להתערב.
מה הצעד הבא? אפשר להניח שתהיה פנייה למשרד החינוך כדי לכפות את הכללת הנרטיב הפלשתיני על פשעי הציונים והיהודים. ואם המשרד יסרב, תהיה עתירה לבג"ץ. ודאי שתהיה. ומה אז? מצד אחד, זה נשמע דמיוני לחלוטין שבג"ץ יקבל עתירה שכזאת. מצד שני, אימת בג"ץ עלולה לפעול שוב. ובעצם זו לא אימה דמיונית. הרי כבר יש בתוכנו נטיות להכללת הנרטיב הפלשתיני. הרי בג"ץ כבר הכשיר את השרץ במקרה של עזמי בשארה (כאשר אישר את השתתפותו בבחירות), בניגוד בוטה לחוק המפורש. הרי האג'נדה של בג"ץ ידועה. אז מי יודע. הגרוע מכל עוד לפנינו. על דמוקרטיה מתגוננת כבר אין מה לדבר. אנחנו הולכים והופכים לדמוקרטיה מתאבדת.
ועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני קיבלה החלטה: בכל דיון בסוגיית הפליטים הפלשתינים יש לקחת בחשבון גם את יהודי ארצות ערב, שנעקרו מארצותיהם. זו החלטה חשובה. היסטורית. הפלשתינים הצליחו לנפח את "בעיית הפליטים" בדרך שאין לה אח ורע בהיסטוריה המודרנית. למעשה, לא היה כל ייחוד לעניין הפלשתיני.
עשרות מיליוני פליטים נאלצו לעזוב בדיוק באותן שנים את ארצות מולדתם ולהשתתף בחוויה הקשה של חילופי אוכלוסין. זה קרה בהרבה מאוד מוקדי סכסוך, וזה קרה לפלשתינים שנאלצו לעזוב את ישראל, וליהודים שנאלצו לעזוב לישראל. אבל הערבים, בכישרון מדהים, הצליחו להפוך את הפליטים שלהם למסכנים הגדולים של העולם. רק אותם. הערבים הנציחו את הפליטים בעליבותם, שללו מהם זכויות, הפכו אותם לחלון הראווה המדמם של הסכסוך וטיפחו את הקורבניות. עשרות מיליוני פליטים היו ואינם עוד, ורק הפלשתינים נותרו פליטים.
ההחלטה האמריקנית היא צעד קטן בכיוון הנכון. אבל היא לא מוצאת חן בעיני ההיסטוריון תום שגב מ"הארץ". הוא התאהב בעיוות הישן. גם הוא רוצה כנראה להנציח את הבעיה הפלשתינית. זה הרי מה שמקובל בקרב "כוחות הקדמה". " המלחמה בארץ ישראל", כותב שגב, "אכן אילצה את רוב היהודים שחיו בארצות ערב לעזוב". יפה מצדו שהוא מסכים. שהרי הוויכוח עם התועמלנים הללו, בדרך כלל, אינו על עובדות. הוא על מניפולציות.
ראו מה מרגיז את שגב: "במגילת העצמאות ובספרי הלימוד כתוב שהעם היהודי חתר בכל דור לשוב לארצו ועל כן לא כפליטים מגורשים באו היהודים, כי אם כגולים השבים הביתה". סליחה ? וכי יש סתירה בין העובדה שיהודים ערגו לציון לבין העובדה שרבים מהם הפכו לפליטים? הרי רוב היהודים עזבו את ארצותיהם משום שהיה להם רע. לא משום שהיה להם טוב. מצבם של יהודי המזרח היה רע גם לפני הציונות, והוא הפך לרע יותר בעקבות הציונות.
אבל הראש הפוסט-ציוני של שגב ממשיך להתעקש. הוא קובע כי "דובר הלובי הערבי באמריקה יוכל לברך על ההחלטה". ומדוע ? משום שכך הוא יוכל להציע גם ליהודים וגם לפלשתינים "לחזור לבתיהם".
וואו . הבנתם את ההיגיון? זה הולך ככה: מכיוון שהתעמולה הערבית תתנגד לאמת ההיסטורית, צריך להתחשב בתעמולה. עזבו בצד את האמת. ממש לא בסדר שבקונגרס האמריקני לא חשבו על זה.
מרוב תעמולה פלשתינית, אפילו ההיסטוריון איבד קשר עם ההיסטוריה. הרי חילופי האוכלוסין של אותן שנים, בדרך כלל בכפייה, נועדו למטרה אחת: יצירת מדינות בעלות רוב אתני ברור. ומעניין, שגב לא מציע להינדים לחזור לפקיסטן, או לגרמנים לחזור לחבל הסודטים בצ'כיה או לפולין. שהרי רק הימין הקיצוני, בגרמניה למשל, מעז לדבר על "זכויות הפליטים". אבל כאן זה הפוך. שגב משתמש בעמדה הערבית המטורפת כדי לנגח את העמדה השפויה, הרצינית, הצודקת, של בית הנבחרים האמריקני.
חבל. שגב מסוגל להרבה יותר. הספרים שלו מרתקים. הוא לא שייך לשונאי ישראל. אבל הנה, גם הוא נפל למלכודת תעשיית השקר האנטי-ישראלית.
החמאס מכריז בקולי קולות שמטרתו היא ביטול השיחות בין הרשות הפלשתינית לבין ישראל. לא שמשהו ייצא מהשיחות הללו, אבל זה פחות חשוב. גם אם היה סיכוי שמשהו ייצא, החמאס ידאג לטרפד אותו. זה כל כך פשוט. קצת קסאמים. ואם אפשר גם פיגועים.
עכשיו יש שתי אפשרויות. האחת, להבהיר לחמאס שלא ניכנע. דווקא משום שהקסאמים והפיגועים נועדו להפסקת השיחות אסור לתת לחמאס את הפרס. האפשרות האחרת היא להיענות לחמאס. להפסיק את השיחות, כי זה מה שהחמאס רוצה. לפגוע באבו?מאזן. ולא רק להפסיק את השיחות, אלא להוציא את ישראל כאשמה בהפסקת השיחות.
לשמחתו של החמאס, יש לו שותף בצמרת הישראלית. מין שותף אוטומטי שכזה, שהתגובה שלו היא פבלובית. כל קסאם וכל פיגוע מעורר את האוטומט הזה לתגובה הדורשת היענות מוחלטת לחמאס: "להפסיק מיד את השיחות".
אם היה מדובר באחד מנציגי התנועה האיסלאמית בכנסת-ניחא. אבל מתברר שמדובר בנציג קצת מפתיע. קוראים לו אלי ישי. יושב ראש מפלגה, שר בכיר וחבר בקבינט המדיני. כן, זה האיש שקופץ לאחר כל קסאם ודורש ציות לחמאס. זה האיש שהצליח לכפות על אולמרט את "חידוש הבנייה במזרח ירושלים" וסיבך אותנו עם גינויים מכל העולם. במקום ליצור הפרדה לטובת מדינה יהודית, אנחנו יוצרים "מדינה אחת". בדיוק כמו חזון החמאס. בדיוק בהתאם לחזון עמותת "זוכרות". הם מטיפים, אלי ישי מבצע. על נציג כל כך בכיר אפילו החמאס לא היה מסוגל לחלום.
נא להמתין לטעינת התגובות
