'שליש מהמשפחות ויתרו על מזון'
דוח בחינת הביטחון התזונתי קובע כי הממשלה צריכה להגדיל תקציבי העמותות המחלקות מזון לעניים
הוועדה הוקמה לפני כתשעה חודשים בעקבות כך שהתרחבות ממדי העוני בישראל גרמה להתפתחות של תופעת חוסר ביטחון תזונתי בקרב משפחות שהכנסתן נמוכה. חוסר ביטחון תזונתי איננו רעב, כפי שהוא מוכר לנו במדינות העולם השלישי, אך מדובר בתופעה חמורה שמאפיינת מדינות מערביות.
אנשים שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי ברמה מתונה צורכים מזון לא מגוון שמורכב בעיקר מפחמימות. מי שסובלים מהתופעה בצורה חמורה, נאלצים לדלג על ארוחות, לאחר שמוצרי מזון בסיסיים אינם בהישג ידם בכמות מספקת. כיום מנסות עמותות לחלוקת מזון להתמודד עם התרחבות הבעיה.
מחקר של מחלקת המחקר של ביטוח לאומי המתפרסם לראשונה במסגרת הדוח מצביע על כך ש-31% מהמשפחות בישראל נאלצו ב-2006 לוותר על מזון חיוני. מהנתונים עולה כי במשפחות עם שני ילדים, פחות מ-30% מהמשפחות נדרשו לוותר על מוצרי מזון, זאת לעומת כ-40% מהמשפחות בנות ארבעה ילדים שנאלצות לוותר על מזון. לדברי מחברי הדוח, לגודל המשפחה יש השפעה על חוסר הביטחון התזונתי ממנו סובלים בני משפחה.
על פי המלצות הוועדה, על הממשלה לעשות סדר בתחום העמותות לחלוקת מזון, כדי למנוע תופעות שקיימות היום בהן מגזרי המיעוטים, ואזורי הפריפריה מופלים לרעה מאחר שהעמותות לחלוקת מזון פעילות בעיקר באזור המרכז ובמגזר היהודי. בנוסף, הוועדה מציעה להגדיל את התמיכה בעמותות הסיוע לחלוקת מזון ל-30 עד 50 מיליוני שקלים בשנה, על פי הצורך.
הפעילות בתחום הביטחון התזונתי תרוכז,
בוועדה מסבירים כי במשפחות בהן ישנם אנשים בגיל העבודה - תעסוקה היא שתסייע בצמצום תופעה, אולם עבור אוכלוסיות שאינן משתלבות בשוק העבודה מציעה הוועדה לייצר תוכניות הזנה ייחודיות. אולם נתונים חדשים מעידים על כך שגם בקרב משפחות בהן יש מפרנס ואפילו שני מפרנסים קיימת תופעה של חוסר ביטחון תזונתי.
כמו כן, הוועדה קובעת כי יש לבחון מחדש את מערך הקצבאות של הביטוח הלאומי, כדי ליצור נוסחה שתבטיח הכנסה ראויה המאפשרת ביטחון תזונתי למשפחות עניות. עם זאת, על אף הזמן הארוך בו גיבשה הוועדה את הדוח היא לא מציעה כל נוסחה.
מנהל המוקד לביטחון תזונתי, איתן מיכאלי, אמר כי "המלצות הוועדה לא אוחזות את השור בקרניו. הם מתנסחים כך שיש למדינה אחריות ראשית אבל לא מתרגמים את זה לפעילות נחושה עם לוח זמנים ותקציבים".
הוא המשיך ואמר: "אני מניח שתהיה השתתפות מוגברת של המדינה בתקציבי העמותות, אבל הם בעצמם מודים שזה צריך להיות השוליים של הסיפור, אבל בצורה שהם ניסחו את הדוח זה יהיה הדבר היחיד שימומש". כמו כן הוא הוסיף: "זו ועדה שמייצגת ממשלה שהמדיניות שלה היא מדיניות אנטי חברתית".
ערן ויינטרוב, מנכ"ל עמותת "לתת" שהביאה להקמת הוועדה בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישה אמר כי "בדוח יש הצהרת חיובית והכרה בבעיית חוסר הביטחון התזונתי וחומרתה, אבל אנחנו חוששים שהממשלה מנסה להעביר את האחריות המעשית לעמותות ולהתנער מטיפול בנושא". הוא הוסיף עוד כי "בדוח חסר 'הרבה בשר' - תרתי משמע"
רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד", אמר בתגובה כי "יש בדוח שני דברים חשובים: תוספת התקציב שבלעדיה אין שום משמעות לדוח והוועדה קיבלה את המלצתנו להקמת מועצה ציבורית לביטחון תזונתי. אולם מעבר לזה הדוח הזה חסר המלצות מעשיות, מיידיות וחבל שכך".
הרב גלעד קריב מהתנועה ליהדות מתקדמת ציין כי "בשעה שהציבור הישראלי מזדעזע ויוצא מכליו מסיפורים מחרידים על הורים המזניחים את ילדיהם, גדלים בישראל מאות אלפי ילדים הנזנחים הלכה למעשה על ידי רשויות המדינה ומופקרים לחסדי עמותות העושות כמיטב יכולתן במשאביהן המוגבלים".
נא להמתין לטעינת התגובות
