הקרב בבינת ג'בל מגיע לבג"ץ
שנה וחצי לאחר מלחמת לבנון השנייה מבקשים הוריו של קובי סמילג ז"ל מבג"ץ להדיח את מפקדו, בטענה כי הוא לא פעל לחילוץ בנם הפצוע מהטנק שבו נלכד
"כל יום שני בין השעות 9:00 ל-12:00 אני סופר כל דקה, כמספר הדקות שחלפו מהרגע שבני נפצע ועד הרגע שבו הוא גסס למוות, מבלי שאף אחד יעניק לו טיפול רפואי ויציל את חייו", סיפר אמש בעצב אליעזר סמילג מרחובות, אביו של לוחם השריון שנהרג במלחמת לבנון השנייה.
קובי סמילג נהרג סמוך לכפר בינת ג'בל, לאחר שהטנק שבו שימש כתותחן עלה על מטען צד והוא נפצע באורח אנוש וכעבור שלוש שעות נפטר. "לא יכול להיות שקובי מת בייסורי תופת בתוך הפלדה הלוהטת, מלא ברסיסים וזועק לעזרה, גווע לאט לאט ללא טיפול", אמר האב בכאב. "איך אני אשב בשקט?".
סמילג נזכר באירוע שבו נהרג בנו, בעת שהטנק שלו נשלח לחלץ את גופתו של המ"מ יונתן סלבין. "לאחר 150 מטר עלה הטנק של קובי על מטען רב עוצמה", הוא מספר . "קובי נלכד במושב התותחן. טנק נוסף מהפלוגה הגיע אל המקום, חילץ את המג"ד ואנשי צוות נוספים, אך קובי נותר לכוד. רק אחרי כרבע שעה הגיע הסמג"ד".
האב מספר כי בשלב הזה היה קובי בהכרה מלאה. לטענתו, במשך 20 דקות המתינו החיילים בשטח לדחפור, אך חמש דקות לאחר שזה הגיע והחל בעבודת החילוץ, פגע בו טיל. "לפי התחקיר, הסמג"ד עזב את המקום והשאיר את קובי מאחור", מתאר סמילג את אשר אירע. "הוא נתן הנחיה לכוח הנדסה להגיע אל המקום, ועזב. הם הגיעו רק אחרי חצי שעה, ורק לאחר שעה וחצי יכלו להתחיל בפעולת החילוץ".
האצבע המאשימה, מבחינתו, מופנית לכיוון ברור. "מה שזעזע אותי זה רגע הנטישה של הסמג"ד", הוא אומר. "במשך 20 עד 30 דקות, שזה המון זמן, הבן שלי הופקר
"הרופאה שהייתה במרחק של כ-200 מטר משם לא הגיעה, ורק אחרי שלוש שעות חולץ קובי, עם סימני דופק אחרונים. הוא חטף 30 רסיסים כתוצאה מהרימון שהתפוצץ בטנק וידו התרסקה, אבל כנראה שהוא מת מאיבוד דם".
ההורים קובלים על כך שבמשך יותר משנה נמנע צה"ל מלהעביר להם את ממצאי תחקיר האירוע, ורק בספטמבר 2007 הם זכו לקבל מסמך סיכום חלקי, אולם בקשתם לקבל מידע נוסף נענתה בסירוב.
בדצמבר הם פנו אל הרמטכ"ל בבקשה לנקוט צעדים פיקודיים כנגד הסמג"ד, אולם עד עתה טרם התקבלה תשובתו. לפיכך הם מבקשים מבג"ץ להתערב בדחיפות. "אסור לצה"ל לעבור לסדר היום על אירוע כזה", הם כתבו. "הוא חייב להפיק ממנו את כל הלקחים, ולהסיק מסקנות פיקודיות כואבות כנגד האחראי הישיר להתנהלות הדברים. זה צריך להיות מסר ברור, שלפיו מי שנכשל בשדה הקרב לא יכול להמשיך ולשמש כמפקד לוחם בצה"ל".
למה הגשתם את העתירה?
"זה אירוע מביש מתחילתו ועד סופו", משיב אביו של קובי. "הרופאה קיבלה צל"ש והסמג"ד עבר לתפקיד אחר, אבל מישהו כאן צריך לשלם את המחיר. צה"ל סגר את התיק במצב של אין אשם. יש הערה חמקמקה בעניין הטיפול הרפואי שיכול היה להיות אחרת. אם היו נוהגים אחרת, קובי היה היום איתנו. לקח להם ארבעה חודשים למסור לי תחקיר בעל פה, ועוד שנה וחודש למסור לי תחקיר מטויח. פניתי לעורך דין להגיש עתירה, ואז עברו עוד מספר חודשים. עבורם חל על זה חוק התיישנות, אבל עבורי אין התיישנות".
הסמג"ד ניסה להסביר?
"הוא ביקר בביתי מספר פעמים, ושאלתי אותו אינספור שאלות, אבל הוא הביט בי ולא ענה. זה ביזיון שהוא לובש מדים, שהוא עונד דרגות. הוא צריך ללכת הביתה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "תגובת צה"ל לטענות המועלות בעתירה תינתן כחלק מתגובת המדינה לעתירה במסגרת ההליכים בפני בית המשפט העליון".
נא להמתין לטעינת התגובות
