'מתכנן הטבח במינכן עבד עם השב"כ הגרמני'
פרוטוקולים שפורסמו במגזין הגרמני "פוקוס" חושפים כי לאחר טבח הספורטאים ניהל שירות הביון הגרמני קשר בעייתי עם איש אש"ף שהיה ממתכנני ההתקפה
המסמכים מצביעים על כך שעאטף בסיסו, אשר עמד בתחילת שנות ה-90 בראש מערך הביטחון של אש"ף, נפגש בקביעות עם ראש המחלקה לפעילות זרים בגרמניה קלאוס גרונוולד והעביר לו מידע שהיה ברשותו על קבוצות גרילה פלשתיניות, ובמיוחד על ארגון אבו-נידאל.
דיווחים נוספים הצביעו על כך שהפגישה האחרונה בין השניים נערכה ימים ספורים בלבד לפני חיסולו של עאטף בפריז על ידי ישראל. על פי מידע שקיים בידי ישראל, עאטף לקח חלק בתכנון טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן 1972. בידיעה שפרסם עיתון "הניו-יורק טיימס" לאחר ההתנקשות, נטען כי מותו היווה מכה קשה לאש"ף ולתוכניותיו לפתח קשרים עם המערב.
עאטף היה אמור לשפר את היחסים עם צרפת, ודרכה עם מדינות מערביות נוספות, על ידי מסירת מידע על קבוצות טרור שפעלו נגד אינטרסים מערביים. את הטענה הזו מחזק הגילוי של המגזין "פוקוס", שטוען כי בפגישה האחרונה עם גרונוולד הוא העביר מידע על מצבורי נשק של ארגון אבו-נידאל בגרמניה, מידע שהתברר בדיעבד כשגוי.
לאחר ההתנקשות פרסם ארגון אבו-נידאל הודעה לתקשורת שעאטף היה בוגד שהעביר מידע לגופי ביטחון מערביים. בביון הגרמני הגיבו בתדהמה להתפתחויות, וכנראה קיוו שהקשר בין גרמניה והטרוריסט הפלשתיני לא יתגלה, כפי שבאמת היה עד עכשיו.
עאטף חוסל על ידי כוח של המוסד בתשיעי ביוני 1992, עשרים שנה לאחר רצח הספורטאים באולימפיאדה. למרות שרוב האחראים לטבח כבר חוסלו במסגרת מבצע "זעם האל", ידיעות שהגיעו אל המוסד ממודיע באש"ף
כבר עם הגיעו לברלין החל כוח המוסד לעקוב אחריו, ולאחר מכן חבר לכוח נוסף שהמתין בפריז. מספר ימים לאחר מכן כאשר עאטף בן ה-44 היה בדרכו חזרה מארוחת ערב, ניגשו אליו שני סוכנים ישראלים וירו בו בראשו שלוש פעמים מול מלון "מרידיאן מונטפארנס".
לאחר ההתנקשות הודיעה ישראל כי עאטף היה אחד המארגנים של טבח הספורטאים, וכמו כן לקח חלק בתכנון פעולות טרור נוספות נגד מטרות ישראליות.
טבח הספורטאים התרחש במסגרת המשחקים האולימפיים במינכן, גרמניה, כאשר קבוצה של שמונה מחבלים מארגון "ספטמבר השחור" השתלטו ב-5 בספטמבר 1972 על מגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי ודרשו את שחרורם של טרוריסטים פלשתינים שהוחזקו על ידי ישראל.
ניסיון החילוץ של הכוחות הגרמניים נכשל, ועלה בחייהם של 11 חברי המשלחת הישראלית, שוטר גרמני אחד וחמישה מהטרוריסטים. לאחר מכן החליטה ממשלת ישראל בראשות גולדה מאיר על מבצע החיסול של האחראים לטבח, אשר יצא לפועל בשנים שלאחר מכן בערים אירופאיות שונות. הטבח הוביל גם למחלוקת חריפה בין ישראל והוועד האולימפי אשר החליט להמשיך במשחקים למרות האירועים הקשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
