שתיקה רועמת
יעקב אחימאיר טוען כי החשש מטורקיה גורם למדינת ישראל להתעלם מרצח העם הארמני
ביראוואן, בירת ארמניה, יתכנסו רבים להתייחד עם הנרצחים, וכך יעשו גם הארמנים שמחוץ למולדת. יתייחדו ויישבעו להמשיך במאבק למען הכרה בג'נוסייד הזה. כעבור שבוע תתייחד מדינת ישראל עם זכר ששת המיליונים, לאחר שתתעלם, אפשר לומר במופגן, בהתנכרות מתמשכת, אף באטימות, מן הג'נוסייד הארמני שקדם לימי האימים של עמנו במלחמת העולם השנייה.
פחדה של טורקיה נפל על ממשלות ישראל, העושות כל מאמץ כדי לרצות אותה, לבל יתגנב ולו שמץ של נימה רשמית לאזכור הג'נוסייד הארמני וחלילה יסתנן זכרו אל תוך ההוויה הציבורית הישראלית-יהודית.
והרי זוועת הג'נוסייד הזה בוצעה בימי העו'תמנים, לא בימיה של טורקיה החדשה, שהחלה את חייה המדיניים בשנת 1923. הלא דף חדש נפתח בהיסטוריה. קשריה החשובים של מדינת ישראל עם טורקיה חשובים ביותר, ואפילו קשה להפריז בכך.
אך יש להבדיל בין יחסים מדיניים, בעלי ממד ביטחוני חשוב, לבין חובתה של מדינת היהודים שלא להתנכר לכל תופעת ג'נוסייד בעולמנו. הלא אפילו את המונח "ג'נוסייד" טבע מלומד יהודי, ולא במקרה. רפאל למקין שמו, ושלוש שנים לאחר השואה, משנת 1948 הוא חלק מן המשפט הבינלאומי.
השנה נעשה בירושלים צעד זעיר, זעיר מאוד, לקראת הכרה של ישראל בג'נוסייד הארמני. כך, כאשר לפני צאת הכנסת לפגרה, העלה חבר הכנסת חיים אורון ממרצ הצעה לסדר היום,
באורח תקדימי, לא הסיר הרוב הקואליציוני את ההצעה של אורון מסדר היום, כפי שנהגו בעבר בלחצה של הממשלה. גם חבר הכנסת רובי ריבלין מצדד מסורתית ביוזמת הכרה זו. אבל הנושא הועבר, למרבה האכזבה, דווקא החוץ והביטחון, ויש להניח כי שם תהא גם מנוחתה. בוועדה זו ידונו באסטרטגיה, לא בערכים, ובלא שהפרלמנט יביע את הזדהותו עם רצח העם הארמני. כך בישראל.
ומה קורה במדינות אחרות, שעמיהן לא ידעו למרבה המזל שואה? כיצד נוהגים הפרלמנטים שלהן? כעשרים בתי מחוקקים במדינות דמוקרטיות הוציאו הבעות הזדהות עם הג'נוסייד הארמני, בהצהרה או בחקיקה. בקליפורניה, שבה יש קיבוץ ארמני חשוב, אף הוכרז בצו של המושל ארנולד שוורצנגר, על שבוע זיכרון לרצח העם הארמני המתקיים בין ה-20 ל-27 באפריל.
עצה לנו למשרד החוץ בירושלים: והיה כי ימחה שגריר טורקיה בישראל על הבעת הזדהות ישראלית רשמית, אם בכלל תהיה כזאת, יבקש מנכ"ל משרד החוץ, או יו"ר ועדת חוץ וביטחון מכבוד השגריר הטורקי בתל-אביב להתלוות אליו, לצאת לרחובה של עיר ביום כ"ו בניסן הקרוב, הלא הוא 1 במאי 2008, בשעה עשר בבוקר.
בהישמע הצפירה בשבוע הבא לזכר יום השואה, יעמדו יחד דום לזכר ששת המיליונים, יתבוננו ביהודים שפסקו מלכת, במכוניות שנעצרו. ובשוך הצפירה ילחש הישראלי הבכיר לדיפלומט הטורקי: "אדוני, אני מניח שעכשיו כבודו מבין מדוע אנו, במדינת היהודים, מצווים לכבד גם את זכרו של הג'נוסייד הארמני".
נא להמתין לטעינת התגובות
