תקלות של אוגדת עזה מעכבות שחרור שליט?
מבצע "חורף חם" הסב נזק לחמאס והביא את ישראל למו"מ כשידה על העליונה, אבל מספר פיגועים הפכו היוצרות. בצה"ל מזהירים כעת מרגיעה. שטח צבאי
המציאות המטורפת של אוגדת עזה כוללת אירועים חבלניים רבים מדי יום, שכוללים: שיגורי רקטות קסאם ופצצות מרגמה, ירי צלפים, ירי מנשק קל והנחות מטענים. כל האירועים הללו גורמים לנו לשכוח כי רק לפני כחודשיים פיקד מפקד חטיבת גבעתי, אלוף משנה אילן מלכא, על מבצע "חורף חם" שמטרתו הייתה פגיעה בתשתיות הטרור בעזה.
המבצע, שהוגדר כהצלחה, כלל תקיפות מהקרקע ומהאוויר וקרבות פנים מול פנים. התוצאות עבור החמאס היו קשות: למעלה ממאה מחבלים נהרגו, ולמעלה משמונים פלשתינים נעצרו והועברו לשטח ישראל.
בצה"ל התפארו בתוצאות המבצע והגדילו לעשות כשהגדירו את מצבו של החמאס במילים כמו "מוכה קשות", "הלם", "שוק" ו"מלקק פצעים". גם הדרג המדיני התדהר בתוצאות והורה לפיקוד הדרום להוריד את הרגל מהגז ולהוציא לפועל פחות מבצעים חודרים על בסיס המשוואה - "הכדור בידיים של החמאס. אם יהיה שקט צה"ל לא יתקוף בעזה".
החמאס, מצידו, קרא את המפה והוריד את רמת החיכוך לאורך גדר המערכת. צה"ל, מנגד, הפסיק לתקוף באופן תדיר את האזורים הסמוכים לגדר ולחמאס היה זמן להתארגן ולהתכונן לסדרת פיגועים.
באותו הזמן החל משא ומתן מדיני בין הצדדים בתיווך המצרים, שאותו הוביל ראש המטה המדיני ביטחוני, האלוף במיל' עמוס גלעד, מול ראש המודיעין המצרי עומר סולימאן, על מנת להגיע להסכם רגיעה מול החמאס.
ישראל הסכימה להאיץ את המשא ומתן בתיווך מצרי אחרי מבצע "חורף חם" כי החמאס הצטייר כמי שמבקש רגיעה משום שהוא לא יכול עוד לפעילות הישראלית. דובר
התנאים שהציבה לישראל היא שתחול אכיפה נוקשת למניעת הברחות אמצעי לחימה בציר פילדלפי ותופסק פעילות טרור לחלוטין. ישראל, מבחינתה, תקדם נורמליזציה במידה מסוימת מול החמאס.
נקודת המוצא למשא ומתן לא התאימה לחמאס, אך התאימה מאוד לישראל. מנהיגי החמאס לא רצו לבוא לשולחן המשא ומתן כארגון מובס, בעוד ישראל ראתה את עצמה נענית לדרישת ארגון הטרור החבול מכף רגל ועד ראש.
ראשי החמאס הבינו שכדי לא להצטייר כארגון שותת דם בעיני הרחוב הפלשתיני ובעיני הפטרונים שלו בקרב מדינות ערב, עליהם לצאת לסדרת פיגועים נגד חיילי צה"ל והמעברים לאורך גדר המערכת.
התוצאות היו קשות. במערכת הביטחון הביטו על אוגדת עזה בפיקודו של תא"ל צ'יקו תמיר בדאגה, והבינו כי היוצרות התהפכו במשא ומתן על הסכם הרגיעה, וכי הכישלונות של אוגדת עזה פוגעות במשא ומתן ומציגות את ישראל כחלשה.
גם העיסוק היומיומי של כלי התקשורת הזרים בספינים מבית היוצר של החמאס בנוגע לתחנת הכוח הפלשתינית, חלוקת המזון של אונר"א לעניי עזה והמחסור בדלק, לא מוסיפים נחת ללשכת שר הביטחון אהוד ברק.
מסיבה זו, הביעו גורמים בכירים במערכת הביטחון חשש כי חתימה על הסכם רגיעה מול החמאס בעת הזו עלולה לשדרג את מעמדו במזרח התיכון כגורם מעצב ומשפיע בעימות מול ישראל. הדבר האחרון שרצה הדרג המדיני שיקרה הוא שהאיראנים יבינו שהשקעה פיננסית בזרוע הצבאית של החמאס משתלמת.
בצה"ל לא רוצים להתנגח בדרג המדיני, לפחות לא בעת הזו, אבל קצין בכיר רמז השבוע כי מבצע רחב היקף הוא חלק ממסלול ברור שאליו צה"ל יצטרך להגיע כדי לעצב מציאות חדשה באזור. הקצין אף הוסיף עקיצה ואמר כי "מי שרץ להסכם רגיעה בשלב זה מול החמאס הוא מי שמתנגד למבצע רחב היקף נגד החמאס בעזה".
דברים ברוח דומה, אולם ברוח פיוטית יותר, אמר אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט. לטענתו, "כדורגל משחקים 90 דקות, ואם חדלים מלתקוף את היריב הוא לבסוף מפתיע אותך בגול שמובקע בהתקפה מתפרצת".
מדי שבוע מתפרסם כאן הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב nrg מעריבלענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על בטחונה של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
