באוצר לא מתרגשים מהעיצומים בשירות התעסוקה
20 אלף איש לא קיבלו דמי אבטלה באפריל בשל עיצומי העובדים, ו-20 אלף נוספים עלולים להצטרף אליהם החודש. עבודה בעיניים
שירות התעסוקה שינה לא' את התוכניות. כשפנתה ללשכת התעסוקה בתל אביב לאחר שפוטרה, היא הופתעה לגלות שהשירות בעיצומים ואין קבלת קהל.
המשמעות של העיצומים היא לא רק ששירות התעסוקה לא יסייע לא' למצוא עבודה, זה פחות מדאיג אותה כי לדעתה היא יכולה למצוא עבודה לבד, אבל ללא ההתייצבות בשירות התעסוקה היא לא תוכל לקבל דמי אבטלה.
מערכת השיקולים ולוח הזמנים משתנים מהותית כשאין לה הכנסה כלל. "אני משלמת שכר דירה, ההוצאות לא משתנות, אבל משכורת אין, אז מנסים לצמצם במה שאפשר וחיים על חסכונות", סיפרה.
א', היא רק אחת מתוך כ-20 אלף איש שפוטרו באפריל, אבל לא התייצבו בשירות התעסוקה, ולכן אינם יכולים לקבל דמי אבטלה או קצבת הבטחת הכנסה.
20 אלף איש שלא יקבלו הכנסה כלל, לפחות עד אמצע יוני, מועד תשלום דמי האבטלה. ביוני יוכלו לקבל קצבה רק במידה והחודש יגיעו ועד עובדי שירות התעסוקה ומשרד האוצר להסכמות, כך שא' וחבריה יוכלו להתייצב בלשכות. אסור לשכוח שגם במאי יתוספו כ-20 אלף מובטלים חדשים שלא יירשמו ולא יוכלו לקבל קצבה.
לשם שינוי בשירות המדינה, המחלוקת בין הוועד לבין משרד האוצר איננה סביב משכורת, וגם לא תנאי עבודה. שירות התעסוקה נלחם
תקציבים שהשיג שירות התעסוקה בשנים קודמות כדי לפתח שירותים שיסייעו למובטלים למצוא עבודה, למשל תקציבים עבור פסיכולוגים תעסוקתיים, סדנאות מציאת עבודה והכשרה מקצועית.
סיבה נוספת לקיום העיצומים היא החלטת משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה לבצע את ההרחבה של "תוכנית ויסקונסין" להשמת מקבלי הבטחת הכנסה בשוק העבודה בכל רחבי הארץ.
התוכנית מופעלת על ידי חברות פרטיות, ולכן ברגע שתורחב תנגוס בנתח משמעותי מהפעילות של שירות התעסוקה שכיום 120 מ-200 אלף המובטלים בהם הוא מטפל הם מקבלי הבטחת הכנסה. המאבק של שירות התעסוקה כרגע הוא במידה רבה מאבק של להיות או לחדול.
העיצומים החלו בתחילת אפריל ומאז ועד היום התקיימה פגישה אחת בלבד בין משרד האוצר לוועד העובדים. בינתיים התקיימו מספר פגישות עם מנכ"ל שירות התעסוקה, יוסי פרחי, שמוכן לשתף פעולה עם ההרחבה הארצית של תוכנית ויסקונסין, אם יעבירו אליו את המינהלת שמפקחת כיום על התוכנית. הוויכוח בין פרחי לבין האוצר הוא אך ורק על סמכויותיו של שירות התעסוקה. ועד העובדים לעומת זאת מודאג מאפשרות ממשית של פיטורי עובדים בעקבות יישום התוכנית.
ועד עובדי שירות התעסוקה מחזיק במכתב שנחתם על ידי הסגנית על התקציבים לשעבר, יעל אנדורן, והמנכ"לית לשעבר של שירות התעסוקה, אסתר דומיניסיני, בו התחייבות לפיה כשתורחב תוכנית ויסקונסין ינוהל משא ומתן עם העובדים.
מעבר להתחייבות, שואלים העובדים בשירות התעסוקה מדוע לא מנהלים עמם משא ומתן. לטענתם, אם הממשלה מתכוונת להרחיב את תוכנית ויסקונסין, ובכך אין ספק, לשירות התעסוקה יהיה תפקיד כלשהו גם לאחר ההרחבה והעובדים תוהים מדוע לא דנים עמם על המבנה העתידי של השירות.
בוועד העובדים של שירות התעסוקה גורסים שהקיצוץ בתקציבי הפעולה של השירות איננו מקרי. לטענתם, הוא בוצע בכוונה על ידי האוצר כדי לפגוע בתפקוד של שירות התעסוקה, מה שיקל מאוחר יותר על הפרטתו, בטענה כי השירות הממשלתי גרוע, אז למה לא להפריט אותו.
הטענה הזו אינה מופרכת, אבל גם אם אינה נכונה, מדוע בעצם משרד האוצר אינו מחזיר את התקציב הזה לשירות התעסוקה? מדובר בתקציב לא גדול, שיש הסכמה כללית שהוא מסייע לשירות התעסוקה להחזיר מובטלים לעבודה ומשפר את ביצועיו.
על פי כל ההערכות, שוק העבודה הישראלי ניצב בפני תקופה בה תהיה עלייה באבטלה. תקציבי פעולה יכולים לצמצם את הנזק, גם אם במעט. אם תקציבי הפעולה היו חוזרים, ייתכן שוועד העובדים היה מוכן להפסיק זמנית את העיצומים ולהמשיך לנהל משא ומתן על ההרחבה של תוכנית ויסקונסין, ולא תחת חרב העיצומים.
העניין הוא שכנראה לא באמת מדובר בחרב, מקסימום סכין פלסטיק חד פעמית, כי אף אחד מהגורמים הרלוונטים, לא שר התמ"ת אלי ישי שקולו לא נשמע בעניין מאז שהעיצומים החלו, לא ההסתדרות ובטח לא האוצר, אינם משתדלים יותר מדי לסיים את העיצומים האלה, אף שכפי שכבר אמרנו, מדובר בשירות ממשלתי שמטפל ב-200 אלף מובטלים.
מדי שבוע תספר כתבת העבודה והרווחה של nrg ו-מעריב מרב דוד על עוולות חברתיות, על המלאכים שמסייעים לחלשים, ותציג את הסיפורים המשפיעים על חיי כולנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
