השורד האחרון מהח"כים שכיהנו בכנסת הראשונה
אחרי מותו של עמיתו שמואל כץ, תופיק טובי בן ה-86 הוא האחרון שנותר מהכנסת הראשונה. "אני מאוכזב ממה שקורה שם עכשיו"
"אני מתגעגע לכנסת, אבל לזו של פעם ולא לכנסת של היום משום שכיום אני מאוד מאוכזב כשאני שומע על המתרחש בפרלמנט הישראלי", אומר טובי שכיהן כח"כ משנת 1949 ועד שנת 1990 ברציפות, בלא פחות מ-2 1 כנסות.

תופיק טובי צילום ארכיון: יוסי אלוני
טובי מתגורר בשכונת הדר בחיפה עם רעייתו אולגה. כיום הוא מתקשה בדיבור ונעזר בבנו, ד"ר אליאס טובי, מנהל מחלקה בבית החולים בני ציון, כדי להביע את געגועיו לבית המחוקקים.
"כשאני מנסה להשוות את הכנסת של היום לעומת הכנסות שאני הייתי חבר בהן אז אני מאוד מאוכזב", מסביר טובי, "לצערי חברי הכנסת של היום לא מבטאים כראוי ולא יודעים לשמור על האינטסים של הציבור ששלח אותם. הרבה דברים שאנחנו רואים בכנסת הם לא ראויים לבית נבחרים".
"אלה הם הנציגים"
על הנציגות הערבית כיום בכנסת הוא נזהר מלמתוח ביקורת ואומר: "העובדה היא שהם נבחרו על ידי הציבור הערבי. גם אם אני לא מסכים עם חלק מהדבים שהם עושים ויש לי חילוקי דעות לגבי התפקוד שלהם, אלה הם הנציגים".
בנו, ד"ר אליאס, דואג לעדכן אותו כל ערב בנעשה במדינה. הוא יושב לידו ומקריא לו מבחר מאמרים מהעיתונות העברית והערבית. "אבא אוהב להיות מעודכן.
בטלוויזיה הוא כבר לא יכול לצפות, אבל הוא מאזין לרדיו ועוקב אחר המתרחש".
ח "כ טובי נולד בחיפה ב-1922, בשנת 1940 כבר הצטרף למפלגה הקומוניסטית הפלשתינית ובשנת 1943 הקים את הליגה לשחרור לאומי שהתנגדה לתוכנית החלוקה. רק לאחר ששגריר ברית המועצות באו"ם, אנדרי גרומיקו, הביע בעצרת הכללית של האו"ם תמיכה בתוכנית שינה טובי את עמדתו.
אלתרמן כתב עליו שיר
עם הקמת המדינה הוא נבחר לוועד המרכזי של מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית), חבר לשכה ומזכירות. כל ימיו, ובעצם עד היום הזה, למרות התפרקותה והעלמותה של ברית המועצות, הוא נשאר קומוניסט אדוק ונאמן ללא פשרות.

חדר העיתונאים בו הוצבו שלושה טלפונים
בכנסת הראשונה שימש טובי לא אחת מטרה לחיצי הביקורת של דוד בן גוריון, מה שהביא אחר כך את המשורר נתן אלתרמן לצאת בהתקפה על בן גוריון ולהקדיש לח"כ טובי שיר בשם "הנזי פה בתופיק טובי" שהופיעה ב"טור השבועי", בעיתון דבר. אלתרמן כתב כי טובי הוא "קומוניסט ערבי בבית הנבחרים. יושב הנו בזכות מלאה ולא בחסד".
"אבא מאוד מודאג מהמתרחש במדינה, ובייחוד מהקיטוב בין יהודים לערבים", מסכם בנו אך מודה, "הוא אכן מתגעגע לכנסת ולפעילותו בה". בשנת 1990, לאחר 41 שנות כהונה רצופות, הוא פרש מהכנסת. רק שמעון פרס מחזיק ברצף כהונה ארוך ממנו.