לובי יהודי חדש מציג גישות חדשות בארה"ב
הלובי "ג'יי סטריט" מנסה לשכנע את הממשל לדבר עם חמאס, מתנגד לפעולה צבאית נגד איראן ותומך בהגבלות על ישראל
מותר גם לצפות מהיושב בחדר הסגלגל שלא ירכין ראש לכל מעשיה של ישראל, שלא ייתן אור ירוק ללחימה ממושכת כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה, כאשר הנשיא ג'ורג' בוש ומזכירת המדינה קונדוליזה רייס עמדו מהצד וקיוו שישראל תחסל לחלוטין את חיזבאללה. כך לפחות חושבים אנשי הלובי היהודי החדש שהוקם בוושינגטון דווקא למען ישראל.
"עם יד על הלב, אני חושב שאולמרט פשוט לא האמין שהממשל האמריקני נותן לו כזו יד חופשית בלבנון. אני חושב שהצד הישראלי במהלך מלחמת לבנון השנייה ציפה שבאיזה מקום יעצרו אותו, יגבילו אותו", מסביר דניאל לוי, אחד התיאורטיקנים שמאחורי הלובי החדש שזכה לשם "ג'יי סטריט (Street J)".
"יש באמריקה ואקום", מוסיף ג'רמי בן-עמי, המייסד והמנהל של "ג'יי סטריט". "יש קול בפוליטיקה האמריקנית שלא שומעים אותו, קול שמאמין שרק בדרכי שלום יהיה אפשר להקנות לישראל עוד שנים רבות של קיום, וזה קרה גם בגלל הניאו-שמרנים שמשכו לתקיפה בעיראק, ומאיימים עכשיו גם על איראן".
בן-עמי ולוי סיפרו השבוע בראיון ל"המגזין" על הלובי החדש, על מטרותיו, ועל האופן שבו הוא מתיימר לנווט בסבך הארגונים היהודיים למען ישראל שכבר פעילים במרץ (ולאורך שנים רבות) במסדרונות הכוח של אמריקה.
בן-עמי, היזם והמנהל של הלובי החדש, שוחה בזרמים הפוליטיים של העיר וושינגטון כבר זמן רב. אף שנולד להורים ישראלים (וסב שהיה ממייסדי תל אביב) הוא גדל באמריקה, והגיע לתפקידי ייעוץ בכירים בבית הלבן בתקופת ביל קלינטון ובקמפיין הנשיאותי של הווארד דין בשנת 2004. בין השנים 1988 ל-1990 הוא התגורר בישראל, ויש לו משפחה גדולה בארץ.
"אני נכנסתי לזה מפני שראיתי איך הנשיא בוש מתנהג", הוא מספר. "אני באמת מאמין שלמדיניות האמריקנית
דניאל לוי הוא יליד בריטניה ובנו של הברון מייקל לוי, מבכירי הפוליטיקאים הבריטים ובעבר שליחו האישי למזרח התיכון של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר. לוי הבן, שעלה לישראל, נמנה עם צוות המנסחים של יוזמת ז'נבה, עבד כיועץ במשרד ראש הממשלה בתקופת אהוד ברק, והיה חלק ממשלחת המשא ומתן הישראלית לשיחות טאבה ב-2001. לפני כשנתיים עבר לוושינגטון לתקופה זמנית, כדי לעבוד כחוקר בכיר במכון "ניו אמריקה" במחלקת המזרח התיכון.
"קודם כל", מסביר בן-עמי, "צריך לנפץ כמה מיתוסים בנוגע לעמדות של יהודי ארצות הברית". המיתוס הראשון שהוא רוצה לנפץ נעוץ בעובדה שבניגוד לדעה הרווחת, יהודי ארצות הברית לא בוחרים מועמד (לבית הלבן או לקונגרס) רק על סמך עמדותיו על ישראל.
יהודי ארצות הברית הולכים לקלפיות עם קשת שלמה של שיקולים - סוגיות שונות ביחסי חוץ ופנים שמטרידות אותם, והם בוחרים את המועמד שלהם, בין לאזור הבחירה שבו הם גרים ובין למשרת הנשיא, גם על פי גישתו הכלכלית והחברתית.
כשמבינים את הנקודה הזאת, כבר מפתיע פחות לשמוע שמרבית יהודי ארצות הברית מצביעים דווקא למפלגה הדמוקרטית בבחירות הכלליות, למרות שמועמדיה נחשבים לכאלה שמפעילים לחץ רב יותר על ישראל. כך היה בשנת 2004, כאשר כמעט 80 אחוז מהם הצביעו למועמד ג'ון קרי. כך גם היה ב-2000, כשהיה הסנאטור ג'ו ליברמן המועמד היהודי הראשון אי פעם למשרת סגן הנשיא.
זאת למרות שסקרים אחרונים בנוגע לעמדות יהודי ארצות הברית על המועמדים הנוכחיים, מראים על נהירה לכיוון ג'ון מקיין הרפובליקני. על פי סקר של גאלופ, "רק" 61 אחוז אומרים שיצביעו לדמוקרטים אם אובמה יעמוד בראש המפלגה.
על כל פנים, גישת המועמד כלפי ישראל היא רק שיקול אחד בהצבעת היהודים. אבל המיתוס הזה המלווה את כל מערכות הבחירות, מעניק כוח מחודש לארגונים היהודיים המפעילים לחץ על נבחרים אמריקנים, בכל פעם שבה הם מבקשים להיבחר מחדש.
מיתוס אחר שבן-עמי מבקש לנפץ: תמיכה חזקה בישראל, הוא טוען, לא חייבת להתבטא במי נוקשה יותר כלפי הפלשתינים בהצבעות שונות בבית המחוקקים. "זו גישה לא נכונה", מסביר בן-עמי, "חברי הקונגרס שמנסים לזכות בחיבוק ישראלי, חושבים שהדרך לכך עוברת בהפעלת לחצים כלכליים ודיפלומטיים על הפלשתינים. זה אולי מעניק סיפוק מידי בהענשה של אויבי ישראל, אבל זה לא מסייע בהכרח לישראל בטווח הרחוק".
ואולי המיתוס שמעצבן את בן-עמי יותר מכל הוא המיתוס לפיו ג' רג' בוש הוא החבר הכי טוב של ישראל.
עם העמדות הללו שהתבשלו אצל בן-עמי ולוי זמן רב, הם פנו לתורמים יהודים גדולים, והקימו לפני כחודש בוושינגטון את "ג'יי סטריט". ג'יי - בגלל ההקשר היהודי (האות J כקיצור לכל דבר שהוא Jewish), וסטריט - על שם הרחוב שאינו קיים בבירת ארצות הברית, במקום שבו רחוב I מסתיים, והרחוב הבא הוא כבר K. "ג'יי סטריט" הוא כינוי חביב ונפוץ של המקומיים לכל דבר הלקוי או חסר בוושינגטון. בעיני מייסדי הארגון, גם לובי יהודי ליברלי חסר בוושימ נגטון. חסר מאוד.
"אנחנו לא ארגון אנטי-איפא"ק (הלובי האמריקני-ישראלי למען ישראל)", מבקש בן-עמי להבהיר. "באיפא"ק יש המון אנשים עם כוונות טובות מאוד, והם אזרחים טובים שרק רוצים לעזור לישראל. אנחנו פשוט חושבים שיש חסך במי שמאמין בהתקדמות, וחושב שאפשר להשיגה רק דרך שלום".
העמדות המדיניות של "ג'יי סטריט" ברורות (לפחות להם): צריך לדבר עם החמאס, ולא באמצעות ג'ימי קרטר, ש"אינו האדם המתאים לתפקיד". איך? הם לא מסבירים בדיוק, אבל רוצים שיתנהל ערוץ דיאלוג עם האויב. "לפחות שיעלו את האפשרות הזו לדיון בוושינגטון, כי בישראל כולם מדברים על כך", אומר לוי, "כאן זה טאבו".
הם מאמינים שהפעלת כוח צבאי על איראן אינה במקום כיום. "המדיניות הנוכחית מול איראן כושלת", קובע לוי. "האופציה הצבאית לא מבטיחה שהבעיה תיפתר, ואת האופציה הדיפלומטית עוד לא ניסו כמו שצריך. באמצעות דיפלומטיה ישירה אפשר יהיה לפתור את הבעיה".
את ההתנחלויות צריך להפסיק, הם מכריזים, והבית הלבן צריך לעזור לישראל להידבר עם סוריה ובאופן כללי להיות מעורב יותר, ולא לשבת בצד ופשוט לחכות.
"ג'יי סטריט" מצהירים על גישה פוליטית פשוטה בתכלית. הם יגייסו כסף, גם מתורמים גדולים, אבל בעיקר, כך הם מקווים, מתורמים קטנים ומרובים. בקרוב, הם מקווים, יעלו על דרך המלך וירחיבו את הפעילות. הכוח הפוליטי הזה יצמח, הם בטוחים, וקולו יישמע יותר בוושינגטון, אבל כולם יודעים שהדרך לשם ארוכה מאוד.
"יש לנו (לישראל) מזל גדול שכל המועמדים לנשיאות תומכים בנו", אומר לוי. "זה ניצחון גדול מבחינת מדינת ישראל, כי אנחנו כבר לא צריכים להילחם על האהדה האמריקנית. אבל צריך לעבוד על הדקויות. לא רק תמיכה לישראל, אלא מה סוג התמיכה שצריכה ישראל. אנחנו חוששים מפני הסכנה בזיהוי התמיכה בישראל עם הצד הימני יותר. צריך איזון ומישהו שישמיע את הקול הזה בבירור".
בן-עמי רוצה שיבינו שהוא אינו פציפיסט. "אני כאן כי אני מעוניין בחשיבה מתוחכמת", הוא מחדד, "ולא בדרך הנוכחית שמובילה לכיוון לא נכון. אני לא אומר להסיר את האופציה הצבאית מהשולחן, אלא לחשוב בהיגיון. חוץ מלהיות קשוחים גם צריך לדעת להציע תמריצים. חייבת להיות דרך לפתוח במשא ומתן עם האויבים הגדולים, ולא רק לבחור בפתרונות צבאיים ובחזון של תבוסה צבאית לאויב".
בינתיים צפויים לארגון החדש הזה קשיים לא מעטים. בוושינגטון יש לובי אחד חזק ובעל השפעה רבת שנים על גבעת הקפיטול. מפגן הכוח השנתי של איפא"ק יחול בראשית חודש יוני, וכבכל שנה יגיע ראש ממשלת ישראל במיוחד כדי לשוחח עם אלפי פעילי איפא"ק המציפים את וושינגטון.
בארוחת הערב החגיגית של איפא"ק מפגין לפחות חצי קונגרס (יותר מ-300 סנאטורים ונציגים) נוכחות ותמיכה. לאיפא"ק יש קשת עצומה של חברים ותומכים בכל רחבי ארצות הברית (המספרים מדברים על 100 אלף איש רשומים) ותקציב של עשרות מיליוני דולרים בשנה.
"ג'יי סטריט" מתחיל מעמדה צנועה בהרבה, עם תקציב של מיליון דולר וחצי לכל היותר, כמה תורמים גדולים (כמו אלן סולומנט שהוא גם תורם גדול של ברק אובמה, וויקטור קובנר שהוא תורם גדול של הילארי קלינטון דווקא).
ב"ג'יי סטריט" רוצים להצליח, לעומת זאת, באמצעות פעילות באינטרנט ובניוד אנשים לפעילות פוליטית, כפי שעשה השנה הקמפיין של אובמה: הרבה תורמים קטנים, פעילות פוליטית באינטרנט ובאזז בקרב צעירים סביב הקמפיינים.
כמו אובמה, שהקרב שלו נראה בתחילה אבוד, מקווים המייסדים לנעוץ יתד בקרקע הפוליטית בארצות הברית, ולא רק מסיבות פוליטיות למהדרין. "לי אישית יש מוטיבציה גדולה מאוד", אומר בן-עמי, "אשתי אמרה לי שלא תעבור לגור בישראל עד שלא יהיה שלום, אז יש לי אינטרס לדחוף את זה כמה שיותר חזק".
נא להמתין לטעינת התגובות
