דוח המבקר: הממשלה זנחה התוכנית לשיקום הצפון
בדוח הביקורת לשנת 2008 חושף מבקר המדינה כי התוכנית הממשלתית לשיקום איזור הצפון לאחר המלחמה, שלטובתה גוייסו מיליארדי שקלים – הלכה ודעכה, והשפעתה אינה ניכרת: "מעבר להצהרות על התוכנית, הממשלה לא נערכה לביצועה". במשרד החוץ התגלו ליקויים בניהול נכסי המדינה בחו"ל
- דוח מבקר המדינה בנושא תוכנית הממשלה לטיפול בצפון
- תגובת משרד ראש הממשלה המלאה
במסגרת התוכנית, עליה הכריזה הממשלה לאחר מלחמת לבנון השנייה, הוצהר כי היקף ההשקעה לשיקום אזור הצפון יעמוד על כארבעה מיליארד שקלים. כמיליארד מתוכם על סמך הבטחה לתרומות שגייס הנשיא שמעון פרס, שכיהן אז כשר לפיתוח הנגב והגליל מיהודים עשירים בחו"ל.
"התוכנית לחיזוק חיפה והצפון עוררה ציפיות רבות, בעיקר בקרב תושבי חיפה והצפון", כך נאמר בדוח מבקר המדינה. אלא שעל פי הדוח, "התוכנית הלכה ודעכה והשפעתה כמעט ואינה ניכרת בצפון".
מבקר המדינה מותח ביקורת על הממשלה, שמבססת חלק ניכר מתוכניותיה על קבלת תרומות. המבקר מציין כי אין לו מידע על היקף התרומות, או לאן הן הועברו. "ממצאי הביקורת מלמדים כי מעבר לקביעת מדיניות עקרונית והצהרות על התוכנית, הממשלה לא נערכה כנדרש לביצוע", קובע הדוח. "מן הראוי שהממשלה ובראשה משרד רה"מ ייערכו מחדש מבחינה ארגונית, תקציבית וניהולית לביצוע התוכנית".
מלשכת ראש הממשלה נמסר כי "מכיוון שהאחריות על הטיפול במקלטים הציבוריים נמצאת בידי הרשויות המקומיות, הנחה משרד הפנים בחודש דצמבר 2006 לוודא בחלק מתקציבי הסיוע את השבת המקלטים לכשירות מלאה". עם זאת, "בשל מצבם הקשה של המקלטים בצפון החליטה הממשלה, בצעד חריג, לסייע ולבצע את פרויקט שדרוג המקלטים הציבוריים, על מנת להעמיד את המקלטים בצפון במצב ראוי ותקין".
על הטענות בנושא התרומות נמסר כי "בהחלטת הממשלה נקבע כי 'אם לא יתקבלו מקורות החוץ ממשלתיים במלואם, תבוצע התאמה של היקף התכנית למקורות התקציביים'".
בהתנהלות משרד החוץ מצא המבקר ליקויים רבים, ובכללם בזבוז כספי ציבור בשיפוצים בשגרירויות בעלויות של עשרות מיליוני שקלים ללא בקרה, החלפת ריהוט ללא התחשבות במצבו של זה הקיים ובזבוז זמן וכסף על חיפוש מבנים בחו"ל.
נושא נוסף שמופיע בדוח הוא ניהול נכסי המדינה בחו"ל. "תהליך עבודה לא מסודר גרם לכך שמשרד החוץ מנהל תהליכי משא ומתן מתישים, ועדיין לא מצליח להגיע לסיכום באשר לשכירת או רכישת מבנים לשימוש הנציגויות", נכתב בדוח. בנוסף מעיר המבקר כי נסיעות של בכירי משרד החוץ לחו"ל, הנעשות
מהדוח עולה עוד כי במהלך השנה האחרונה נרשמו ליקויי תפקוד קשים באגף המנהלי של המשרד. במהלך השנים 2005 ו-2006 הוחלף ריהוט יקר בנציגויות ישראל בשווי של כ-20 מיליון שקל. לפי הדוח לא ברור אם החלפת הרהיטים אכן הייתה נחוצה, והאם הרהיטים הישנים נמכרו כדי להחזיר סכום כלשהו לקופת המדינה.
ממשרד החוץ נמסר כי המשרד "מקבל ויישם את המלצות המבקר", וכי תגובה זו נמסרה מבעוד מועד למשרד המבקר ואף מופיעה בו.
הליקויים המפורטים בדוח כוללים בעיה בהתנהלות של משרד האוצר מול גורמי הביצוע של הפרויקט. הגורמים לא דיווחו זה לזה על קצב ההתקדמות בפרוייקט, ועל השימוש שנעשה בכספים שהוקצו לו. עוד קובע הדוח כי חיל האוויר הסיט כספים מהפרויקט לטובת תקציבו השוטף.
ממשרד הביטחון נמסר כי בעקבות חשיפת הליקויים פנו בחיל האוויר למשרד הביטחון, על מנת לפעול ולבצע את התיקונים הנדרשים. החל משנת 2007 שונתה תפישת הניהול של הפרויקט, ומנכ"ל משרד הביטחון, תת אלוף (במיל') פנחס בוכריס, מסר כי הפרויקטים הבאים יתנהלו אחרת, בהתאם ללקחים.
מדובר צה"ל נמסר כי "התקציב שהוקצה לפרויקט נמצא תחת בקרה רצופה של אגף התכנון בצה"ל וגופים נוספים. יחד עם זאת, טבעי שבפרויקט בסדר גודל זה יתגלו ליקויים, שלקחיהם הופקו, תוך מתן דגש לדרך ניהולם והקמתם של פרוייקטים גדולים בעתיד ואימוץ תפיסות ניהול. לקחים אלו ירוכזו לטובת ישומם בהמשך פרויקט מעבר צה"ל לנגב".
דוח מבקר המדינה חושף שורה של מחדלים במסגרת מענק תנאי פרישה לשוטרים, לסוהרים ולקצינים בצה"ל. במסגרת הדוח מעלה הביקורת כי המשטרה ושירות בתי הסוהר, בייחוד המשטרה, השתמשו בסעיפי חקיקה שונים בנושא הפרישה שלא למטרה שלשמה נועדו. במקרים אחרים הנהיגו המשטרה ושב"ס הסדרים מיטיבים ללא בסיס בדין או חרגו מהסדרים שנקבעו, ובכך הגדילו את הנטל התקציבי על קופת המדינה.
במקביל מציין דוח המבקר כי תהליך פרישת קצינים בכירים מצה"ל אף הוא לווה במקרים רבים מבין אלה שנבדקו במתן הטבות חריגות, שהסתכמו לעתים בסכומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים לקצין. עוד לדברי הביקורת, תהליך קבלת ההחלטות בנושא כמעט לא תועד. לפיכך התקשו מחברי הדוח להצביע על הגורמים שאישרו הטבות אלה ומה היו הנימוקים למעשיהם.
בגוף הדוח הוסיף משרד מבקר המדינה המלצה, לפיה יש לדאוג לכך שתנאי הפרישה של המשטרה ושב"ס יינתנו רק במסגרת ההסדרים החוקיים הקיימים. נוסף על כך, ראוי שמשרד האוצר, המשרד לבטחון פנים, המשטרה ושב"ס יפעלו יחד לגיבוש מנגנון פיקוח בלתי תלוי על תנאי הפרישה של קצינים בכירים במשטרה ובשב"ס.
מהמשטרה נמסר כי "מדובר בהליך שהוא בליבת תנאי העבודה של השוטר ויש לו השפעה קריטית על בניין הכוח, ועל תפקודה ויעילותה של המשטרה בעתיד. מדובר בהליך שנועד לספק פתרון לארגון ולשוטרים, בעיקר בשל אופי השירות במשטרה, הכרוך בחיכוך מתמיד עם אוכלוסיה קשה ובעייתית ובשירות בו שעות העבודה אינן שגרתיות, בשל כך נעתר הארגון לבקשת שוטרים המבקשים לסיים את שירותם טרם הגעתם לגיל המיועד לפרישה - צורך זה עולה בקנה אחד, עם הצורך הארגוני של רענון השורות ושמירת שלומו וביטחונו של הציבור.
"חשוב לציין, כי הליך הפרישה המוקדמת נעשה באופן מוקפד וזהיר, על חשבון מכסות הפרישה השנתיות המאושרות למשטרה, תוך שימת לב מרבית למשמעויות התקציביות הכרוכות בכך, ולאמות המידה המתחייבות, מהיותה של משטרת ישראל גוף ציבורי.
בנוגע ל"חופשות הלימודים" נמסר המשטרה כי "חופשת לימודים לקראת פרישה ניתנה לקצינים בכירים בנסיבות של העדר שיבוץ, או היעדר אופק שירות בהם נוצר צורך להביא לסיום שירותם בהסכמה באופן מיידי. עוד טרם קיום הבקרה וקבלת הערות הביקורת החליט המפכ"ל עם כניסתו לתפקיד במאי אשתקד שלא לאשר עוד חופשת לימודים עד להסדרתה בנוהל ואישורה על ידי כלל הגורמים המוסמכים".
נא להמתין לטעינת התגובות
