ציניות מרתיחה
בעיני ראובן ריבלין אסור לאולמרט לגעת ברמה"ג משום שאינו יכול להוכיח שפעל משיקולים טהורים
בדקות שקדמו להכרזתו של אולמרט, כאשר נמסר שהנה ראש הממשלה מתייצב להצהרה דרמטית וחשובה, לחשו הכל שסוף סוף יודיע אולמרט על התפטרותו המתבקשת. ואולם, משנודע במה מדובר, לא דיבר איש במונחים של מדיניות, או אפילו של פוליטיקה. הכל היו המומים מגודל הציניות והסרקזם.
אסור לאולמרט לגעת ברמת הגולן. לא מפני שיש לה ערך אידיאולוגי, לא משום שהיא נכס חיוני, גם לא בגלל המחיר הבטחוני והאסטרטגי. אסור לאולמרט לגעת ברמת הגולן, משום שאינו יכול להוכיח שפעל משיקולים מדיניים טהורים.
לא כל אתרוג מצדיק
אפילו אם יספק אולמרט הוכחות לכך, שפעל במסגרת מהלך עניינים מתמשך ואחראי שהתבצע במשרדו, תכסיסיו, אישיותו ועברו המפולפל, לא יוכלו לאפשר לו את זכות ההוכחה שאכן פעל משיקולים מדיניים. הכנסת, שכבר נמצאת באווירה של 'סוף עונה', התרגלה לאווירת הספינים פרי יצירתו, כך שגם אם יציגו אנשי משרד ראש הממשלה אלפי עדויות ומסמכים, לא נוכל להשתכנע שאכן מדובר במשא ומתן רציני, וששיקוליו של אולמרט מכוונים כל כולם לטובתה של מדינת ישראל, ורק שלה.
גם המובן מאליו צריך שייאמר. עניינים אסטרטגיים נועדו לממש יעדים לאומיים, ולכן חובה לשמרם מעל צרכים פוליטיים, בוודאי מעל אינטרסים
אישיים. זאת, כדי לקיים את המטרות הלאומיות ארוכות הטווח, ולהגן על האינטרסים החיוניים למדינת ישראל. אוי לראש ממשלה שמכופף אותם בגלל לחצים פוליטיים, מבית או מחוץ. אוי לראש ממשלה שמשתמש בהם כטקטיקה פוליטית קצרת טווח. אוי לראש ממשלה שהופך אותם למכשיר בקרב הישרדותו הפוליטית והמשפטית.
אתמול, משנזרק 'הספין' לחלל האוויר, קראתי לחבריי מימין ומשמאל: "האתרוג הוא בעל טעם וגם ריח משובח יש לו, אל נא, אל תהפכו את ריחו לסרחון בלתי נסבל. לא כל אתרוג מצדיק את אתרוגיותו". פעם נוספת הוכיח אולמרט שאין לו גבולות - לא גבולות מדיניים, גם לא גבולות של ציניות.
ראובן ריבלין הוא יו"ר הכנסת בעבר, וחבר כנסת בהווה
נא להמתין לטעינת התגובות
