60 שנה למשפט הרצח הראשון בישראל
חלפו 60 שנה מאז שמיכאל כץ-הכהן הואשם כי רצח את אשתו יפה. בית המשפט הרשיע אותו בסופו של דבר בהריגה וגזר עליו 15 שנים
ב-21 באפריל 1948, פחות מחודש לפני ההכרזה על קום המדינה, נרצחה יפה אשתו ביריות אקדח. היריות נורו מטווח קרוב בעת שישבה יפה בחדר השינה בדירתה ברחוב בעלי מלאכה בתל אביב ועסקה בסריגה. אחת השכנות של בני הזוג סיפרה לשוטרים שהיא ראתה את הבעל יוצא מהדירה זמן קצר לאחר שנשמעו היריות כשהוא נראה מבולבל. עוד באותו היום הסגיר עצמו כץ-כהן למשטרה, כשהוא מלווה באחת מאחיותיו.
חודש לאחר הרצח הובל כץ-כהן לבית משפט השלום בתל אביב לחקירה ראשונה. אז, בניגוד להיום, שופטי בית משפט השלום היו מעורבים באופן ישיר בהליך החקירה, וחלק מהעדויות נשמעו בבית המשפט עוד לפני הגשת כתב האישום.
במהלך הדיונים סיפר אביה של יפה, זאב אקסלגורן, כי בני הזוג רבו לעתים קרובות "על רקע הקנאות הקיצונית" של כץ-הכהן, וכי השניים התכוונו להתגרש. עד אחר סיפר שכץ-כהן רכש ממנו אקדח, לטענתו מכיוון שנהג להסתובב עם סכומי כסף גדולים של אגודת הקצבים.
משפטו של כהן נפתח בחודש אוגוסט בבית המשפט המחוזי בתל אביב בפני הרכב של שלושה שופטים. פרקליטו של כץ-כהן טען שאין לבית המשפט סמכות לדון בתיק מכיוון שהרצח התרחש בפלשתינה ולא במדינת ישראל.
אולם בית המשפט דחה את הטענה. העיתונאים שסיקרו את המשפט ידעו לספר שביום שנפתח המשפט נפגש כץ-כהן לראשונה עם בתו, שלא ידעה מה קרה להוריה ומאז הרצח חיה אצל סבה שסיפר לה שאמה חולה ואביה בצבא.
שורה ארוכה של עדים הופיעו מדי יום בבית המשפט וסיפרו
בכל שלבי החקירה והמשפט טען כץ-כהן לחפותו. "אהבתי את אשתי, לא רצחתי אותה ולא היה בדעתי לרצוח אותה", אמר בעדותו. פרקליטו ניסה להראות כי המשטרה מנסה "לתפור" לו תיק.
הפרקליט האשים את אחד העדים, קצין המשטרה שהיה אחראי על החקירה, שהוא נוטר לנאשם טינה. זאת מכיוון שבזמן ששניהם שירתו במשטרה לפני קום המדינה עלה חשד שכץ-כהן הלשין לבריטים על כך שכמה שוטרים יהודים, בהם החוקר, עבדו גם בעבודות מחוץ למשטרה או קיבלו שוחד. נגד עדה אחרת נטען שהיא נוטרת לכהן טינה מכיוון שהשניים היו אמורים להינשא.
בתום המשפט ביקשה התביעה לגזור על כץ-כהן גזר דין מוות. מנגד, פרקליטו של הנאשם טען שמכיוון שעוד לא נקבעו חוקי מדינה ובית המשפט מסתמך על חוקים קודמים, ראוי להסתמך על חוק התנ"ך שקובע כי יש צורך בשני עדים כדי להרשיע ברצח. מכיוון שלא היו עדים במקרה זה, הוא ביקש מבית המשפט לזכות את הנאשם.
לאחר ארבעה חודשי משפט הרשיעו השופטים את כץ-כהן בהריגה, לאחר שקבעו כי התביעה הצליחה להוכיח שהמית את אשתו, אך לא שהדבר נעשה בכוונה תחילה.
על כן, נגזרו עליו 15 שנות מאסר על מנת "להרחיק דמות מושחתת זו מהציבור ולמען ילמדו גם אחרים". כהן ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, אולם בספטמבר 1949 נדחה הערעור והפרשה הגיעה לסיומה.
נא להמתין לטעינת התגובות
