הייתם אמורים לדעת
בין אם מכירת חוף פלמחים נעשתה באופן חוקי או לא, הסיפור כולו הוא רק משל למציאות התיכנונית הבלתי נסבלת השוררת בישראל
הכל לפי הנהלים, טענו, רק שכל מי שביקר בחוף ועמד מול הגדרות שמבתרות אותו, לא היה זקוק להסברים מסובכים כדי להבין שאחת משתיים: או שהתרחש כאן משהו עקום, או שהחוק שמאפשר לזה לקרות צריך לעבור שיפוץ יסודי.
במשרד מבקר המדינה מסרבים בינתיים לפרט מה בדיוק הם חוקרים, אבל עצם ההתערבות של המבקר היא זריקת מרץ לכל מי שלא מוכן לקבל מיזמים מופקרים כגזירת גורל. מותר לשער שהמבקר יחקור איך קרה שחלקת חוף כה נחשקת נמכרה בסכום מצחיק של כמה מיליוני שקלים, והאם יש לזה קשר לעובדה שמדובר במועצה אזורית קטנה שבה כולם מכירים את כולם.
בואו נחזיק אצבעות שהמבקר יגלה שהכל נעשה בתום לב, אבל גם אם מבחינה פלילית הכל כשורה, עדיין מבחינה ציבורית הכל לא כשורה. כי הסיפור של חוף פלמחים הוא רק משל למציאות התיכנונית הבלתי נסבלת השוררת בישראל.
במקרה
הזה הכל התחיל כשאלמוג מזרחי, קיבוצניק צעיר מפלמחים, יצא לסיבוב בחוף וגילה שבמקום שבו הוא מטייל מאז ילדותו מישהו הציב גדר עצומה. מה שקרה למזרחי יכול לקרות לכולנו: מחר בבוקר גם אתם עלולים להתעורר כשמול החלון שלכם קודחים דחפורים יסודות לקניון עצום.
כשתקימו קול זעקה, יגידו לכם שהייתם אמורים לדעת: הרי הכל פורסם ברשומות של משרד הפנים, ובאיזה אתר באינטרנט, וכמובן בפרוטוקול של הועדה המקומית. אם אתם לא עוקבים אחרי כל אלה באופן שוטף, בעיה שלכם. ואם אתם רוצים להתנגד, אנא הצטיידו בסוללת עורכי דין ששווה יותר מהדירה שלכם.
כל עוד הליכי התכנון לא יעברו תהליך של שקיפות ונגישות, שבסופו יהיו פחות נוחים לנדל"ניסטים ויותר מתחשבים בציבור, הפתעות מדכאות מהסוג של פלמחים ימשיכו להתרחש.
מה שנשאר לאזרחים לעשות זה להקים מאהל, להתיישב מול הדחפורים, להזעיק תקשורת ופוליטיקאים ולקוות שמבקר המדינה יבדוק מה לעזאזל קורה פה. אולי הוא יצליח להחזיר להם את החוף.
נא להמתין לטעינת התגובות
