החזון של תשובה: לאס-וגאס בערבה
יצחק תשובה משוכנע שפרויקט "תעלת הימים" שלו יפתור את משבר המים בארץ • בכירי המשק והמשקיעים הסעודים כבר עומדים בתור • ממשלת ישראל שותקת
לפני כשבועיים הציג תשובה את הפרויקט בוועידת הנשיא, והתפרץ לדלת פתוחה. משבר המים הנוכחי הוא החמור ביותר שידעה ישראל. ועדת הכלכלה של הכנסת קראה השבוע לממשלה לקיים ישיבת חירום בנושא.
אחד הפתרונות המוצעים הוא רעיון ישן-נושן: להקים “תעלת ימים” בנגב. לפני כ- 30 שנה דיברו על הקמת תעלה שתחבר את הים התיכון לים המלח ותשמש להתפלת מים ולהפקת חשמל, תוך ניצול הפרשי הגובה.
ב- 15 השנים האחרונות שונה המתווה: כעת מדובר בתעלה שתחבר בין ים סוף לים המלח ואורכה יהיה 166 ק”מ. בעזרת התעלה, כך נטען, ניתן יהיה להתפיל מיליון קו”ב מים בשנה - כשליש מתצרוכת המים של ישראל, של ירדן ושל הרשות הפלשתינית. במישור הממלכתי הפרויקט מקודם כבר כמה שנים.
הנשיא שמעון פרס נתן לו דחיפה משמעותית עוד בהיותו המשנה לראש הממשלה, והצליח לעניין בפרויקט גם את הבנק העולמי. לפני כחודשיים הוחלט כי חברת ההנדסה הצרפתית COYNE וחברת ERM האמריקנית יבצעו עבור הבנק סקר היתכנות בשווי 15.5 מיליון דולר.
תשובה, הבעלים של קבוצת דלק ואחד מיזמי הנדל”ן הישראלים הבולטים בעולם, מדבר גם הוא כבר כמה שנים על “חלום וחזון תעלת הימים.” הפרויקט שהוא מציע שונה מזה הממלכתי: לא הובלת מי ים בצינורות, אלא תעלה פתוחה ברוחב 12 מטרים ובעומק 4 מטרים.
הפרויקט אמור להסתיים בתוך 5 שנים מתחילת הבנייה, ועלותו נאמדת ב- 3 - 5 מיליארד דולר - סכום שיגיע כולו ממשקיעים פרטיים.
כדי לבצע פרויקט בסדר גודל כזה, יש לצלוח תחילה את המחסום הבירוקרטי, הכולל עשרות רשויות וארגונים ובכללם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ועדות לתכנון בנייה, ארגוני ירוקים וחברות עסקיות הפועלות במקום.
ארגוני סביבה מזהירים מפגיעה אנושה שעלולה להיגרם לים סוף; רשויות המים חוששות כי התעלה תשנה את האיזון במשק המים ותגרום להמלחת מי התהום; מפעלי התעשייה והתיירות באזור ים המלח עלולים להיפגע אף הם.
הוא מדגיש כי האינטרס שלו בפרויקט אינו אישי אלא לאומי: בוועידת הנשיא טען תשובה כי “השלום האמיתי יגיע באמצעות שיתוף פעולה כלכלי ואמון בין מדינות האזור. יש לי הכבוד להיות חלק מחזון ומחלום תעלת הימים, שתהפוך את הגבול בין ישראל, ירדן והפלשתינים לעמק של שלום.”
בהמשך הוא הסביר כי “כמות המים שתופק תסייע להפריח את השממה, להפוך את האזור לשדה גדול וירוק וליישב מיליוני תושבים משני צידי התעלה. כמו כן, יהיו מפלים שמהם ניתן יהיה לייצר חשמל לשימוש האזור כולו. לאורך התעלה יוקמו טיילת עם אטרקציות, פארקים, אגמים, לגונות, מזרקות ומרכזי בילוי.”
בחלומותיו רואה הבעלים של מלון פלאזה בניו-יורק ובלאס-וגאס “בתי-מלון חדשים עם חופים צמודים. האזור כולו יהפוך למוקד משיכה לתיירים מכל העולם, ויכלול עד 200 אלף חדרים.” בנוסף, אזור התעלה יהיה אזור סחר חופשי - כדי לספק תמריצים ולעודד חברות זרות לקחת חלק בפרויקט ולהקים לאורך התעלה מפעלים וחנויות נוחות. להערכת תשובה, לפרויקט יש פוטנציאל ליצור מעל מיליון מקומות עבודה חדשים.
הוא צופה כמובן את ההתנגדויות הפוטנציאליות, ולכן לדבריו תובא בחשבון הרגישות של אזור השבר הסורי-אפריקאי. הוא מציין כי בשלב זה נעשו בדיקות ראשוניות של הקרקע, ולפיהן ניתן להקים את הפרויקט. תשובה מדגיש גם כי הפרויקט יתוכנן כך שלא יפגע במפעלי ים המלח ובכימיקלים לישראל של משפחת עופר, וכי הוא יבוצע בתיאום מלא עם ארגוני איכות הסביבה.
“לדעתי, הפרויקט כלכלי ורווחי ואין צורך לסבס סד אותו. ההכנסות יגיעו מהתפלת מים, מהחשמל, מהתיירות, מהחקלאות, מההתיישבות, מהמפעלים ומהסחר החופשי,” אומר תשובה. לדבריו,
הקהילה העסקית המקומית והבינלאומית ומדינות דוגמת ארה”ב, מדינות היורו, יפן, סין, רוסיה, מדינות המפרץ ומדינות ערביות נוספות יסייעו במימונו. “לאחרונה קיימתי פגישה בעניין עם כבוד המלך עבדאל ללה מירדן,” הוא אומר, “בפגישה השתתפו גם עו”ד רם כספי, יוסי גינת ואחרים. המלך התלהב ובכוונתו להיות שותף פעיל בפרויקט.”
שרי אריסון, בעלת בנק הפועלים, איש העסקים בני שטיינמץ ונוחי דנקנר, בעל השליטה באי.די.בי ושותפו של תשובה בפרויקט התיירות בלאס- וגאס - כולם רוצים להשתתף גם הם בפרויקט.
לדברי תשובה, סטף ורטהיימר, הבעלים של ישקר ומקים אזור התעשייה בתפן שבגליל, הביע עניין בהקמת פארק תעשייה באזור התעלה. שותף נוסף הוא הנסיך הסעודי אלוואליד בן-טלאל, שותפו של תשובה במלון פלאזה בניו-יורק, שהודיע כי יסכים להשתתף בפרויקט בתיאום עם מלך ירדן.
“לדעתי, ניתן יהיה להשלים את הפרויקט בתוך שנתיים,” אומר תשובה. כשהוא ציין זאת בוועידת הנשיא, התקבלו דבריו בספקנות. “ניתן לשכור 50 דחפורים ענקיים שיפוזרו לאורך תוואי התעלה,” הוא ממשיך, “ויעבדו מסביב לשעון.
''אם כל אחד יחפור 10 מטרים ביום, ניתן יהיה להגיע להספק של חצי ק”מ - ואת הפרויקט כולו נוכל להשלים ב- 332 יום. האינטרס שלי הוא אך ורק השלום והביטחון.
אני לא רוצה להתערב במישור הפוליטי ולהפעיל לחצים, כדי שלא יחשבו שיש לי אינטרס אישי.” אבל תשובה מבין כי עקב אכילס העיקרי הוא הקשיים הרגולטוריים.
בוועידת הנשיא הוא ביקש: “במעמד זה אני פונה למקבלי ההחלטות ולרגולטורים בבקשה שיפעלו בהקדם, כדי שניתן יהיה לקדם את הפרויקט החשוב הזה ולהפוך את החלום למציאות.” לדבריו, “לצורך קידום הפרויקט יצטרכו ישראל וירדן לחוקק את חוק תעלת הימים ולפרסם מכרזים שוויוניים, שיאפשרו לכל המעוניינים לקחת חלק.”
ימים ספורים לאחר ועידת הנשיא דיווחו אנשי יחסי הציבור של תשובה על הקמת “מועצה ציבורית” לקידום הפרויקט, שבראשה יעמוד יו”ר רשות ני”ע לשעבר משה טרי.
המועצה תכלול 30 חברים ובהם האלוף במיל’ יוסי פלד, מנהל בית-החולים איכילוב פרופ’ גבי ברבש, הרב ישראל לאו, העיתונאים מתי גולן וסבר פלוצקר ויו”ר בנק לאומי איתן רף. בנק לאומי מסר השבוע כי “רף הסכים להצטרף למועצה כי הוא מאמין בצורך ובחשיבות הפרויקט, אבל בשלב זה אין לו עמדה ספציפית לגבי מתכונתו.”
שם נוסף שהוזכר הוא הכלכלן ד”ר יעקב שיינין. כששאלתי את שיינין אם ערך פעם בדיקה לגבי הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, הוא הפתיע והשיב שלא.
“מעולם לא התבקשתי לערוך בדיקה כזו,” הוא אמר. כששאלתי מדוע הוא חבר במועצה הציבורית של הפרויקט, הפתיע שיינין אף יותר: “באמת? אני חבר במועצה? אם כך, צירפו אותי בלי שנשאלתי על כך.”
על-פי התוכנית, המועצה תפעל עד שיחוקק חוק תעלת הימים, וחבריה לא יקבלו שכר. עבודתם העיקרית תהיה פעילות בוועדות ייעודיות וקידום הפרויקט ברמה המקצועית, הציבורית והבינלאומית. תשובה, שבמשרדו מוצב דגם מוקטן של הפרויקט השאפתני, מאמין כי יחזה בדחפור הראשון שמתחיל לעבוד עוד בחייו.
“מדובר בפרויקט אדיר, שבגלל היקפו הגדול הוא בעל השלכות על הסביבה וצפוי להשליך גם עלינו. מבחינה זו, האינטרס שלנו זהה לאינטרס של הירוקים. אנחנו גרים פה, וגם הייצור עלול להיות מושפע.
“לא ברור לנו מה יקרה למים מבחינה כימית: האם יווצר משקע גבס, האם ייווצרו אצות בעקבות הזרמת המים מים סוף, האם ייווצר גז רעיל במהלך ההתפלה?
דנו בנושאים הללו עם כל מי שאנחנו יכולים, וביקשנו לבדוק חלופות כמו ביצוע הפרויקט בהדרגה או מעבר לשיטות אחרות. לא ברור לנו אם יהיה פיילוט שלפיו יסיקו מסקנות. לדעתנו, חייב להיות פיילוט - שאולי יפיג את חששותינו.”
גולדשטיין מדגיש: “בשלב זה מדברים איתנו על פרויקט תעלת הימים הממשלתי ולא על הפרויקט של תשובה, שהוא שונה לחלוטין. מטעם הפרויקט הממשלתי שוחחו איתנו נציגי הבנק העולמי והממשלה. עדיין לא התקיימו שיחות עם נציגי החברות שהתחילו לבצע את סקר ההיתכנות.”
ממשלת ישראל עדיין לא גיבשה את עמדתה לגבי הפרויקט של תשובה.
סרט ההדמיה לפרויקט תעלת הימים
נא להמתין לטעינת התגובות
