כתב אישום הוגש נגד השר לשעבר אברהם הירשזון

לביהמ"ש המחוזי בת"א הוגש הבוקר כתב אישום חמור נגד שר האוצר לשעבר, שהתפטר מתפקידו לפני כשנה. הירשזון מואשם בין היתר בעבירות גניבה, בקבלת דבר במרמה ובהפרת אמונים. על פי כתב האישום, גנב הירשזון כ-2.5 מיליון שקל מכספי הסתדרות העובדים הלאומית

גלעד גרוסמן | 4/6/2008 9:19

שר האוצר לשעבר על דוכן הנאשמים: הפרקליטות הגישה הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב כתב אישום נגד ח"כ אברהם הירשזון, שבעת פתיחת החקירה נגדו כיהן בתפקיד שר האוצר. הירשזון מואשם בשורה של עבירות חמורות, המייחסות לו מעילה בכספי הסתדרות העובדים הלאומית בראשה עמד. לפי כתב האישום, שלשל הירשזון לכיסו הפרטי סכום כסף הנאמד בכשני מיליון שקל וחצי.

- כתב האישום נגד הירשזון

שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. צילום ארכיון: פלאש 90

כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין אליהו שורץ-שואף, לילך שלום, רוני מודריק וארז ריטנברג מפרקליטות מחוז ת"א, מייחס להירשזון עבירות של גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד.

יחד עם כתב האישום הגישה הפרקליטות לבית המשפט בקשה לקיים את הדיונים בהרכב של שלושה שופטים.

מזומנים במעטפות וארוחות במסעדות יוקרה

לפי כתב האישום, קיבל הירשזון במהלך בין השנים 1998 ל-2005 כ-25 אלף שקל מדי חודש עבוד מה שהוגדר כ"הוצאות". חלק מהכספים נשלחו לביתו של הירשזון במעטפות שהכילו מזומנים. במשך 4 שנים נהג הירשזון לקבל "כספי חגים" פעמיים בשנה, סמוך לראש השנה ולפסח, בסכומים שנעו בין 10,000 ל-30 אלף שקל.

נוסף על כך, בין השנים 2000 ל-2004 טס הירשזון 50 פעמים לחו"ל ובכל פעם קיבל בין 2,000 ל-3,000 דולר. בספטמבר 2004 הוחלט להקטין את הסכום ל-5,000 שקל. לפי כתב האישום מימנה הסתדרות העובדים הלאומית עבור הירשזון התמודדותו בפריימריז בשנים 1998 ו-2002.

הסתדרות העובדים הלאומית אף מימנה להירשזון תרופות בשווי של כ-70 אלף שקל. שר האוצר לשעבר אף נהג להציג להסתדרות קבלות של ארוחות שאכל במסעדות שונות ברחבי גוש דן. לפי כתב האישום, הירשזון הציג מצג שווא, לפיו הארוחות היו במסגרת תפקידו וכך הוציא במרמה עוד כ-63 אלף שקל.

תשלומים חודשיים

שר האוצר לשעבר התפטר מתפקידו לפני כמעט שנה בעקבות החשדות נגדו, ולפני חודש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, על הכוונה להגיש נגדו כתב אישום בפרשה.

לאחר הודעתו של היועץ המשפטי ויתר הירשזון על זכותו לעבור שימוע בפני מזוז. להירשזון ניתנו 30 יום בהם היה יכול לבקש שלא תוסר החסינות הפרלמנטרית שלו. הוא בחר שלא לעשות זאת, והיום תם פרק הזמן הזה.

"הכספים הועברו להירשזון בתשלומים חודשיים, שניתנו כשי לחגים וכתשלום הוצאות", נכתב בכתב האישום. "בין השאר קיבל החזרים על ארוחות במסעדות מובילות בתל אביב בסכומים של עשרות אלפי שקלים, למרות שכבר היה חבר כנסת".

יחד עם הירשזון הואשמו בפרשה גם מנהל אגף הכספים בהסתדרות העובדים הלאומית, עובדיה כהן, מנכ"ל הסתדרות העובדים הלאומית יצחק רוסו, אמציה בונר שהיה חשב בעמותת ניל"י וציון בן-סלים כהן ששימש בתפקידים בכירים בקרן הפנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית. שותפיו של הירשזון מואשמים בגניבה של למעלה מ-12 מיליון שקל.

החזר חובות, מימון תחביב ותשלום עבור בית אבות

בונר, שבמקביל לעבודתו בניל"י היה הבעלים של משרד להנהלת חשבונות, נאשם בגניבה בידי מנהל הלבנת הון, זיוף מסמך ורישום כוזב במסמכי תאגיד. כתב האישום מייחס לו שימוש בכ-2.5 מיליון שקל שהעביר מחשבון עמותת ניל"י לחשבונות של ידידתו. הכספים שימשו את בונר בין היתר להחזר חובות, לתשלום משכורות לעובדיו ולתשלום לבית האבות שבו התגוררה אמו.

לפי כתב האישום, יצחק רוסו השתמש באלפי השקלים שגנב כדי לממן את תחביבו - פיסול בברונזה. הוא נאשם בגניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון.

נאשם נוסף בפרשה, ציון כהן, מואשם שגנב מיליוני שקלים יחד עם אחיו עובדיה ששימש כבכיר

בהסתדרות. השניים גנבו את הכסף כדי לסייע לאחיהם שנקלע לחובות. ציון כהן מואשם בגניבה בידי מנהל, מרמה, הפרת אמונים והלבנת הון.

אחיו של ציון, עובדיה, נאשם גם הוא בעבירות דומות. עובדיה מואשם שגנב מעל 12 מיליון שקל מעמותת ניל"י ומהסתדרות העובדים הלאומית. כ-2 מיליון שקלים העביר עובדיה להירשזון ו-6.5 מיליון שקל הועברו לאחיו דוד כדי לכסות את חובותיו. האח דוד מואשם גם הוא בעבירות דומות בפרשה.

הנאשמת האחרונה בפרשה היא רונית גרטי, שעבדה בהנהלת החשבונות של הסתדרות העובדים. היא מואשמת בסיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד, ובכך שהעבירה לרוסו את המעטפות שהכילו את המזומנים שיועדו לשר לשעבר הירשזון.