בוש רוקם עסקה סודית שתשאיר הצבא בעיראק
האינדינפנדנט חושף שממשל בוש לוחץ על ממשלת עיראק לחתום על הסכם עם ארה"ב שיאפשר לו להכריז על ניצחון אך ינציח הנוכחות הצבאית

תנאי העסקה המתגבשת, שפרטים מתוכה הודלפו לעיתון, צפויים לעורר סערה פוליטית גם בעיראק עצמה. בין היתר יכלול ההסכם סעיפים שקובעים כי חיילים אמריקניים יאיישו בסיסים קבועים בעיראק ויוכלו לצאת למבצעים צבאיים, לבצע מעצרים של אזרחים עיראקיים וכן ליהנות מחסינות בפני החוק בעיראק. בכירים עיראקיים חוששים שההסכם, אם יושלם, יערער את עמדת עיראק במזרח התיכון ויגרום לסכסוך מתמשך בארצם.
טבען המדויק של הדרישות האמריקניות במו"מ מול העיראקים נשמר עד כה בסודיות. פוליטיקאי עיראקי שהובא בסוד ההסכם קודם לפרסומו בעיתון הבריטי הביע זעזוע מפרטיו. "זו פגיעה איומה בריבונות שלנו", אמר, והוסיף כי אם ההסכם הביטחוני ייחתם, הדבר ייצור דה-לגיטימציה כלפי הממשלה העיראקית בקרב העם, שיראה בה כלי משחק בידי ארה"ב ותו לא.
הסערה האמריקנית שצפויה לפרוץ בעקבות חשיפת העסקה היא גדולה לא פחות, בהתחשב בעובדה שאובמה מצהיר מראשית הקמפיין שאם יזכה בנשיאות, ישובו חיילי ארה"ב לביתם.
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, מעוניין להביא להשלמתה של העסקה עד סוף החודש הבא כדי שיוכל להכריז על ניצחון צבאי בעיראק ולטעון שהפלישה אליה ב-2003 הייתה מוצדקת. וכך, הנצחת הנוכחות האמריקנית בעיראק באמצעות הסכם ארוך טווח תחתור תחת הבטחותיו של המועמד הדמוקרטי.
העיתוי המתוכנן להשלמת העסקה מאיים לפגוע גם בקמפיין של מקיין: אם אמנם ייחתם ההסכם עד לסוף חודש יולי, ייפגע מקיין, הטוען שארה"ב נמצאת על סף ניצחון בעיראק, ניצחון שהוא טוען כי אובמה יחבל בו אם אמנם יסיג את החיילים מהמדינה בטרם עת.
נכון להיום מוצבים בעיראק 151 אלף חיילים אמריקניים. גם לאחר שיוציא הצבא חלק מכוחותיו מהמדינה בחודש הבא, בהתאם לתכנון, יוותרו בה למעלה מ-142 אלף חיילים – 10,000 יותר מכפי שהיו בה בעת שהחלה ההסלמה הצבאית בינואר 2007.
על פי ההסכם
עד כה הכחישה ארה"ב שוב ושוב שרצונה בבסיסים קבועים בעיראק. ואולם, מקור עיראקי אמר לאינדיפנדנט כי "זוהי תחבולה טקטית". לדבריו, וושינגטון מעוניינת לשלוט גם במרחב האווירי בעיראק שמתחת ל-29 אלף רגל.
למרות רצונו של ממשל בוש לכפות על ממשלת עיראק חתימה על ה"ברית האסטרטגית" עם ארה"ב לפני ראשית אוגוסט, כבר עתה קמה צעקה נגד ההסכם באיראן ובמדינות ערב נוספות. נשיא איראן לשעבר הנחשב למתון יחסית, אכבר האשמי רפסנג'אני, אמר אתמול שעסקה כזו תיצור מצב קבוע של כיבוש בארצו. "מהותו של ההסכם הזה היא להפוך את העיראקים לעבדים של האמריקנים", אמר.
ההערכה היא כי ראש ממשלת עיראק, נורי אל-מליקי, מתנגד לתנאי ההסכם המתגבש,

בנוסף מעוררת העסקה חשש שבעקבותיה יוחמר המאבק בעיראק בין ארה"ב לאיראן על ההשפעה על המצב בשטח.
העיראקי היחיד שהעיתון מייחס לו את הסמכות הדרושה לעצור את העסקה הוא המנהיג הרוחני השיעי, האייטוללה עלי אל-סיסטאני. ב-2003 הצליח אל-סיסטאני לכפות על ארה"ב לאפשר משאל עם בעיראק אודות החוקה העיראקית החדשה וקיום בחירות לפרלמנט. עם זאת, ישנה טענה שהאייטוללה מאמין כי אובדן התמיכה האמריקנית תחליש דרמטית את השיעה בעיראק שכיום מחזיקים אנשיה ברוב בפרלמנט.
הממשל האמריקני מתנגד בתוקף לקיום משאל עם בעיראק בנוגע לעסקה החדשה, שמא העם העיראקי יצביע נגדה והיא תתבטל. המטיף השיעי העיראקי מוקטדא אל-סאדר קרא לחסידיו להפגין מדי יום שישי נגד העסקה המתגבשת, במחאה על כך שהיא מסכנת את עצמאותה של עיראק.
ממשלת עיראק מעוניינת לדחות את החתימה הסופית על ההסכם, אולם בלשכתו של סגן נשיא ארה"ב, דיק צ'ייני, מנסים ללחוץ על העיראקים להעביר אותו. השגריר האמריקני בבגדד, ריאן קרוקר, פועל במרץ בשבועות האחרונים כדי לדאוג שההסכם יעבור.
ההערכה היא שרוב אזרחי עיראק לא יתמכו בהסכם ביטחוני שכזה, אך הכורדים, המהווים חמישית מהאוכלוסיה, יעדיפו את הנוכחות האמריקנית באזור, וכמוהם גם מנהיגים שיעים שמעדיפים שארה"ב תחליש את כוחה של השיעה. כתוצאה מכך צופים פילוג בקהילה הסונית, שתמכה בגלוי במלחמת גרילה נגד הכיבוש האמריקני.