15 חודשי מאסר בפועל למבצע 'הלינץ' במואסי'
העליון קבע שעבודות השירות שנגזרו על שמשון סיטרין הן עונש קל מדי והמיר למאסר את עונשו של הצעיר שסקל פלסטיני פצוע בהתנתקות
בית המשפט העליון החמיר בעונשו של שמשון סיטרין, אשר השתתף במה שהוגדר "ניסיון הלינץ'" בפלסטיני פצוע בשכונת המואסי לפני כשלוש שנים. השופטים אשר גרוניס, מרים נאור ואסתר חיות, גזרו על סיטרין עונש של 15 חודשי מאסר בפועל במקום ששה חודשי עבודות שירות שהטיל עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע.
בית המשפט המחוזי הרשיע את סיטרין בשתי עבירות של גרימת חבלה בכוונה מחמירה ובהתפרעות ושהייה בשטח סגור.
סיטרין, תלמיד ישיבה שהיה בן 18 ועמד להתגייס לצה"ל בעת האירוע, היה אחד המתנגדים להתנתקות שפלשו למבנה נטוש בשכונת המואסי, באזור היישוב "טל ים" שבחבל עזה. עשרות הפולשים התבצרו במקום וסירבו לפנותו על פי דרישת חיילי צה"ל. לאחר שהחיילים פרצו והוציאו אותם החלו הצעירים ליידות אבנים בפלסטינים, ופצעו חיילים ופלסטינים גם יחד.
מיד לאחר מכן, כאשר חיילי צה"ל הובילו צעיר פלסטיני פצוע למקום מחסה וניסו להגן עליו מפני מיידי האבנים הישראליים, הצטייד סיטרין באבן, רץ לעבר מקום המחסה של הפלסטיני הפצוע והטיח את האבן בחוזקה לכיוון ראשו. האבן פגעה במצחו של הצעיר והוא התמוטט על הארץ. הוא חולץ מהמקום כשהכרתו מעורפלת וקיבל עזרה רפואית.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע ציין כי הדרך שבה פעל סיטרין כדי להביע את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות היא פסולה ובזויה, וכי יש להעביר מסר חד וברור לציבור בדבר האופן הראוי להבעת מחאה במדינת חוק דמוקרטית.
עם זאת, הוא הסתפק בהטלת עונש של שישה חודשי מאסר
הן המדינה והן סיטרין ערערו לבית המשפט העליון, זו ערערה על קולת העונש וזה ערער על הרשעתו. המדינה טענה כי העונש שהוטל על סיטרין מקל עימו בצורה בלתי סבירה ובלתי הולמת ואינו תואם את חומרת מעשיו.
שופטי בית המשפט העליון דחו את ערעורו של סיטרין על ההרשעה וקיבלו את ערעור המדינה על קולת העונש. השופטת נאור, אשר כתבה את פסק הדין, קבעה כי העונש שקבע בית המשפט המחוזי מקל באופן מופרז, אינו מרתיע ואינו מבטא את נורמת הענישה הראויה והמקובלת במקרים כגון אלה. היא ציינה כי המדינה צודקת בטענתה, לפיה העובדה שהצעיר הפלסטיני היה פצוע עוד בטרם השליך סיטרין את האבן, לא הייתה צריכה להוות שיקול להקלה בעונש.
"עובדה זו – הדגישה נאור – צריכה הייתה להוות, לדעתי, דווקא שיקול לחומרה: חרף העובדה שסיטרין התבונן בצעיר טרם השלכת האבן וראה כי הוא פצוע, מוטל על הקרקע וחסר יכולת להגן על עצמו – גמלה בליבו ההחלטה להשליך את האבן, והדבר מלמד על חומרת מעשיו. על כך יש להוסיף כי הוא בחר להשליך את האבן לעבר הצעיר ובחר לקחת חלק ביידוי האבנים כלפי הפלסטינים".
נאור הוסיפה כי סיטרין פעל כחלק מהמון שיידה אבנים לעבר הפלסטינים על רקע לאומני, וכי התפרעות כזו מחייבת תגובה עונשית קשה וכואבת.
השופטת, שצפתה בסרטי טלוויזיה שהנציחו את האירוע הקשה, אמרה עוד: "אמנם מהתסקיר בעניינו של סיטרין עולה כי כיום הוא בוגר יותר, מבין את התייחסותו הילדותית והתנהגותו הבעייתית ונראה כי אינו בעל קווי אישיות אלימים, אולם על מה שהעין רואה בסרטים – לא ניתן לעבור בקלות לסדר היום".
נא להמתין לטעינת התגובות
