השינוי שיביא מבצע מול השלכות הרגיעה
המחיר לקרבות שיתחוללו ברצועת עזה יהיה כבד. אבל מה האלטרנטיבה? חמאס חזק יותר שמחליט לבד מתי להילחם שוב. שטח צבאי
זה אמור להיות מבצע שיחולל שינוי מהותי ביחסי הכוחות, אבל יותר מכל יפתח אופק מדיני חדש לדיון מסוג אחר במזרח התיכון. יכווץ את חמאס ויכניס את מנהיגיו ורקטות הקסאם לפרופורציה.
המחיר לקרבות שיתחוללו ברצועת עזה יהיה כבד. מחיר לחימה על הבית. צה"ל יספור חללים. העורף יספוג מטחי רקטות קסאם ופצצות מרגמה. אזרחים רבים יתפנו מרצון מבתיהם בשל התקפות הרקטות. חמאס ירחיב את רדיוס נפילת הרקטות ויצרף ערים נוספות למעגל האש.
בדיוק באותו זמן טנקי המרכבה בליווי לוחמי חי"ר מהקרקע ומסוקי קרב מהאוויר יתקדמו בסמטאות עזה, יחטפו טילי נ"ט, אבל יפגעו בעשרות חוליות ויביאו לכמות נפגעים גדולה מאד בצד השני. בין הבתים ירוצו להם צלמי העיתונות הפלסטינים
תרחיש אפשרי הוא כי במהלך הלחימה תלך כמות מטחי הרקטות ותפחת, מספר הלוויות בעיר עזה תחצה ביממה אחת את העשרים ולחץ בינלאומי יופעל על ישראל להפסיק את המבצע ולשבת למשא ומתן ממושך כדי להתקדם להפסקת אש. עם מי לדבר? עם חמאס המרוסק? או הפת"ח החלש? מי ישלוט כעת ברצועת עזה? איך ייראה המחר?
ואז, בזמן שבישראל שוקלים האם לעצור את המבצע או להמשיך את ההשתלטות על שטחים נוספים, נוהרים עשרות אלפי פלסטינים מצפון לדרום רצועת עזה ומגיעים בשיירות כלי רכב וברגל לרפיח. אלפים פורצים את הגדר ומתקדמים לכיוון מצרים. שוטרים מצרים מנסים להדוף את ההמון שנמלט מאימת צה"ל, אך לשווא.
צלמי עיתונות זרה מצלמים את השוטר המצרי מכה בפלסטינים, והתמונות משודרות בקהיר. במקום כבר מתארגנות הפגנות של האחים המוסלמים נגד הפעילות המצרית והתוקפנות הישראלית, וההפגנות גוררות הפגנות של פלסטינים במדינות ערב.
ראש הממשלה מורה על חזרה למדיניות הסיכולים הממוקדים נגד מנהיגי חמאס הבכירים ביותר, והתוצאות לא מאחרות לבוא. מחמוד א-זהאר ומוחמד דף בין המחוסלים הראשונים. בגבול ישראל-לבנון משגרים מחבלים פלסטינים מספר רקטות לעבר קרית שמונה והורגים אזרח.
בלחץ מדינות האיחוד האירופי וארצות הברית מבינים ראש הממשלה ושר הביטחון כי עליהם לכנס קבינט ביטחוני ולקבל החלטה שבסופה מצהירים כי חלון הזמנים לביצוע המבצע הסתיים ועל צה"ל להפסיק את הלחימה. לגשת להידברות על "היום שאחרי".
מתסריט זה, פרי מוחי הקודח, רוצים ראש הממשלה ושר הביטחון להימנע. אך מה האלטרנטיבה הנוספת? הליכה לקראת הסכם רגיעה עם הפלגים הפלסטינים? שקט בשני הצדדים? פתיחה מדורגת של המעברים לאורך רצועת עזה והעלאת כמות הציוד ההומניטרי והמזון שנכנס לרצועת עזה?
שלושה שבועות לאחר שיתקבל ההסכם, וככל שתישמר הרגיעה, יגבירו את קצב השיחות ורצינותן על שחרורו של גלעד שליט. ברגע שהחייל יגיע הביתה, ייפתח מעבר רפיח, המהווה את הפתח של רצועת עזה לעולם כולו ללא התערבות ישראלית. אך חמאס, כארגון טרור שחרט על דגלו את השמדת ישראל, יחזור לסורו.
הפעם האיום יהיה חמור יותר, כמות אמצעי הלחימה תגבר ו-20 אלף לוחמיו יהיו יותר מאומנים. מאחר שהוא הצטייר כמכתיב קצב באיזור, לבטח יבחרו מנהיגיו היושבים בדמשק מתי לפתוח בסיבוב אלים נוסף מול צה"ל ואזרחי מדינת ישראל. חלפו 60 מאז הקמת המדינה, ותראו לאן הגענו.
מדי שבוע מתפרסם כאן הטור "שטח צבאי" של אמיר בוחבוט, כתב nrg מעריב לענייני צבא וביטחון. "שטח צבאי" מתייחס לסוגיות הביטחון של ישראל מזוויות אחרות מאלה שאנו קוראים עליהן במשך השבוע, כדי לנסות ולהבין מה עומד מאחורי ההחלטות והמהלכים שמשפיעים על ביטחונה של מדינת ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
