המסמכים גילו: כך פועל אל-קאעידה בעיראק
אלפי מסמכים ומאות סרטי וידיאו שהתגלו בבית בכיר אל-קאעידה מספקים מבט נדיר לדרכי הפעולה של ארגון הטרור הקטלני
המידע המדהים נחשף במחשבים ובארונות של "נסיך" אנבאר, פארס אבו-עזאם, אשר נחשב למפקד הצבאי של המחוז מטעם אל-קאעידה. אחרי שאבו-עזאם נהרג לפני כשנה וחצי הועבר החומר על ידי אנשי מיליציות סונים הפועלים עם האמריקנים לידי מפעילים מהצי, מהמרינס ומהצבא.

בין השאר התגלו במקום חבילות של טפסי תשלום עבור חטיבות שלמות שכללו מאות בני אדם שחולקו ליחידות חיל רגלים וליחידות ירי מרגמות. על מנת להצטרף ליחידות האלה, היה על המועמדים למלא טפסים, שגם עותקים שלהם נמצאו.
"אלה טפסי רישום שמולאו על ידי אנשים שרצו להצטרף לאל-קאעידה", סיפר אבו-סאיף, לשעבר בכיר באל-קאעידה. "הם אספו מידע על המגויסים ואם האדם שיקר לגבי משהו, הם נפטרו ממנו".
התהליך של בדיקת המועמדים נמשך עד ארבעה חודשים. אבו-סאיף נזכר כי באחד המקרים חי אחד המועמדים בבית שהוא חשב ששייך לתומך מקומי של הארגון ורק לאחר שנקרא לפגישה עם מפקדי התא התברר לו כי בעל הבית הוא מגייס בכיר שעקב אחרי כל תנועותיו.
מהמסמכים עולה כי אל-קאעידה ניהל רישום מדויק של כל פרט: רשימות חיסול של אויבים, רשימות של האסירים שהוחזקו על ידי הארגון יחד עם פסקי הדין שקיבלו, מספרי טלפון של מי שהתקשרו לקו החם של הצבא האמריקני ונתונים על מוכנות כלי הרכב לפעולה.
עוד התגלו מסמכים אשר עקבו אחרי כל החמושים הזרים שהוחזקו בבתי הכלא של הממשלה או לקחים שנלמדו משיחות עם פעילים שנלכדו על ידי האמריקנים ושוחררו לאחר מכן. בין השאר נלמדו
מתכתובת פנימית בין פעילים של אל-קאעידה התברר כי הארגון נוהל היטב על ידי גורמים מקומיים וכי תפקידם של הזרים היה בעיקר לבצע פיגועי התאבדות. בדרגים הבכירים של הארגון במחוז אנבאר, לדוגמה, כל המפקדים היו מקומיים.
"נכון, אלה היו עיראקים", אישר אבו-סאיף. "בבית שלי היו 18 לוחמים ערבים תחת המפקד העיראקי עומר חדיד, והזרים לא התנגדו, הם רק ביצעו את חובתם".
מסמכים מ-2005 ו-2006 גילו כי המפקדים הבכירים חששו מפני כפייה של חוקי דת נוקשים שתערער את בסיס התמיכה העממית. באחד המזכרים פורסמה אזהרה כי גזרי דין של הוצאה להורג של חוטאים "בוצעו באופן שגוי, בדרך חצי פומבית, כך שמשפחות רבות מאיימות בנקמה וכעת מדובר במצב מודיעיני מסוכן".
אחד הפריטים המזעזעים הייתה ספרייה של 80 סרטוני הוצאה להורג, רובם באמצעות עריפת ראשים, שלא הופצו ברשת האינטרנט. כל הסרטים צולמו דווקא אחרי שארגון אל-קאעידה בעיראק הפסיק את מדיניות השידור של ההוצאות להורג.
אחד הסרטים מציג שלושה דיפלומטים רוסים שנחטפו ביוני 2006. שניים מהם נרצחו בעריפת ראש, בעוד השלישי נורה למוות. הסרט שהתגלה לראשונה חושף כי לדיפלומט השלישי לא שוסף הראש מאחר שהוא ניסה להתנגד וחוטפיו לא הצליחו לבצע את המשימה ועל כן השתמשו באקדח.